בשנת 2021 הוציאה לפ"מ כ-217 מיליון ש"ח רובו (73%) בטלוויזיה ובאמצעים דיגיטליים | לפ"מ סירבה לספק נתונים למרכז המחקר והמידע של הכנסת על היקף הפרסום וההסברה לפי מגזרים ושפות בעת הקורונה | מדוח מבקר המדינה שהובא לעיני הח"כים בוועדת הכספים עלה שוב: החרדים קיבלו מתקציבי הפרסום בעת משבר הקורונה 5% והערבים רק 10% | "הכסף לא של אבא של אף אחד, זה כסף של כולנו וצריך לחלקו בשוויוניות", התריע ח"כ יעקב אשר בדיון
חיליק ברקוביץ 25.01.2022
לוח מודעות בבני ברק | צילום אילוסטרציה: פלאש 90האם לפ"מ מנתבת באופן שוויוני את הפרסום בין פלחי האוכלוסיה? למי שעוקב אחרי הדוחות השונים (שחלקם פורסומים בביזנעס בעבר לצד דוחות של מרכז המחקר של הכנסת שהזמין ח"כ מיכאל מלכיאלי בעבר) התשובה ברורה. אין שוויוניות בחלוקת עוגת הפרסום לציבור המיעוטים בישראל. השאלה שנותרה הייתה רק עד כמה לא השתפרה לפ"מ גם במהלך 2020 וחלק גדול מ-2021 (לפי הנתונים הזמינים עתה), למרות שהתריעו על כך בפניה לא פעם ולא פעמיים.
במרכז המחקר והמידע של הכנסת מנסים לגונן על לפ"מ בטענה כי לשכת הפרסום הממשלתית הינה רק זרוע ביצועית מקצועית של המשרדים השונים. אך כל מי שמכיר את התמונה יודע עד כמה היא מעוותת, ובעיקר עד כמה היא תלויה בהחלטתם של התקציבאים בלפ"מ, שמראש מנווטים את עיקר הפרסומים לערוצים המסחריים הגדולים ולאתרי התקשורת הגדולים במדיה המקוונת. ומי מפסיד מכך? הציבור החרדי והערבי שמתנהל במדיות משלו, למשל, דוברי שפות זרות ועוד.
לפי נתוני מרכז המחקר והמידע של הכנסת שהוכן לדיון בוועדת הכספים בנושא היום (לדרישת ח"כית ג'ידא רינאוי זועבי, מרצ) בשנת 2020 סכום ההוצאה הכולל של לפ"מ על פרסומים בכל סוגי המדיה היה כ-208 מיליון ש"ח – גידול של כ-22.5% לעומת שנת 2015. בשש השנים האחרונות ההוצאה העיקרית של לפ"מ הייתה על פרסום בטלוויזיה (32–40 אחוזים מכלל ההוצאות). כמו כן, בשנים האחרונות עיקר הגידול בהוצאה על פרסומים היה בשני סוגי מדיה מרכזיים – בדיגיטל (גידול של כ-78% לעומת שנת 2015 ובשלטי חוצות – כ-10 מיליון ש"ח בשנת 2020 , פי ארבעה לעומת שנת 2015, שבה הסכום היה כ-5.2 מיליון ש"ח. כ-70% מכלל ההוצאה על פרסום בעיתונות הכתובה בשנים 2015-2020 היו על פרסום מודעות המחויבות מתוקף חוק.
בשנת 2021 (ינואר–נובמבר) כלל ההוצאות של לפ"מ על פרסומים במדיה היו כ-217 מיליון ש"ח. ההוצאה העיקרית על פרסום הייתה בשני סוגי מדיה מרכזיים: טלוויזיה – 42% מכלל ההוצאה, ואמצעים דיגיטליים 31% מכלל ההוצאה.
