מחירי הדירות עולים, אך העלייה בסך הדירות בבנייה פעילה לשיא של קרוב ל-130 אלף יחידות, צפוי למתן את עליית מחירי השכירות ואת מדד המחירים לצרכן • כוח הדלתא פשט על בריטניה – צפוי עיכוב בפתיחת הכלכלות הנשענות על תיירות • למרות הירידה שנרשמה השבוע בציפיות לאינפלציה ובתשואות על רקע הודעת הריבית – להערכתנו יש סבירות גדולה יותר לעליית תשואות אג"ח הממשלתיות מאשר לירידת תשואות
עפר קליין 22.06.2021
לונדון | צילום: shutterstockבארץ
למרות שמדד המחירים לצרכן הפתיע כלפי מטה, עלויות הבנייה המשיכו לעלות, נוכח העלייה החדה במחירי הסחורות והזינוק בעלויות השילוח, כפי שציינו בסקירות הקודמות. מדד תשומות הבנייה עלה ב-0.7 אחוז במאי וב-3.1 אחוזים ב 12 החודשים האחרונים, דבר שמסביר חלק מהעלייה המהירה במחירי הדירות שעלו כ-6 אחוזים ב‑12 החודשים האחרונים (עליה של 1% בין אמצע מרץ לאמצע אפריל) לצד גורמים נוספים בהם הריבית הנמוכה. נוסף על כך, גם קצב הגידול של היצע הדירות העתידי התמתן כאשר התחלות הבנייה ברבעון הראשון ירדו ב-15 אחוזים (על פי נתונים מנוכי עונתיות).
בעקבות העלייה העקבית במחירים והמשך הזינוק במשכנתאות לשיא של קרוב ל-10 מיליארד ₪ במאי, (בדגש על הלוואות עם שיעור מימון מעל ל-60%) אנו סבורים שנראה התערבות של בנק ישראל (אולי הגבלה כלשהי על המשכנתאות) או של משרד האוצר בדמות עלייה מחודשת במס הרכישה. עצם האיתותים על כך בתקשורת כנראה תרמו לגידול ברכישות ובמשכנתאות בחודשיים האחרונים, בדומה לזינוק הקודם בקיץ 2015 לפני שהעלו אז את מס הרכישה.
מנגד, סך הדירות בבנייה פעילה (הכולל גם הרבה מחיר למשתכן) המשיך לעלות לשיא של קרוב ל-130 אלף יחידות, דבר שצפוי להגביר את גמר הבנייה בשנתיים הבאות ולמתן את העלייה במחירי השכירות.
בעולם
הבנק המרכזי בארה"ב הותיר את הריבית ומדיניות הרכישות הנדיבה ללא שינוי, בהתאם להערכות המוקדמות. במקביל, הבנק עדכן כלפי מעלה את תחזיות הצמיחה (7%) והאינפלציה לשנה הנוכחית, ומרבית חברי הועדה המוניטרית רואים קרוב ל-2 העלאות ריבית במהלך 2023, בניגוד לתחזית מלפני כ-3 חודשים שתישאר ללא שינוי. אנו סבורים שעוד מוקדם להתחיל לנסות לתזמן את מועד העלאת הריבית, וההיסטוריה מלמדת שתחזית זו (Dot Plots) איננה אינדיקאטור אמין להחלטות בפועל. אנו (והמשקיעים) צריכים להתמקד בתוכנית הרכישות, שסיומה יגיע לפני שיתחילו להעלות את הריבית. בנושא זה הנגיד ציין שהחלו שיחות ולהערכתו הם ימשכו בישיבות הקרובות במיוחד עם ההתאוששות תימשך. גם בנושא זה הערכתנו שמדובר בתהליך איטי שיחל רק בתחילת 2022.
למרות הירידה שנרשמה השבוע בציפיות לאינפלציה ובתשואות על רקע הודעת הריבית. לערכתנו יש סבירות גדולה יותר לעליית תשואות אג"ח הממשלתיות מאשר לירידת תשואות על רקע הצמיחה המהירה, הגירעונות הגדולים, הדפסת הכסף המסיבית והסבלנות של הבנק המרכזי. גם האינדיקאטורים המרכזיים לרבעון השני ממשיכים להיות מעורבים ומצביעים על קצב צמיחה נאה אך איטי יותר בהשוואה לרבעון הראשון (בגלל ההרחבה הפיסקאלית), והם אינם תומכים בהידוק מוקדם מהצפוי של הבנק המרכזי. במאי המכירות הקמעונאיות ירדו ב-1 אחוז (29% עלייה ב‑12 החודשים האחרונים) והייצור התעשייתי ב-1 אחוז (16% ב‑12 החודשים האחרונים), אך נתוני החודשיים הקודמים עודכנו קלות כלפי מעלה.
התיירות והחיסונים
מוטציית הדלתא (ההודית) של נגיף הקורונה הפכה להיות דומיננטית בבריטניה, וגרמה לעלייה נוספת במספר המקרים החדשים בעיקר בגילאים הצעירים שלא מחוסנים ואלו שחוסנו רק פעם אחת. הדבר ימשיך לעכב את החזרה לפעילות מלאה של חלק מהענפים, בדגש על התיירות הבינלאומית. לכן, אנו סבורים שבאירופה, שמשקל התיירות בתוצר יותר משמעותי, תמשיך במדיניות המאוד מרחיבה לזמן ממושך יותר בהשוואה לארה"ב. אנו לא מצפים לדיונים השנה על צמצום תוכנית הרכישות בגוש האירו, דבר שתומך בהיחלשות האירו מול הדולר.
העיכוב בחזרת התיירות הגלובלית לצד שיעור החיסונים הנמוך במרבית השווקים המתעוררים ימשיך להוות משקולת שלילית על הצמיחה באותן מדינות, לפחות בחצי השנה הקרובה. השיחות על צמצום המדיניות המרחיבה של הבנק המרכזי בארה"ב ימשיכו להפעיל לחצים לפיחות המטבעות המקומיים מול הדולר. בעקבות זאת והעלייה באינפלציה בחלק מהשווקים המתעוררים החלו בהעלאות הריבית, ואותן מדינות שעדיין נמנעות יצטרכו בסופו של דבר לפעול או להסתכן בפיחות חד. הנחוש ביותר הוא הבנק המרכזי בברזיל שהעלה את הריבית בפעם השלישית ברציפות (בעוד 0.75%) ל-4.25 אחוזים, בהתאם לצפי, לאחר שהאינפלציה הגיעה ל-8 אחוזים במאי.
הכותב הוא ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים
