ההצבעה על התקציב: סמוטריץ' פנה אישית לחברי הממשלה

יוגב גרדוס ובצלאל סמוטריץ | צילום: נועם רבקין פנטון, פלאש 90

במכתב פתוח שנשלח לאור הקריאות נגד השינויים בתקציב, מצד חברי הממשלה שמשרדיהם בסכנת 'ייבוש תקציבי' במידה ותקציב המלחמה המתוקן יעבור היום, כתב סמוטריץ, בפנייה אישית לחבריו, כי "בצהרים נתכנס כולנו בעזרת השם לדון ולאשר את העדכונים לתקציב המדינה לשנה הקרובה".

לדברי שר האוצר, "זה תקציב טוב והכרחי לתקופת המלחמה, ועוד לפני מה שאין בו, בואו נראה מה יש בו: יש בו המון כסף לצבא לניהול המלחמה. כל מה שצריך עד הניצחון, ואני מניח שכולנו מסכימים שזה הדבר החשוב ביותר כרגע. יש בו המון כסף למשרתי המילואים ולבני המשפחות שלהם. הרוח והנחישות שלהם יביאו בעזרת השם את הניצחון, וגם בזה אני משוכנע שאתם מסכימים. יש בו המון כסף כדי להמשיך לעטוף את הניצולים והמפונים בצפון ובדרום ולהעניק להם מקסימום שירותים כשהם מחוץ לבית וכדי לאפשר להם לשוב הביתה בהתאם למצב הביטחוני".

סמוטריץ' המשיך ופירט את הטוב שבתקציב: "יש בו הרבה מאוד כסף לשיקום ופיתוח ישובי קו העימות, גם בדרום וגם בצפון. פיתוח מואץ שלהם הוא חלק מתמונת הניצחון והחוסן הלאומי שלנו. יש בתקציב תכנית גדולה לחיזוק מערך בריאות הנפש כדי לתת מענה לצרכים הרבים שיצרה המלחמה, יש בו תקציבים גדולים למשטרה, למשמר הלאומי ולכיתות הכוננות ותקציבים משמעותיים לחיזוק מרכיבי הביטחון ביהודה ושומרון, בצפון ובדרום. וכן, יש בו גם אחריות תקציבית והבנה שאין ארוחות חינם. יש בו הבנה שהמלחמה מחייבת שינוי סדרי עדיפויות זמני ודחיה של דברים חשובים אחרים.

"העדכונים לתקציב 2024 שאנחנו נאלצים לבצע לא קלים לאף אחד מאיתנו. לכולנו היו חלומות ושאיפות כדי לממש בתפקידים השונים שלנו, ושמחנו שרבים מהם נכסו לסיכומים התקציביים בתקציב המקורי. ועכשיו אנחנו נאלצים לוותר על לא מעט חלומות ולשחרר תקציבים למאמץ המלחמתי, בחזית ובעורף. זו המשמעות של אחריות לאומית.

"וזה קשה. כשנאלצים לקצץ במשהו זה ממש לא אומר שהוא לא חשוב. זה פשוט אומר שאין ברירה וכרגע יש דבר חשוב יותר. זה פשוט כי אנחנו חייבים לנהל שיח שלא מבוסס רק על צרכים אלא גם על סדרי עדיפויות.

"אני מאמין", כתב שר האוצר, "שהתכנית שגיבשנו בהתייעצות רחבה היא נכונה וטובה ומאוזנת וממש לא מוגזמת בשמרנות שלה. היא ערה לצרכים ולמשימות, וכך גם למגבלות ולאילוצים של כולנו. היא מקטינה קצת את ההוצאה ומגדילה קצת את ההכנסה, אבל עושה את זה באוסף צעדים מדודים".

לדבריו, "אני מאמין שמצאנו את שביל הזהב וממש מבקש את ההתגייסות של כולכם להצלחה. כאמור כל קיצוץ וכל ויתור הוא כואב וקשה, אבל זה מחוייב המציאות. האלטרנטיבה היא העלאת מיסים משמעותית וזה חייב להיות המוצא האחרון שלנו".

