המלחמה על העצמאים וייקור האשראי יצאה לדרך

מול הריביות העולות מבקשים באיגוד נותני האשראי מבנק ישראל ללא להסתפק בהנפקה ההיסטורית של אג"ח עד למאה שנה, אלא לייצב את השוק ולמתן את מכירת המניות ההיסטרית של משקיעים הפועלים אמוציונלית באג"חים קצרי מועד • איזו תכנית כלכלית הוצגה לראש הממשלה? • וגם: המגזר העסקי עתר – לשחרר את קרן הפיצויים המלחמתית

דובי אמיתי ומשה גפני בוועידת המשפיעים של 'ביזנעס' | צילום: אפי גרינוולד

מיכה אבני, יו"ר איגוד חברות האשראי באיגוד לשכות מסחר פנה אמש אל נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון, כדי שינקוט בצעדים משמעותיים יותר לייצוב התייקרות מקורות האשראי במשק, שכן, מקורות האשראי של משקי בית, עצמאיים ועסקים קטנים ובינוניים, ממשיכים להתייקר, למרות התערבות בנק ישראל. כמו כן, יש צורך בפעולות נחרצות אשר יביאו לריסון הגידול בתשואה של האג"ח הממשלתיות הצמודות קצרות הטווח, ואף לקיטון בה, על מנת לרסן ולהקטין את עלות האשראי שגובים הבנקים.

לדבריו, "בעתות משבר, השווקים הפיננסיים אינם נוהגים ברציונאליות. אחת התופעות הידועות הנלוות לכך, הינה מכירה בהולה ושרירותית של ניירות ערך מכלל הסוגים, בשל, בין השאר, הלחץ הסביבתי המופעל על המשקיעים וחוסר יכולתם להתנהל בצורה הגיונית ומחושבת בסביבה של חוסר וודאות. על מנת להתמודד עם התופעה האמורה, בנקים מרכזיים ברחבי העולם נקטו, מראש, במספר מהלכים משמעותיים, והתערבו במסחר, כדי לייצב את השווקים הפיננסיים. גם בנק ישראל פעל נכונה לשמירת הנזילות בשוק הפיננסי בישראל, ובכלל זה, הקצה כ-15 מיליארד דולר לעסקאות החלף שקל/דולר, ורכישת אג"ח ממשלתי בהיקף של כ-50 מיליארד ₪.

"למרות התערבות זו, נראה, כי בעת הזו, נדרשים צעדים אף משמעותיים יותר לייצוב התייקרות מקורות האשראי, שכן, מקורות האשראי של משקי בית, עצמאיים ועסקים קטנים ובינוניים, ממשיכים להתייקר, למרות התערבות בנק ישראל כאמור לעיל. לבנק ישראל יש את הכלים והיכולת לבלום את המשך התייקרות מקורות האשראי במשק ולפעול ביתר שאת לייצוב השווקים הפיננסיים. בכלל מדיניות זו, אנו מעודדים את המדיניות האקטיבית שגילה בנק ישראל כשהחל לרכוש אג"ח ממשלתיות ארוכות טווח. מדיניות כזו ראויה בהחלט".

"אולם על מנת להגן על הציבור הרחב, העצמאים והעסקים הקטנים, לא ניתן להסתפק רק באג"ח הממשלתיות במח"מ הארוך, אלא, לדעתנו, יש לפעול ואף למקד את פעולותיו של בנק ישראל באג"ח הממשלתיות צמודות קצרות המועד. בעוד שלאגרות החוב הממשלתיות ארוכות הטווח לפדיון קיים ביקוש אצל גופים מוסדיים כגון חברות ביטוח, קרנות פנסיה, קופות גמל ומנהלי קרנות נאמנות, אשר טווח ההשקעה שלהן ארוך, דווקא אגרות החוב הממשלתיות צמודות קצרות הטווח (אשר תקופת הפדיון שלהן נאמדת בין חודשים בודדים עד שנה-שנתיים), נותרות ללא ביקוש או ללא ביקוש מספיק, ודאי. כך, עולה תשואתן של האג"ח הממשלתיות הצמודות קצרות הטווח (לעתים אף מעבר לתשואה של האג"ח ארוכות הטווח).

"לגידול הלא רציונאלי כאמור בתשואות על האג"ח הממשלתיות הצמודות קצרות הטווח ישנן השפעות משקיות שליליות, כאשר בראש ובראשונה מדובר על ייקור מקורות האשראי של משקי הבית, העצמאים והעסקים קטנים, בין אם באופן ישיר ובין אם באמצעות גופי מימון חוץ בנקאיים, אשר נשענים גם הם על מסגרות אשראי בנקאיות או מימון קצר אחר (כגון ניירות ערך מסחריים). הסיבה לכך הנה שתשואות האג"ח הממשלתיות הצמודות קצרות הטווח מהוות מדד ייחוס (benchmark) לריבית הנגבית על מסגרות אשראי והלוואות הניתנות על ידי בנקים לגופי המימון החוץ בנקאיים (בשל העובדה שהבנק מניח את הריבית האמורה כריבית האלטרנטיבית הבסיסית שיכול היה להשיג בהשקעה באג"ח הממשלתי צמוד קצר הטווח, על פני העמדת ההלוואה).

"לפיכך, קיימת חשיבות ראשונה במעלה לפעולות נחרצות אשר יביאו לריסון הגידול בתשואה של האג"ח הממשלתיות הצמודות קצרות הטווח, ואף לקיטון בה, על מנת לרסן ולהקטין את עלות האשראי שגובים הבנקים.

"משכך, אנו מבקשים כי בנק ישראל יפעיל, לצורך כך, כלים מוניטריים המצויים בידו ובשליטתו, ובכלל זה רכישת אג"ח ממשלתיות צמודות קצרות טווח בשוק המשני או באמצעות שוק עסקאות מכר חוזר (REPO) או כל פתרון אחר כפי שימצא הנגיד לנכון, שיביא לתוצאה המיוחלת שמטרתה הקטנת התשואה על האג"ח הממשלתיות הצמודות קצרות הטווח.

עתירה בהולה

בתוך כך, נשיאות המגזר העסקי וארגונים רבים נוספים פנו אתמול, בשם מרבית העסקים בישראל, בעתירה דחופה לבג"צ, בבקשה להורות על מתן צו על תנאי למדינה לנמק מדוע לא להפעיל בדחיפות את הסמכות הקבועה בחוק מס רכוש וקרן פיצויים ולהתקין תקנות שיאשרו מתווה פיצויים הולם לעסקים שנפגעו מהתפשטותו של נגיף הקורונה בישראל.

בין העותרים: נשיאות המגזר העסקי (הכוללת 12 ארגונים המפורטים מטה), לשכת עורכי הדין, לשכת רואי החשבון, ההסתדרות הרפואית בישראל, לשכת יועצי המס, עמותת מסעדנים חזקים יחד, התאחדות אולמות וגני אירועים בישראל, התאחדות משרדי הנסיעות ויועצי התיירות בישראל וגופים נוספים אשר הגישו את העתירה באמצעות עוה"ד אלי דורון, אסף גרשגורן, אפי אוחנה ועמית משה כהן ממשרד דורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות'.

העותרים מבקשים מבית המשפט להורות לממשלה לפעול להפעלת סמכותם על פי חוק מס רכוש וליתן סיוע ממשי לאלפי עסקים אשר נפגעו, נפגעים וייפגעו בעקבות התפשטות נגיף הקורונה. במסגרת זו דורשים העותרים לעשות שימוש בתשתית חקיקתית וביצועית קיימת המתאימה לכך במסגרת חוק מס רכוש וקרן פיצויים.

קרן הפיצויים אמורה להעניק סיוע מיידי לניזוקים הרבים, בין השאר, בדרך של תשלום מקדמות (לרוב בגובה 50% מסכום הפיצוי הנתבע) ששולמו מיד בסמוך להגשת תביעת הפיצויים, והכל מתוך מטרה לאפשר את המשך התקיימותם של ניזוקים רבים שמצבם הורע בעקבות המצב המיוחד.

