ברקת: בלי עוד רבע מיליארד למשרד הכלכלה, לא אתמוך בתקציב

השר ברקת בוועדת הכלכלה | צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

"לא אתמוך בתקציב אם לא נקבל לפחות 250 מיליון שקל שאנחנו יודעים להוציא אותם" – כך אמר היום שר הכלכלה והתעשייה, ח"כ ניר ברקת, בדיון שכינס יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ דוד ביטן, בנושא השפעת הקיצוץ בתקציב משרד הכלכלה לשנת 2023 על הפריפריה. היו"ר ביטן ציין בפתח הישיבה כי הבין שמדובר בקיצוץ של כחצי מיליארד שקל בהרשאות ועוד 100 מיליון מזומן, שהיו צריכים ללכת לפריפריה. באוצר טענו כי מדובר בסכום נמוך הרבה יותר, ובסיכום הדיון היו"ר ביטן ביקש מהצדדים להגיע לפשרה עד יום ראשון והודיע כי בראשון יכנס שוב את הוועדה.

השר ביקש לפתוח בהשתתפות בצער משפחות הלוחמים שנהרגו ומשפחות הנרצחים במלחמה והוסיף: "אנחנו מחויבים להמשיך בלחימה עד להכרעה מוחלטת של החמאס ולעשות כל מאמץ להחזיר את כל החטופים וגם לחיזוק כלכלת ישראל, זה פרק משמעותי בלחימה". בנוסף הוא מתח ביקורת על האוצר, ואמר: "אולי האנלוגיה הכי טובה היא שכמו אמא לילדיה ככה המדינה לעסקיה. צריכים לחשוב עליהם כמו הילדים שלנו, איך עוזרים להם להצליח כי הצלחה שלהם זה הצלחה שלנו כמדינה. יש קושי גדול כשיורדים לשטח חוזרים ולא מבינים אותנו באוצר. האוצר לא מחזיר לנו טלפונים. הוא מנותק מהתהליכים.

"דיברתי עם הלוחמים. מלח הארץ. אתם יודעים איזה תחושת שליחות יש להם. אסור שהם יהיו מוטרדים בענייני פרנסה. היום אנחנו מקבלים אותות מצוקה, אם העסקים האלה יקרסו חמאס ניצח. אסור שאף אחד יקרוס. יזם שירצה מחר לפתוח עסק ישאל חבר בדרום ובצפון ואם יגידו לו שבעת משבר המדינה לא עזרה – אף אחד לא יבוא. הסיוע עכשיו יחרוץ גורל הגליל הנגב הערבה ויהודה ושומרון. אם לא נגרום להם להצליח לא יבואו יותר להתיישב. אני רוצה לפנות לראש הממשלה ולשר האוצר – אתם מבינים את החשיבות של מה שאני מדבר עליו. המשאבים שלנו זה לא הוצאה זה השקעה. אני לא אתמוך בתקציב אם לא נקבל לפחות 250 מיליון שקל שאנחנו יודעים להוציא אותם", אמר השר ברקת.

מנכ"ל משרדו, אמנון מרחב, הוסיף כי באוצר ביקשו להקפיא ביצוע תקציב. "אתם. מנכ"לים רוצים לתת שירות לאזרחים ואומרים לי תמתין. אתם חושבים שמהאוצר מישהו צלצל אלי לשאול מה אני צריך? לא. לא שאלו אותנו. קיצצו חצי מיליארד שקל ואמרו שממילא לא נוכל להוציא את זה עד סוף השנה", אמר.

סגן הממונה על התקציבים באוצר, כפיר בטט אמר כי הוא לא רוצה להיכנס לעימות חזיתי או לתקוף את המנכ"ל והשר, והוסיף: "לפני כחודש אושר בוועדת הכספים תכנית סיוע חסרת תקדים של 15 מיליארד שקל לחודשיים שמתוכו 4-5 מיליארד בדיוק למקומות האלה בפריפריה, לכן הדיון הזה שאומרים שאנחנו לא עוזרים לעסקים שקורסים שגוי לחלוטין. אני לא יודע מאיפה המספרים של חצי מיליארד שקל, מדובר על 177 מיליון שקל הרשאה להתחייב ועוד תקציב להכשרות. זה לא שהאוצר לוקח את הכסף לכיס". המנכ"ל מרחב התייחס לדברים ואמר: "הבאתם תקציב של 13.5 מיליארד שקל, מתוכו נתתם למשרד הכלכלה 30 מיליון שקל בלבד. במשך שנה אתם מעכבים השקעות".

