הגירעון ב'מאוחדת' הולך וגדל: מה הצפי ל-2019?

מה מצבה האמיתי של קופ"ח 'מאוחדת'? • אחרי שקיבלה למעלה מחצי מיליארד שקל לייצובה, הגירעון ב-2018 רק גדל בכ-170 מיליון נוספים • המנכ"לית החדשה: "זו הפעם הראשונה שחריגה כזאת מתרחשת בקופה, וצריך להסתכל על זה במידתיות"

קופ"ח מאוחדת | צילום: קובי גדעון, פלאש 90

בור ללא תחתית בקופת חולים 'מאוחדת'. חודשים ספורים לאחר הסכם הייצוב שנחתם עם קופת חולים מאוחדת תוך הזרמה של חמש מאות ועשרים מיליוני ש"ח למערכת התברר כי הגירעון גדל ב-2018 וכי עד 2019 הגירעון אף צפוי לגדול בכשלוש מאות ש"ח במצטבר.

המצב מתייחס לתקופתו של המנכ"ל הקודם, זאב וורמברנד, שפרש בתחילת השנה הנוכחית כאשר את שנת 2018 הייתה צריכה הקופה לסיים במצב של איזון מוחלט על פי הסכם הייצוב. כעת מתברר, כי הגירעון עומד על 170 מיליון ש"ח וזאת עוד מבלי לקחת בחשבון את הצפי ל-2019 שאף הוא צפוי לעמוד על עוד כ-130 מיליון ש"ח.

לא ברור מה חשבו בקופה עת חתמו על ההסכם תוך התחייבות לאזן את הגירעון, והאם בחודשיים בלבד השתנה המצב עד כדי יצירת גירעון נוסף. פרשנים כלכליים תהו אם ייתכן שהדבר היה גלוי להנהלה והיא בחרה להעלים זאת מהאוצר עובר להסכם.

'מאוחדת' רכשה באחרונה באישור הממשלה 40% מבתי החולים הפרטיים נ.א.ר.א תמורת 108מיליון ש"ח ואף הוסיפה הטבות שונות למבוטחיה.

בעוד באוצר ובבריאות טוענים כי הם רואים בחומרה את הבור החדש שנוצר, דווקא מנכ"לית 'מאוחדת' הנכנסת, סיגל רגב-רוזנברג, אומרת כי "2018 היתה שנה מאוד מורכבת בגלל שילוב ייחודי של שלושה הסכמי שכר; פתיחתו של 'אסותא אשדוד' והפניית מטופלים לשם בלי לקבל פיצוי על כך; קיצור תורים והעברת פעילות ניתוחית לנ.א.ר.א; תחלופה של כל שדרת הניהול במאוחדת ועלייה בעלויות התרופות.

לדבריה, שצוטטו בכלי התקשורת, "היה צריך להיות להטוטן כדי לצלוח את השנה הזאת. זו הפעם הראשונה שחריגה כזאת מתרחשת בקופה, וצריך להסתכל על זה במידתיות ולוודא שהקופה חוזרת לקצב הגידול הרגיל שלה וממשיכה לשרת 1.2 מיליון מבוטחים".

את העימות על אודות הדרך היעילה לעיצוב מערכת הבריאות החלה המנכלי"ת הנוכחית סיגל רגב רוזנברג כשטענה בוועדת החקירה האזרחית לבחינת מדיניות האוצר וקריסת ביטוח הבריאות הממלכתי.

במקביל, המערכת הממשלתית דורשת שוב ושוב מהקופות התייעלות. אך לדעתה, "להתייעל כיום זה להוריד מרפאות, זה אחות ל-5,000 איש, זה המתנה למיון. אם היו נותנים היום את התקציב לנפש כמו שהיה ערב חקיקת החוק לביטוח בריאות ממלכתי המשמעות היתה תוספת של עוד 22 מיליארד שקל לתוך המערכת, שזה כסף שמגיע לכל אזרח במדינת ישראל תחת חוק ביטוח בריאות ממלכתי, ואז ניתן לתת שירותי בריאות מעולים".

עוד אמרה רגב-רוזנברג כי "אנשי האוצר לקחו ב-1995 חוק נהדר עם תקציב סביר שאפשר לתת איתו שירות, ושחקו אותו עד דק ב-42% במשך 25 שנה",

בתגובה, יו"ר הוועדה, שופטת ביהמ"ש המחוזי בת"א בדימוס, ד"ר דפנה אבניאלי אמרה, כי "העדויות האחרונות חשפו בפנינו תמונה לא פשוטה של בכירי המערכת הנדרשים לקצץ שירותים כתנאי לקבלת תקציבי תמיכה, רופאים ואחיות שאין בידיהם את הכלים והתקנים הנדרשים לטיפול רפואי סביר, חולים והורים לחולים אשר זועקים לתרופות וטכנולוגיות חיוניות ביותר, שנותרו מחוץ לסל, וכל זאת בשל מחסור עמוק בתקציבים. במקביל אנו שומעים שוב ושוב על היעדר תכנית לאומית ליישום חוק ביטוח בריאות ממלכתי שתבטיח את המשך קיומו לאור הזדקנות האוכלוסייה וצרכי הטיפול הרפואי באזרחי ישראל".

ובינתיים, לא ברור מה יעלה בגורל חוק ביטוח הבריאות הממלכתי, ובעיקר לא ברור – מה ייצב את מצבה של קופ"ח 'מאוחדת'.

כתיבת תגובה