בתגובה לפרסום טיוטת התוכנית הכלכלית לשנים 2024-2023 | אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר: "האוצר מסתער על היבואנים הגדולים בקו פופוליסטי המעיד על תפיסה אפלייתית פסולה ובלתי מאוזנת ביסוד החשיבה של האוצר"
שי קליין 15.02.2023
יבוא | צילום אילוסטרציה: יעקב נחומי, פלאש 90איגוד לשכות המסחר יוצא היום בחריפות נגד התכנית השואפת למנוע מיבואנים גדולים ייצוג של יצרנים בתחומי המזון והטואליטיקה. זאת לאור התוכנית שפרסם היום האוצר להערות הציבור. אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר פנה היום לשר האוצר בצלאל סמוטריץ' על מנת שהאוצר יוציא את הסעיפים הללו מחוק ההסדרים ומהתוכנית הכלכלית בטענה כי מדובר בצעדים פופוליסטיים ובאפליה פסולה. לדבריו, "סעיפים אלה מכוונים ישירות כלפי יבואנים גדולים. הם משנים כללי יסוד בצורה חסרת תקדים. לאמיתו של דבר, אלה חוקים השוברים כללי יסוד של תחרות חופשית. יתרה מכך, מדובר בפגיעה בזכויות יסוד הבסיסיות ביותר: פגיעה בזכות הקניין ובחופש העיסוק".
באיגוד לשכות המסחר תמהים על כך שמשרד האוצר מדבר על נתח שוק של 54% השייך לספקי המזון הגדולים ואין הוא מפרט מי הם. אולם מיד הוא מסתער רק על היבואנים הגדולים בקו פופוליסטי של קביעה כי יבואנים שאינם בלעדיים מתוייגים כיבואנים בלעדיים. באיגוד לשכות המסחר אומרים כי אי אפשר לבוא אל יבואן שמייצג יצרנים גדולים או בינוניים או קטנים כתוצאה מתחרות חופשית וליטול ממנו את היכולת לייצג יצרנים אלה בהוראות חוק. זה דרקוני. היבואן השיג את הייצוג בדרך לגיטימית ובתנאי תחרות וגם מחמת יכולותיו בהיבט הארגוני והשיווקי.
באיגוד יוצאים גם נגד הסעיפים המגבילים את היכולת לתת הנחות לקמעונאים וטוענים כי הגבלות אלה לא ישיגו מטרה אמיתית. "הם מונעים מתן הנחות שמקובל לתיתם בגין מחזור גדול. ובנוסף, אי אפשר להכתיב ליצרנים גדולים בעולם מה תנאי ההסכם שהם רוצים להכתיב ליבואן הישראלי" אומר לין בפניה לשר האוצר.
נקודה נוספת אליה מתייחסים באיגוד היא נתח השוק של היבואנים: על פי נתוני האמת של המשק, חלק היבואנים הגדולים בשוק המזון הוא קטן. מי שיש לו את הנתח המרכזי בשוק המזון בישראל אלה הם היצרנים. "אין אני מציע להגביל אותם אלא רק מציין שההיטפלות הפופוליסטית ליבואנים, כאשר מכנים אותם ללא צדק בלעדיים, היא מוגזמת ומסיטה אותנו מראייה נכונה של תמונת המצב" טוען לין.
לין מציע להוריד את יוקר המחייה בדרך הרבה יותר אפקטיבית ובאמצעים אחרים כמו למשל, תיקון העיוות בהטלת מיסי יבוא. "כאשר היבואן נושא בעלויות נוספות לצורך הבאת המוצרים לישראל, מערכת המיסים מטילה מיסים על עלויות נוספות אלה. זוהי בעצם פעולה של האצת ההתייקרות והטלת מס על ההתייקרות". יתרה מכך, לין טוען כי אחד מהכשלים הבולטים בהצעה הינה העובדה שכל מה שרוצים להשיג כדי לעודד תחרות ואפילו לשלוט במחיר מופרז ניתן להשגה מכוח סמכות על פי חוק התחרות הכלכלית שחוזק ותוקן לפני שנים ספורות. "עדיף להשתמש בסמכויות שכבר קיימות מאשר שלא להשתמש בסמכויות אלה ולייצר חוקים דרקונים השוברים כליל תנאי יסוד קיימים" מסכם לין.
