מסיכום דוחות ביצוע ופעולות הממשלה עולה כי למרות שההוצאות היו רק מעט מעל המתוכנן יש גירעון של 12 מיליארדי שקלים מעל הגירעון הצפוי זאת בשל הכנסות נמוכות מהצפוי • לעומת זאת, בחודש דצמבר ההוצאות היו פחותות מהמתוכנן והתוצר עלה מהצפוי בשל הכנסות גבוהות מה שמותיר את יחס החוב תוצר על 3.7 אחוזים
דוד שלומוביץ 07.01.2020
ספר התקציב | צילום: הדס פרוש, פלאש 90מדינת ישראל לא עמדה אמנם ביעדים שקבעה לעצמה, אולם זה הרבה פחות חמור מחששות הפסימיסטים. כך עולה מתוך אומדן ראשוני של הגירעון, שנערך על ידי חטיבת מאקרו ותקציב באגף החשב הכללי. לעומת תכנון יעד הגירעון הממשלתי לשנת 2019 של סך 40.2 מיליארד שקל שהם 2.9% מהתמ"ג, הגיע הגירעון המצטבר לשנת התקציב 2019 לכ-52.2 מיליארד שקל שהם 3.7% מהתמ"ג. ההערכות הזועקים על תקציב בלתי אחראי, דיברו על גירעון של 4% ביחס חוב תוצר.
באגף החשב בכללי מבקשים להזכיר כי בשנת התקציב 2018 עמד הגירעון על סך 38.7 מיליארד שהם 2.9% מהתמ"ג. לעומת זאת תוצאות חודש דצמבר כמעט דומות. בפעילותה התקציבית של הממשלה בחודש דצמבר 2019 נמדד גירעון בסך של 14.9 מיליארד שקל לעומת גרעון תקציבי בסך של 14 מיליארד שקלים, בחודש דצמבר 2018. מלבד הוצאות נמוכות מהתחזיות בחודש דצמבר, בזכות הכנסות חריגות ממסי רכבים בחודש דצמבר, התוצר עצמו עלה ב-0.2%, והוא שהקטין את היחס של החוב.
את הפער בין יעד הגירעון הממשלתי בתכנון התקציב, לבין התוצאות בפועל, מסבירים באגף החשב הכללי בהכנסות נמוכות מהחזוי בסך של כ-9.2 מיליארד שקל, והוצאות גבוהות מהמתוכנן של 2.8 מיליארד שקל. בתקציב השנתי תוכנן יעד הוצאות שנתי של 396.9 מיליארד שקל, בסוף השנה מתברר שסך הוצאות הממשלה הסתכמו בכ-399.8 מיליארד שקלים מה שאומר שיעור ביצוע של 100.7% מהתקציב המקורי.
בפירוט ההוצאות אנו מוצאים, כי משרדי הממשלה הוציאו 348.4 מיליארד שקל. תשלומי ריבית על החוב הממשלתי הסתכמו ב-29.9 מיליארד שקל, ואילו פירעון קרן וריבית למוסד לביטוח לאומי הגיעו לסך של 21.4 מיליארד שקלים. לעומת 2018 חל גידול של 5.8% בהוצאות הממשלה, למרות שהיעד עמד על 5.1% גידול.
מפירוט הוצאות ופעולות הממשלה עולה עוד, כי הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-7.1% ואילו הוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2.9%. המשרדים הכלכליים עלו באחוז ביצוע התקציב יותר מכל המשרדים והגיעו ל112.4% ביצוע כאשר שאר המשרדים לא עברו את ה-102% ביצוע.
לעומת הפער הנמוך בין תכנון ההוצאות לביצוע, עומד כאמור לרועץ, מצב הכנסות המדינה. על פי הדוח, בתקציב לשנת 2019, תוכננו הכנסות שנתיות בסך 356.7 מיליארד שקלים, לפי הפירוט הבא: הכנסות ממסים בסך 323.1 מיליארד שקל, והכנסות אחרות בסך 33.6 מיליארד שקל.
אולם בפועל סך הכנסות הממשלה הסתכמו רק בכ-347.6 מיליארד שקל, אמנם זהו גידול נומינלי של 2.5% לעומת ההכנסות בשנת 2018, אולם לעומת תחזית הגבייה, שנת 2019 נמוכה מהחזוי בתקציב המקורי בסך של כ-9.2 מיליארד.
בבדיקת גביית המסים בשנת 2019 נראה כי ישנה עלייה במרבית הפרמטרים. גביית המיסים לשנת 2019 הסתכמה בכ-317.4 מיליארד שקל, זהו גידול נומינלי של 3.5% לעומת שנת 2018. המסים הישירים הכניסו סך של 168.5 מיליארד שקל, גידול נומינלי של 3.9% לעומת אשתקד. הכנסות ממסים עקיפים הסתכמו בסך 142 מיליארד שקל, גידול נומינלי של 3.1% לעומת אשתקד.
הכנסות מאגרות גדלו ב-2% לעומת אשתקד והסתכמו בסך של 6.8 מיליארד שקלים. לעומת זאת ההכנסות האחרות בשנת 2019 הסתכמו בכ-30.2 מיליארד שקל בלבד, קיטון נומינלי גדול יחסית של 6.6% לעומת אשתקד.
מעיון מדוקדק בטבלת הכנסות המדינה ממיסים נראה, כי חלק מהגרעון בגבייה נובע מתוכניות כחלון 'נטו למשפחה', 'נטו תינוקות' ו'נטו הוזלות'. במסגרת התוכנית חתם שר האוצר על צווים לביטול המכס ומס הקנייה על מוצרי צריכה. מהטבלה עולה כי בסעיף זה חסרים השנה כ-13.5% שנתי ובסעיף ניכויים מניירות ערך ניכרת ירידה של כ-24%.