היו"ר ביטן  אמר כי הוא מבין שיש מחלוקת על הסכום, "במשרד הכלכלה אומרים חצי מיליארד ועוד 100 מיליון, ובטט אומר 200 מיליון. זאת מחלוקתם שאתם צריכים לפתור בניכם". בנוסף פנה היו"ר ביטן לבטט ואמר: "דבר שני, לא יעלה על הדעת שלא ישקיעו במפעלים או בעסקים כי זה נותן צמיחה. הקיצוץ הוא בעיקר בפריפריה ואתם צריכים לשקול את זה מחדש".

בטט התייחס לכך ואמר כי בסיס תקציב משרד הכלכלה לא ניזוק בשקל. מנכ"ל משרד הכלכלה, אמנון מרחב, השיב כי זאת מאחר שרוב הכסף הוא תוספתי הוא לא בבסיס. בטט הוסיף: בסיס התקציב לא קוצץ בשקל. אנחנו בשלב חוסם עוקרים באירוע. הממשלה החליטה שהיא מתקנת את תקציב 2024 על בסיס צרכים חדשים, ביטחון ואזרחי ומענה לעסקים בעשרות מיליארדים שהוא חלק מהמכלול הזה". בתגובה לכך אמר מרחב כי הפיצויים הם על ירידה במחזורים ולא השקעות במשק. "תתנו את הכסף על השקעות בתעשייה זה הכסף הכי נכון שאפשר להוציא היום במדינה", אמר מרחב.

בתגובה לכך אמר בטט, כי "הכסף הכי נכון זה למפונים מה שהממשלה שאתם חברים בה החליטה עליה זה הצרכים של המפונים. בסוף הממשלה החליטה על סדר עדיפויות ושמה את המפונים לפני, ובתקציב 2024 יהיה דיון מחדש וזה יגיע בקרוב מאוד".

ח"כ שלום דנינו, שעמד בראש ועדת המשנה לעסקים קטנים ובינוניים, אמר כי הבעיות שמשרד הכלכלה מעלה עלו גם בדיוני הוועדה ויש להתייחס אליהן. ח"כ שלי טל מירון אמרה כי יש מאיפה לקחת את הכסף בלי לפגוע בתקציב המפונים והמילואימניקים, כמו סגירת משרדים מיותרים. ח"כ ששון גואטה הוסיף כי החלום שלו היה להיות שר החקלאות, ועכשיו הוא מבין כי מי שקובע זה פקידי האוצר.

נשיא התאחדות התעשיינים הזהיר: "אם מגדילים את האוברדרפט, הגרעון, אי אפשר לצמצם את המשכורת כי אז מתרסקים. זה לא תקציב צמיחה, זה תקציב צניחה, זה לא תקציב מתוקן אלא תקציב מקולקל. בדיעבד, היום אנחנו יודעים שאסור היה לחתוך בכיתות הכוננות, והקיצוץ הזה הוא כיתות הכוננות שלנו ואם לא תהייה צמיחה בסוף תהייה העלאת מסים". נשיא לה"ב, עו"ד רועי כהן, אמר כי זה אנומליה שבזמן מלחמה מקצצים בתקציבי צמיחה, והזכיר כי הפריחה אחרי הקורונה הגיעה מעסקים שהובילו לעודפי גבייה של 30 מיליארד שקל.

היו"ר ביטן, סיכם את הדיון בקריאה לצדדים להגיע לפשרה עד יום ראשון, והודיע כי יכנס את הוועדה שוב בראשון לדיון מעקב. הוא הוסיף כי הוא מבין שיש מחלוקת על הסכומים, אך לא הוא זה שצריך להיות מי שמברר את העניין. היו"ר ביטן ביקש לאפשר למשרד הכלכלה לתת הרשאות ולהכניס את הכסף לתקציב 2024, ולהגיע לפשרה בין משרד הכלכלה למשרד האוצר. "ביום ראשון נתכנס לישיבת המשך, עד אז תשבו בניכם ותנסו להגיע לפשרה לגבי הסכום ואיך מבצעים את זה, כדי שנסיים את הוויכוח. לשני הצדדים יש עניין בצמיחה אחרי המלחמה", אמר.