האם עורכי מכרזים במגזר הציבורי מנסים בדרכים מפותלות למנוע מעסקים קטנים ובינוניים להשתתף במכרזים ציבוריים שהיקפם נאמד ב- 60 מיליארד ₪ בשנה? • ביקורת חסרת תקדים של המגזר העסקי על רשויות המדינה, המערימות במכוון קשיים כדי למנוע מעסקים קטנים ובינוניים לגשת למכרזים
שי קליין 26.01.2020
השר לשעבר סטס מיסז'ניקוב בכנס לשכת המסחר | צילום: ליאת מנדלבכנס מיוחד שקיים איגוד לשכות המסחר, בהשתתפות ראשי ארגונים עסקיים, הועברה ביקורת חריפה על עורכי מכרזים במגזר הציבורי, המנסים, בדרכים מפותלות, למנוע מעסקים קטנים ובינוניים להשתתף במכרזים. זאת, בין היתר, באמצעות דרישה לערבויות גבוהות; קביעת לוחות זמנים קצרים להגשת המכרז; ניסוחים מעורפלים; תנאי סף בלתי סבירים ולא ענייניים, ועוד.
בכנס הוצגה הצעת חוק, שיזמה לשכת המסחר לתיקון בחוק חובת המכרזים, במטרה להגדיל את הנתח של עסקים קטנים ובינוניים בעוגת המכרזים הציבוריים. ההצעה כוללת, בין היתר: מכרזים בהיקף של לא יותר מ-10 מיליון ש"ח יהיו פתוחים רק לעסקים זעירים, קטנים ובינוניים; הוראות חוק חובת המכרזים יחולו גם על מכרזי הרשויות המקומיות; לא תוצב דרישה במכרז לפריסה ארצית; ועוד.
בשנת 2008 עבר בכנסת תיקון 19 לחוק חובת המכרזים, ביוזמת לשכת המסחר, שאותו הוביל בכנסת חה"כ לשעבר סטס מיסז'ניקוב, ביחד עם עוד 22 חברי כנסת שהיו חתומים על הצעת החוק. התיקון נועד למנוע הדרת עסקים קטנים ובינוניים על הסף ממכרזי המגזר הציבורי. כך גם נקבעו סטנדרטים עקרוניים שעורך מכרז יכול לדרוש במכרז כמו למשל היחס בין היקף מכרז לבין המחזור הכספי הנדרש מהמציעים ועוד.
התיקון אף הציב קריטריונים ברורים של דרישות סף. כך למשל, דרישת מחזור כספי לא תעלה על כפל היקף העבודה שבמכרז; הוותק הנדרש יהיה שווה למשך ההתקשרות ובכל מקרה לא יעלה על חמש שנים; הניסיון הקודם יהיה בהיקף כספי או כמותי לזה הנדרש במכרז או שלוש עבודות קודמות בהיקף של מחצית; היקף ייצור או אספקה לא יעלה על כפל היקף השנתי הנדרש במסגרת ההתקשרות. למרות זאת, עשור מאוחר יותר, עדיין קיימת תקרת זכוכית במכרזים אלו – שהיקפם נאמד ב- 60 מיליארד ₪ בשנה – שעסקים קטנים ובינוניים לא מצליחים לנפץ.
על פי הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה, 58% מהעסקים הקטנים והבינוניים כלל לא ניגשים למכרזי המגזר הציבורי. מנתוני האוצר על היקף הרכש הממשלתי לשנת 2018 – העסקים הגדולים מהווים 62%, הבינוניים 20%, העסקים הקטנים 12% ואילו הזעירים רק 6%. לדברי עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, הנתונים מצביעים על שיפור אך ההגדרה שלהם לגודל עסק אינה סבירה ועל מטעה: הם מגדירים עסק זעיר – עסק עם רמת מחזור של עד 2 מיליון ₪, כשההגדרה הנכונה היא מחזור של עד 1 מיליון ₪; עסק קטן – עסק עם רמת מחזור של עד 20 מיליון ₪, כשההגדרה הנכונה היא מחזור של עד 5 מיליון ₪; עסק בינוני – עסק עם רמת מחזור של עד 100 מיליון ₪, כשההגדרה הנכונה היא מחזור של עד 20 מיליון ₪.
"עם כינון הכנסת הבאה, אנו נפעל בכל המרץ לתיקון נוסף של חוק חובת מכרזים, כך שכל אלה עם מחזור של עד 20 מיליון ₪ יוכלו לגשת ולהתמודד במכרזים הציבוריים", הבטיח.
