הצמיחה לא חלשה כמו שחושבים

עפר קליין מקבוצת הראל ביטוח ופיננסים: "הכל עניין של תזמון – נתוני הצמיחה בארץ לא חלשים כמו שניתן לחשוב"

רוכשים מט"ח | צילום: grafnata, שאטרסטוק

נתוני הצמיחה הראשוניים לרבעון השני היו בהתאם לתחזית שלנו חלשים, כאשר התוצר צמח ב-1.0 אחוז בלבד בשיעור שנתי. יחד עם זאת, כצפוי, הצמיחה הושפעה לשלילה מהיבוא החריג של הרכבים ברבעון הראשון. לכן, הצמיחה ללא מיסים נטו על היבוא עמדה על 3.1 אחוזים בשיעור שנתי, נתון חיובי וקרוב לפוטנציאל הצמיחה של המשק. יש לציין שהצריכה הפרטית השוטפת עלתה בקצב נאה של 3.6 אחוזים, והיצוא (ללא יהלומים, וחברות הזנק) עלה ב-4.6 אחוזים בשיעור שנתי, זאת למרות ההאטה בסחר העולמי.

מכיוון שנתוני הצמיחה הרבעוניים בישראל נוטים להיות מאוד תנודתיים, מבט על המחצית הראשונה כולה מראה קצב צמיחה של 3.6 אחוזים בשיעור שנתי, האצה בהשוואה למחצית השנייה בשנה שעברה. לכן, תחזית הצמיחה השנתית שלנו נותרה ללא שינוי (על 3.2 אחוזים), כאשר החוזקה בשוק העבודה וביצוא השירותים מפצה על החולשה ביצוא הסחורות. יחד עם זאת, יש לציין שהעלייה באי-הוודאות העולמית והסיכוי למדיניות פיסקאלית פחות מרחיבה בשנה הבאה (העלאות מיסים וקיטון בקצב גידול ההוצאות) מגדילה את הסיכונים להפתעה כלפי מטה בצמיחה בשנה הבאה. (התחזית המרכזית שלנו היא סביב 3 אחוזים).

בנק ישראל יוריד רשמית בהחלטה הבאה ב-28 באוגוסט את האפשרות של העלאת ריבית וסביר שגם אותו חבר בודד בוועדה שתמך בחודשים האחרונים בעליית ריבית ישנה את דעתו. יחד עם זאת, הנתונים שנצברו בארץ עד כה לא מהווים סיבה מספקת להורדת ריבית.

מדד המחירים לצרכן לחודש יולי הפתיע כלפי מטה כאשר ירד ב-0.3 אחוז, נמוך בהרבה מהציפיות. סעיפי ההלבשה וההנעלה (מינוס 6.4%), הירקות והפירות (מינוס 3.7%), התחבורה והתקשורת (מינוס 0.4%) היו התורמים העיקריים לירידה. חוזקו של השקל בלט בחלק מהסעיפים ותרם לירידה במחירים כגון הריהוט, החינוך ואף הנסיעות לחו"ל שירדו במונחים שקליים בניגוד לעלייה העונתית בקיץ. בכך האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים ירדה ל-0.5 אחוז, רמתה הנמוכה ביותר מאז מאי בשנה שעברה.

התחזית הראשונית שלנו למדד אוגוסט היא לעלייה של 0.1 אחוז, עם סיכוי להפתעה כלפי מעלה, מכיוון מחירי השכירות.  התחזית הראשונית למדד ספטמבר היא מינוס 0.2 אחוז בשל התחזקות השקל וכתוצאה מהירידה החדה הצפוייה במחיר הדלק (שיתפרסם בסוף אוגוסט). למרות מדד יולי הנמוך, התחזית שלנו ל-12 החודשים הבאים עומדת על 1.0 אחוז, כאשר אנו מניחים שחלק מהירידה החריגה במחירי הפירות והירקות תעודכן כלפי מעלה בהמשך השנה. יש לציין שאנחנו לא לוקחים בחשבון בחישוב זה עלייה אפשרית במע"מ במחצית הראשונה של שנת 2020, פעולה שיכולה להוסיף עוד 0.4-0.3 נקודות אחוז לאינפלציה.

 

 

להערכתנו, בשל ירידת האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים מתחת לגבול התחתון של יעד האינפלציה, יחד עם התחזקותו של השקל והמדיניות המרחיבה יותר של בנקים מרכזיים בעולם, להערכתנו, בנק ישראל יוריד רשמית בהחלטה הבאה ב-28 באוגוסט את האפשרות של העלאת ריבית וסביר שגם אותו חבר בודד בוועדה שתמך בחודשים האחרונים בעליית ריבית ישנה את דעתו. יחד עם זאת, הנתונים שנצברו בארץ עד כה לא מהווים סיבה מספקת להורדת ריבית.

בעולם

להערכתנו, הצמיחה השלילית בגרמניה יכולה להוות קריאת השכמה להפעלת מדיניות פיסקאלית מרחיבה באירופה.

נתוני הצמיחה הראשוניים בגרמניה לרבעון השני היו כצפוי מאכזבים כאשר התוצר התכווץ בשיעור שנתי של 0.3 אחוז, חלש יותר מהצמיחה הכללית בשאר מדינות גוש האירו. החולשה בביקושים ליצוא הגרמני (גם בתוך אירופה), לצד הירידה בהשקעות (בחלקה בשל אי-הוודאות סביב ה-Brexit) תרמו להתכווצות התוצר.

גרמניה אשר היוותה בשנים האחרונות את אחד המחסומים המרכזיים כנגד מדיניות מוניטרית ופיסקאלית מרחיבות יותר, היא דווקא מהגורמים העיקריים לדאגה באירופה. במיוחד ענף התעשייה, כאשר הייצור התעשייתי בגרמניה ירד ב-5.2 אחוזים ב-12 החודשים האחרונים עד יוני, הנתון החלש ביותר מאז 2009. לשם השוואה,מדד הייצור התעשייתי בגוש האירו כולו התכווץ ב-2 אחוזים במהלך אותה התקופה.

למרות החולשה, לממשלת גרמניה יש מספיק מרווח תמרון פיסקאלי (לצד גיוסים באג"ח בתשואה שלילית) שיכול לשפר את הפעילות. להערכתנו, אפשר שהצמיחה השלילית תהווה "קריאת השכמה" למנהלי המדיניות בגרמניה לעשות זאת ובכך גם לעודד את הצמיחה בכל אירופה. (גם בארה"ב יש כבר מי שמדבר על הפחתת מיסים נוספת ככלי נוסף לתמיכה בכלכלה).

 

הכותב הוא ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים

כתיבת תגובה