הצד השני של המטבע

לונדון, בירת אנגליה | צילום: Samot, שאטרסטוק

עבר רק חודש וכבר יתרות המט"ח של בנק ישראל חזרו לעלות לשיא חדש של 133.5 מיליארד דולר (כ-34% תוצר). באפריל בנק ישראל רכש כ-0.7 מיליארד דולר, גם כדי למתן את הייסוף המהיר בשקל, אך היתרות גדלו בסכום גבוה של כ-7.6 מיליארד דולר בעיקר בשל העברות הממשלה לאחר גיוס האג"ח מחו"ל. להערכתנו, הגורמים המבניים לצד מחירי הדלק הנמוכים ממשיכים לתמוך בשקל.

במקביל, בנק ישראל פרסם שרכש אג"ח ממשלתיות באפריל בסכום של כ-4.7 מיליארד ₪, כמחצית מהסכום שרכש במרץ (8.5 מיליארד). הירידה בדרישות לנזילות תרמו כנראה להחלטה למתן את קצב הרכישות, כפי שניתן לראות גם מסכום עסקאות ה-Repo שירדו ל-1.8 מיליארד ₪ בכל אפריל לעומת 5.5 מיליארד בשבועיים האחרונים של מרץ. בקצב הרכישות הנוכחי בנק ישראל יגיע ל-50 מיליארד ₪ באג"ח ממשלתיות רק לקראת סוף השנה, ופעולותיו בזמן זה ימתנו את הלחצים לעליית תשואות בשל הגידול החד בגירעון ובהנפקות האג"ח הממשלתיות בהמשך השנה.

מה אומר המדד

בעקבות ההשבתה של חלקים מהמשק במהלך כל חודש אפריל הייתה זו תקופה מאתגרת ללמ"ס לאסוף נתונים כדי להפיק את מדד המחירים לצרכן, וע"פ הדיווח האחרון השבוע הם הצליחו להגיע לשיעורי פקידה מספקים. עם זאת מחירי המוצרים והשירותים שהיו חסרים (גם לאחר האיסוף הישיר או המקוון), נזקפו לפריט או לקבוצה אליה הם משויכים. אך מספר סעיפים עיקריים (הקשורים לנסיעות לחו"ל, הארחה ואירועים וכדומה) המהווים כ-7 אחוזים מהמדד שלא התקיימה בהם צריכה, נזקף השינוי לשיעור השינוי של מדד המחירים לצרכן הכללי. לכן, מכיוון שע"פ הערכתנו ללא הסעיפים הללו מדד המחירים לצרכן באפריל צפוי לרדת ב-0.4 אחוז, בעיקר בשל הירידה החדה במחיר הדלק שתוריד ישירות קרוב ל-0.7 אחוז מהמדד. אם נזקוף את השינוי לסעיפים הללו הדבר מפחית את התחזית שלנו למינוס 0.6. התחזית ל-12 החודשים הבאים יורדת בשיעור מתון יותר בעיקר בשל העלייה המהירה במחיר הנפט החודש, שאם יישאר ברמתו הנוכחית יביא לעלייה במחיר הדלק ביוני (לא לשכוח לתדלק לפני סוף החודש).

בנוסף, בלמ"ס ציינו שניתנה תשומת לב מיוחדת גם לסעיף הדיור ולשכר הדירה כדי לנסות לבדוק האם ניתנו הנחות מיוחדות לשוכרים בעקבות המצב. אך בינתיים (נכון לאפריל) לא נרשמו כמעט הקלות בשכר הדירה עקב המשבר. אנו צופים שהדבר ישפיע על מחירי השכירות ולא יאפשר עלייה במחירים בהמשך השנה, במיוחד באזור ת"א שהיצע הדירות להשכרה גדל משמעותית בשל הירידה בדרישות לתיירות קצרת טווח.

לאן יגיע הגירעון

הכנסות המדינה ממסים באפריל (ללא מע"מ יבוא ביטחוני) עמדו על 21.2 מיליארד ₪, ירידה של 10 אחוזים בהשוואה לתקופה המקבילה בשנה שעברה. במקביל, הוצאות הממשלה עלו בגין משבר הקורונה, חלק כהוצאה בפועל וחלק בגין מענקים ושיפוי לביטוח הלאומי. נכון לסוף אפריל כ-26 אחוזים מתוך ה-80 מיליארד ₪ של התוכנית הכלכלית כבר בוצעו (ראו טבלה בסקירה). בעקבות האתר החדש של רשות המיסים לקבלת סיוע לעצמאיים ועסקים אנו מצפים שאחוזי הביצוע יעלו במהירות.

הגירעון המצטבר מתחילת השנה זינק ל-28.3 מיליארד ₪, וכאחוז מהתוצר עלה ל-4.8 אחוזים ב-12 החודשים האחרונים. התחזית המעודכנת של האוצר מניחה ירידה של כ-60 מיליארד ₪ השנה בהכנסות ממסים (כ-4% תוצר) בהשוואה לתחזיות הקודמות מה שיחייב להערכתנו, את הממשלה להגדיל משמעותית את גיוסי אג"ח השנה.

 המדד הגרוע מזה 300 שנה

ההשבתה בארה"ב גרמה כצפוי לפיטורים החודשיים העצומים ביותר בהיסטוריה של המדינה כאשר כ-20.5 מיליון משרות קוצצו במהלך חודש אפריל (מספר השווה כמעט לאוכלוסייה של ישראל, דנמרק, אירלנד, פינלנד ביחד) מהלך שמחק את כל המשרות שנוספו במשך 9 השנים הקודמות. בעקבות זאת שיעור האבטלה נסק ל-14.7 אחוזים הרמה הגבוהה ביותר מאז שנות השלושים, כאשר רק חודשיים מוקדם יותר שיעור האבטלה היה הנמוך ביותר מזה קרוב ל‑50 שנה. 

יש לזכור שעיקר הסיבה לפיטורים הינו הגבלות של הממשלה על פעילות. לכן, כמו שהאבטלה זינקה באופן יוצא דופן, כך החל מיוני (מרבית המדינות כבר יהיו בתהליך יציאה מההשבתה) נראה גם ירידה מדהימה בשיעור האבטלה אך לא לרמות שלפני המשבר.

מתוך ה-21.5 מיליון המפוטרים במרץ/אפריל; 38 אחוזים היו בענף התיירות והנופש, 15 אחוזים היו בענפי הקמעונאות והתחבורה ו-12 אחוזים היו בענפי החינוך והבריאות. מרבית העובדים בענפים הללו מרוויחים שכר נמוך מהממוצע, לכן, השכר השעתי הממוצע (של העובדים שנותרו) דווקא זינק ב-4.7 אחוזים באפריל ו-8 אחוזים בהשוואה לתקופה המקבילה בשנה שעברה, נתון שכמובן מעוות את המציאות ומגביר את הסיכויים שבסיום המשבר נראה התארגנות עובדים בחלק מהענפים.