התכנית הכלכלית

היום, פנו ראשי הארגונים העסקיים – עו"ד אוריאל לין נשיא איגוד לשכות המסחר,  ד"ר רון תומר נשיא התאחדות התעשיינים ואבשלום (אבו) וילן מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל – לראש הממשלה במכתב מיוחד, בו כללו תכנית כלכלית מקיפה הכוללת מנגנון הנדרש לסייע ליציבותו של המגזר העסקי, בכדי שיוציא הנחייה להפעלת מתווה מיידי לפיצוי ולנזילות למגזר העסקי.

בפנייתם לראש הממשלה הם מציינים כי "התארכות צעדי ההגבלות בעקבות משבר הקורונה, מגדילה את היקף המשבר במגזר העסקי בישראל, עד כדי סיכון ממשי ליציבותו. בהמשך לסדרת פגישותינו עם בכירי משרדך ובכירי משרד האוצר, אנו שבים ומדגישים כי התארכות האירוע אינה מאפשרת עוד המתנה ויש לפרוס רשת ביטחון מיידית,  אשר תופעל מיד לאחר החג, במטרה לסייע בייצוב המגזר העסקי ומקומות התעסוקה בישראל. נדגיש כי מנגנון ההלוואות במודל הנוכחי לא יכול לספק רשת ביטחון משמעותית בעת הזו.

"כפי שהצגנו, רשת הביטחון האפקטיבית ביותר הנה רשת ביטחון המבוססת על פיצוי חלקי בגין ירידה בפעילות העסק (מסלול מחזורים) ואנו מבקשים שתופעל מידית כולל תשלום מקדמות בגין חודש אפריל.

"נזכיר כי משרד האוצר התנגד גם להפעלת מסלול הפיצוי בשנת 2006 בעקבות המלחמה בצפון, אך מסלול זה סייע בשיקום מהיר של השליש הצפוני של המדינה והוכיח את עצמו כאפקטיבי, מנע סגירת עסקים ופיטורים משמעותיים, וסייע למגזר העסקי בצפון הארץ – עסקים קטנים כגדולים, לחזור לפעילות מלאה תוך זמן קצר.

"התכנית ששלחו הנשיאים לראש הממשלה גובשה על סמך אלפי שיחות שקיימו הארגונים עם חברות קטנות וגדולות, מהן עולה כי הצורך המידי הינו שחרור הנזילות לטווח המידי.

בין הצעדים המוצעים:

  • מעבר למע"מ על בסיס מזומן.
  • הסרת חסמים קיימים במערכת הבנקאית אשר מונעים את מימוש ההלוואות בקרן להלוואות בערבות מדינה.
  • פיקוח על ריביות האשראי בבנקים
  • הקמת מנגנון ביטוח אשראי בערבות המדינה.
  • פרסום מודל הפחתת הארנונה.
  • דחיית תשלומי ביטוח לאומי מעסיקים ומע"מ.
  • צמצום הנחיית בנק ישראל כי תאגיד בנקאי ישהה הגבלה על חשבון ובעליו בשל שיקים שסורבו מחמת אין כיסוי, אשר יצרה אף היא מצוקת תזרים לעסקים.

"נשיאות המעסיקים פועלת באחריות המתבקשת ונמנעת מהגשת עתירות משפטיות בכל הקשור לגיבוש תוכנית החירום, תוך שמירה על ערוץ הדברות שוטף עם הממשלה והצפת הצרכים מהמעסיקים הגדולים במשק. אנו מבקשים כי תפעיל את כובד משקלך במטרה לייצר תוכנית חילוץ משמעותית ואפקטיבית", כתבו השלושה לראש הממשלה.

יו"ר נשיאות המגזר העסקי, דובי אמיתי: "כשזה נוגע לבריאות הממשלה פועלת כמו במלחמה – מפעילים את המוסד ומקימים בתי חולים שדה. כשזה מגיע לעסקים – נגמרה המלחמה. העסקים לקראת פשיטת רגל ומאות אלפי המשפחות שמאחוריהם קורסות כלכלית. המדינה יכולה להציל אותם כפי שנהוג במלחמה- חייבים להפעיל את מנגנון הפיצוי הקיים שהמדינה מכירה ויודעת לנהל. אם בממשלה לא מבינים זאת, נגרום לה להבין זאת דרך בג"ץ. העתירה הזו לא תסתיים בשום דרך אחרת מלבד תכנית הצלה לעסקים בישראל. מי שקורס היום, לא יתאושש".

כתיבת תגובה