המשפטנים בחנו: 'חוק זכויות הסוכן' במבחן הזמן

שבע שנים לאחר שהצליחה לשכת המסחר להעביר את חוק זכויות הסוכן התכנסו יוזמי החוק וציבור גדול של יבואנים וסוכנים לדיון מחודש בהוראות החוק ולבחון את דרך יישומו במערכת בתי המשפט • החוק מבוסס על הדירקטיבה האירופאית ומעניק הגנה לסוכן המסחרי הישראלי בעת סיום ההתקשרות עם הספק הזר והספק הישראלי

אלכס מילר, אוריאל לין ושלומי לויה בכינוס שיזם אגוד לשכות המסחר | צילום: יאיר שגיא

בישראל פועלים עשרות אלפי סוכנים המייצגים יצרנים וספקים זרים וישראלים, דרכם מיובאים לארץ ומשווקים בארץ מוצרים רבים, במגוון רחב של מוצרים כגון תרופות, מוצרי אלקטרוניקה, מזון, חומרי גלם ועוד.

באמצעות הסוכנים המקומיים נחשף המשק הישראלי למוצרים רבים ומגוונים, דבר המגביר את התחרותיות במשק. חוק חוזה סוכנות (סוכן מסחרי וספק) אשר אושר במליאת הכנסת ביום 20.2.2012, הוא פרי הצעת חוק פרטית של חבר הכנסת לשעבר אלכס מילר (מטעם ישראל ביתנו), אשר פעל במשותף עם איגוד לשכות המסחר לקידום החוק.

עו"ד אוריאל לין נשיא איגוד לשכות המסחר: "בשורת החוק היתה דרמטית. זהו חוק המעניק הגנה בסיסית לכל אלה בישראל הפועלים כסוכנים ובעיקר מול ספקי חוץ הקוטפים את הפירות ונוהגים בשרירות כלפי נציגיהם. החוק נעשה בהשראת הדירקטיבה האירופאית ומפתיע עד כמה רשויות המדינה, משרד המשפטים ומשרד הכלכלה היו אטומים בהענקת ההגנה הבסיסית. המגזר העסקי חייב חוב גדול לסיעת ישראל ביתנו ולחה"כ לשעבר אלכס מילר על שיתוף הפעולה בהעברת חוק זה"

חה"כ לשעבר אלכס מילר, שיזם את הצעת החוק, "עשינו סוף למצב המביש שהפקיר את הסוכן לחסדיו של הספק במסגרת היחסים החוזיים ביניהם או לרחמי בית המשפט מבלי שיהיו קריטריונים ברורים לזכויותיו של הסוכן."

עו"ד שלומי לויה, סמנכ"ל משפט וממשל באיגוד לשכות המסחר, "עד לחקיקת חוק הסוכן, לא הייתה הגנה ספציפית לסוכנים בישראל למרות מאפיינים ייחודיים המבדלים אותם מגורמים אחרים שמתווכים בעסקאות מסחריות."

עו"ד שוש רבינוביץ, אמרה כי "מאז חקיקתו, אנו רואים עליה בתודעה של ציבור הסוכנים בישראל, לקיום זכויותיהם המגיעות מכוח החוק. בתי המשפט עושים שימוש במבחנים שנקבעו בחוק, הן באשר לחישוב התקופה בה יש להודיע על סיום הסכם ההתקשרות והן באשר לפיצוי המגיע לסוכן על בניית השוק עבור הספק. יחד עם זאת, התנאים לקבלת פיצוי עבור מאמצי הסוכן קשים ליישום וסוגיה זו טרם הגיעה לדיון בבית המשפט העליון".

עו"ד רונן סטי, יו"ר הוועדה הארצית לבוררות וגישור בלשכת עורכי הדין, "הדירקטיבה האירופאית מהווה קוד חשוב לפרשנות חוק הסוכן הישראלי. הקשר בין השניים נובע גם מקבלתה של ישראל לקהילת מדינות ה- OECD לפני שנים אחדות, דבר שמעודד ואף מחייב הרמוניה ככל הניתן בדרך הטיפול המשפטי ביחסי סוכן מסחרי – ספק במדינות שונות."

ד"ר אורי בן אוליאל, המרכז האקדמי למשפט ועסקים, "מן הראוי לשקול לבצע מספר עדכונים בחוק, אשר יגבירו את הוודאות המשפטית לגביו תוכנו. כך לדוגמא, מן הראוי לשקול להוסיף לחוק הוראת מעבר מפורשת, כמקובל בחוקים אחרים בתחום דיני החוזים, אשר תסביר האם החוק חל על חוזי סוכנות שנכרתו לפני כניסתו לתוקף. על הוראה זו גם להבהיר האם ובאיזה היקף החוק חל על חוזי סוכנות שחודשו לאחר כניסת החוק לתוקף. ….. כל עוד החוק לא יובהר, פסיקת בתי המשפט עשויה לנסות לצקת תוכן לשאלות המשפטיות הדורשות ליבון."

כתיבת תגובה