ברגע שלפני האחרון: חלופת שקד אושרה במליאת הכנסת

יו"ר מטה התכנון הלאומי שלומי הייזלר אמר: "תיקון החוק מהווה בשורה בעולם ההתחדשות העירונית, החלופה פותרת כשלים שעלו בעבר ופותחת פתח לאזורים רבים בארץ אשר לא ניתן היה לקדם בהם התחדשות עד עתה, בנוסף תיקון החוק כולל שלבים נוספים ומהותיים כחלק ממכלול שלם של יוזמות ורפורמות אשר מוביל מטה התכנון במטרה לייעל רגולציה ולקצר את משך הזמן מייזום ועד לביצוע בפועל".

אין פתרונות אמיתיים

ראול סרוגו נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ אמר בתגובה: "לצערנו הממשלה שוב לא נותנת פתרונות אמיתיים לתושבי הפריפריה, שימשיכו לגור בבתים בהם יש סכנת קריסה ובלי מיגון ראוי. כפי שהזהרנו פעמים רבות, חובתה של מדינת ישראל לאמץ כלים שיאפשרו כדאיות של ביצוע התחדשות עירונית גם באזורי פריפריה ולא רק במרכז הארץ וגוש דן.

"התיקון בצורתו הנוכחית לא יביא לפתרונות בפריפריה ובמקומות שאינם כדאיים כלכלית. יש לתקן בחוק את חישוב תוספת הבניה לבניינים שיעברו חידוש כך שיהיה רלוונטי לערים בפריפריה ויאפשר לקבלנים ליזום פרוייקטים בכל הארץ. על מנת שיהיו פרוייקטים של פינוי-בינוי במקומות כמו טבריה, ערד וקריית שמונה יש לקבוע בהם מכפילים גדולים יותר.

"עם זאת אנו שמחים כי סוף סוף התיקון לחוק עבר בכנסת, מה שהיה צריך לקרות ממזמן. התיקון לחוק מייצר ודאות בקרב שוק הדיור, ויאפשר לאזרחי ישראל לגור בדירות ממוגנות כנגד טילים ורעידות אדמה. אין ספק שזהו צעד שיגדיל את היצע הדירות באזורי הביקוש ויפתור לא מעט חסמים ברשויות המקומיות, כמו ביצוע של תשתיות של מבני ציבור בשל תוספת הצפיפות כך שבסך הכולל מדובר בחוק טוב שאנו מברכים עליו".

עו"ד צבי שוב, מומחה לנדל״ן, תכנון ובנייה, אומר בתגובה כי "החוק קובע כי חלק ממבנה בשיעור של בין 7-10% מהשטח יוקצה לייעוד ציבורי, כאשר בניית המעטפת תוטל על היזם, ועלויות בניית המעטפת יקוזזו מבסיס ההשבחה לצורך חישוב היטל השבחה. למעשה מדובר בהפקעה של מבנה בנוי וראוי היה שכל הנושא יוסדר בחקיקה ראשית מסודרת

"בפרקטיקה, מרבית הרשויות כבר דורשות קומה ציבורית כאשר הן מאשרות פרויקטים, ולכן נדרש ומתבקש לקבוע הגדרות מפורשות לאחר שבחלק מהמקרים הרשות שהוקצה לה שטח מבונה גם דרשה שהעלויות לא יבואו בחשבון בעת חישוב היטל ההשבחה, כלומר תשלום כפל שמושת על היזמים.

"נכון היה שהעלות כולה תקוזז מהיטל ההשבחה ולא כפי שנקבע, באופן שבו מדובר למעשה במטלה נוספת על היזם, שכן המשמעות היא שהיזם מממן מחצית מהעלות מכיסו בנוסף לכל האגרות וההיטלים שגם כך מוטלים עליו ומשפיעים על מחירי הדיור, שכן הם מעלים את מחיר הדירות בפרויקט אשר מממנות בפועל את הקומה הציבורית".

שוב מוסיף כי "נקודה חשובה נוספת היא כי ערר על החלטה לביצוע תמ״א לא יעצור את ההיתר באופן אוטומטי כפי שבכל מקרה אחר וכמו כן צריכה להיות סמכות כזו גם בעררים אחרים, לאו דווקא בהתחדשות עירונית. זה צעד מבורך. צריך להיות שיקול דעת וצריכה להיות סמכות ליושב הראש להחליט אם להורות על עיכוב ולדרוש בטוחות".