בממ"מ (מרכז המחקר והמידע) מציינים כי במהלך מרץ 2020, עם פרוץ משבר הקורונה בארץ, חלו שינויים בהתנהלות לפ"מ, הן בפרסום והן בתפעול כיוון שהיא הייתה צריכה לתת מענה לאוכלוסיות שונות – מבלי לעגל פינות כפי שהלשכה נוהגת בימי שגרה. אך למרבה הפלא, "עד מועד כתיבת מסמך זה (דצמבר 2021) טרם התקבל מענה מלפ"מ על בקשת מרכז המחקר והמידע של הכנסת לקבל נתונים על היקף הפרסום וההסברה לפי מגזרים ושפות בזמן משבר הקורונה, ובפרט בעבור החברה הערבית". עם זאת, יש מידע חלקי בנושא, מציינים עורכי המחקר של הכנסת, בתשובה על עתירה שהגישה התנועה לחופש המידע ובדוח מבקר המדינה בנושא ההסברה לציבור בתקופת הקורונה שפורסם באוגוסט 2021. על פי נתוני התנועה לחופש המידע, בחודשים מרץ 2020 עד ינואר 2021 הוצאות משרדי הממשלה על כ-130 קמפיינים בנושאי קורונה הסתכמו ב-137 מיליון ש"ח.
על פי נתוני דוח מבקר המדינה, בחודשים פברואר–אוקטובר 2020 הפיק משרד הבריאות 47 קמפיינים בעלות כוללת של כ-93 מיליון ש"ח. הרוב הגדול של הוצאות הפרסום, 76.2 מיליון ש"ח (82% מכלל ההוצאות), הוקצו לפרסומים בחברה הכללית. שימו לב: כ-9.3 מיליון ש"ח (10% מההוצאות) הוקצו לחברה הערבית ורק 5% מההוצאות, כ-5 מיליון ש"ח, הוקצו לחברה החרדית. יתר ההוצאות, בסך 2.7 מיליון ש"ח (3% מסך תקציב הפרסום), יועדו לדוברי רוסית, לדוברי אמהרית ולציבור הדתי-לאומי.
הכסף של אבא שלכם?
בדיון בוועדת הכספים על התקצוב החסר של לפ"מ למגזר החרדי והמגזר הערבי אמר ח"כ יעקב אשר: "הכסף של לפ"מ לא שייך לאבא של אף אחד, לא יתכן שהחרדים והערבים מקבלים פחות מחצי מחלקם באוכלוסיה". ח"כ אשר ציין את תוצאות המחקר שהוצגו בדו"ח הממ"מ בנושא ואמר כי "המספרים מדברים בעד עצמם, מחקר הממ"מ מוכיח שהמגזרים הייעודיים מקבלים פחות מחצי מחלקם באוכלוסיה, זה דבר שלא יתכן בתקציב ממשלתי, לא בקורונה ולא בכלל. הכסף הזה לא שייך לאבא של אף אחד, מדובר בכספי ציבור".
הוא הוסיף: "אנחנו כבר כמה שנים מעירים על כך ולא ראינו לצערנו שינוי, בקורונה נעשה תיקון קל תוך כדי תנועה אבל רחוק ממה שנדרש, אנחנו עדיין רחוקים מחלוקה צודקת ונכונה של הכסף. החרדים והערבים מקבלים פחות מחצי מחלקם באוכלוסיה. יש לציין שגם מבקר המדינה המליץ שמטה ההסברה יאפיין את המגזרים ויפעל בהתאם, שלא רק היקף הכסף קובע אלא גם סוג הפעילות, מה הרציונל ומה הקריטריונים שמנחים אתכם.
"בלפ"מ יטענו", אומר ח"כ אשר, "שבמגזרים – המדיה עולה פחות. אבל השאלה היא מה נתתם כחלופה, אני רואה למשל שבשלטי חוצות מופנים 5.3 אחוז למגזר הכללי, לערבי 2.5 ולחרדי 1.5 בעוד שההיגיון אומר להשקיע דווקא שם יותר כי זה סוג של חלופה לטלוויזיה ודיגיטל".
אשר הוסיף, כי "צריך לבוא עם ניתוח ומאפיינים לפני שמחלטים מה ואיך לפרסם, בתקופה שכיהנתי כראש עיר בבני ברק, הפקנו יחד עם אלוף פיקוד העורף דאז יאיר גולן, דיסקים באידיש לילדים חסידיים להסביר להם את כללי פיקוד העורף, זו הדרך וזה נכון גם לכל ציבור העולים".