ויש גם איום סמוי: "אלטרנטיבה נוספת היא לא להעביר תקציב מתוקן, אבל אז בהתאם להוראות חוק יסוד משק המדינה ב 19 לפברואר יחול קיצוץ אוטומטי בתקציב המדינה של כארבעים ושמונה מיליארד ש"ח, שהמשמעות שלו היא “Shut down “ מוחלט של כלל משרדי הממשלה. לא נוכל להוציא שקל ולממן שום פעילות".

על כן, כותב שר האוצר בצלאל סמוטריץ', "בכדי להקל על ההתנהלות של משרדי הממשלה, הנחיתי את אגף התקציבים לאפשר לכם השרים גמישות מקסימאלית בהפעלת התקציב ובבחירה מהיכן לקצץ ואלו פעולות להשאיר. נעביר אליכם בעזרת השם את עודפי השנה הקודמת לא יאוחר מחודש מרץ, נשתדל להכניס לבסיס התקציב כמה שאפשר מתוך הסיכומים התקציבים שיישארו, בכדי לאפשר גמישות תזרימית בהפעלת התקציב כבר בתחילת השנה, ועוד ועוד. אני מקווה שזה יקל על כולנו את ההתנהלות בשנה הקרובה".

את מכתבו הוא מסיים בקריאה: "חברים ושותפים יקרים, האתגר הכלכלי אינו נופל בחשיבותו מהאתגר הצבאי של המלחמה. ניהול נכון ואחראי של הכלכלה על רקע המלחמה ישמור על חוסנו של המשק וממילא יאפשר לנו לשאת בנטל הביטחוני בעתיד ולחזק את מדינת ישראל. ולהיפך חלילה. אנחנו נדרשים לאחריות לאומית, לשותפות ולחברות, ואני משוכנע שיחד בעזרת השם נוכל גם לאתגר הכלכלי הנלווה לאתגרי המלחמה הצבאיים והאזרחיים.

"אני מבקש שתמצו את השיח המקצועי מול אגף התקציבים ותגיעו להסכמות. חלקכם כבר עושים את זה ענייני וטוב בימים האחרונים ומצליחים להגיע לסיכומים, מה שמלמד שעם קצת רצון טוב, זה בהחלט אפשרי", חתם סמוטריץ' את פנייתו לחבריו השרים.

להגדיל יחס חוב-תוצר

לדברים ענה משה ארבל, שר הפנים וכתב: "מכובדי שר האוצר, אין ספק שישראל נמצאת בתקופה שמחייבת הרחבה משמעותית של תקציב המדינה – הגדלת הוצאות הבטחון, השיקום הפיזי והנפשי של תושבי העוטף, סיוע למילואימנקים ומשפחותיהם, וכל זה לפני שדיברנו על הוצאות בריאות, חינוך, שלטון מקומי מיגור הפשיעה ומנועי צמיחה למשק.

אבל כמו כל דבר בחיים, המציאות יותר מורכבת, זה לא או-או. אפשר גם להרחיב בלי לקצץ. בעשרים השנים האחרונות מדינת ישראל חסכה הרבה והקטינה בצורה משמעותית את החוב הלאומי. הקטנת החוב מגיעה מכספי מיסים של כלל האזרחים שהיא גבתה, אבל הכספים לא שימשו את האזרחים אלא את החוב הממשלתי. והנה היום בעת הצורך, זה הזמן להחזיר את הכסף לאזרחים ולא לקצץ להם שירותים הכרחיים אחרים.

אפשר באופן חד פעמי להחליט שהפעם אנחנו לא פוגעים באזרחים, אלא מרחיבים את החוב הממשלתי (שעדיין יהיה מהנמוכים ביותר בעולם המערבי), משקיעים במנועי צמיחה שביום שאחרי יתרמו שוב להקטנת החוב בעתיד.

אני קורא לשר האוצר שלא לנקוט בשיטה הידועה והקלה של קיצוץ השירותים לאזרח אלא מימון חד פעמי שיבוא בהגדלת יחס החוב תוצר".