התפספסו בעומס? המיליארדים שרשות המסים לא גבתה

רשות המסים | צילום: פלאש 90

עוד עלה כי ב-59% (598) מ-1,019 תיקי השומות בנושא חשבוניות פיקטיביות שלגביהם נפתח דוח גילוי עבירה לא הוגשו כלל כתבי אישום ולא הוטל כופר. סך חיובי השומה בתיקים אלו היה כ-3.2 מיליארד ש"ח; זאת ועוד, 66% מההתראות של מערכת א' על חשד לניכוי מס מחשבוניות פיקטיביות לא טופלו במשרדי מע"ם ובמשרדי פקידי השומה בשנים 2017 – 2022.

בעשור האחרון פעלה הרשות בכמה אפיקים למציאת פתרון ממוחשב לתופעה רחבת היקף זו. בשום אפיק לא הושלמו המהלכים שהרשות החלה בהם, ולמעשה אין בנמצא פתרון הוליסטי המשלב מניעה בשלב מוקדם ככל הניתן ואיתור מהיר ואכיפה אפקטיבית לאחר שמתגלות פעולות הפצה וניכוי של חשבוניות פיקטיביות. העיכוב הממושך בהקמת מערכות ממוחשבות למניעה, סיכול ובקרה שייעשו על בסיס המידע שיתקבל באמצעותן, והטיפול החלקי במפיצים ובמנכים של חשבוניות פיקטיביות, גרמו לאורך השנים לנזק של מיליארדים לקופת המדינה, וכן לאובדן הרתעה כלפי עברייני מס והתבססות ארגוני פשיעה המשתמשים בחשבוניות פיקטיביות לצורך הלבנת הון והסוואת פעילותם הפלילית.

המבקר אנגלמן ממליץ שרשות המיסים תפעל לרתימת הפרקליטות והמשטרה כדי לאחד כוחות לטיפול מערכתי בתופעת החשבוניות הפיקטיביות. כל זאת כדי למגר את התופעה ולמנוע את המשך הפגיעה בקופה הציבורית, במשילות המדינה ובמלחמה הנדרשת בהלבנת ההון ובארגוני הפשיעה.

​ניהול מערך החקירות

בשנים 2019 – 2021 פתחה רשות המסים בכ-1,500 חקירות, אך רק בכ-16% מהן הסתיים הטיפול. באזור הגדול בארץ: 20 חוקרי שומה בלבד על כ-347 אלף נישומים. כ-200,000 ישראלים סוחרים במטבעות וירטואליים אולם בשלוש שנים נערכו 15 חקירות בלבד בתחום זה.

לטיפול הפלילי בנישומים החשודים בהעלמת הכנסות יש חשיבות רבה, שכן נוסף על התכלית של ענישת הנישומים העבריינים, הוא משמש להרתעה של כלל ציבור הנישומים. מבקר המדינה בדק את פעולותיה של רשות המיסים בתחום החקירות.

מבקר המדינה מצא כי רשות המסים לא קבעה את תקן כוח האדם הדרוש ליחידות החקירות בהתאם להיקף משימותיהן ולאיכותן. למשל, עד סוף שנת 2022 מספר החוקרים בחוליות המטריאליות במשרד פקיד שומה חקירות ירושלים היה הקטן ביותר (20) מבין כל משרדי פקיד שומה חקירות. זאת אף שמשרד זה אחראי לחקירות הפליליות של הנישומים בתחומי מס הכנסה בשטח הגיאוגרפי הגדול ביותר בארץ, הכולל את אזור הדרום, אף שמספר הנישומים בשטח זה הוא הגדול ביותר (347,897), ואף ששטח זה נקבע על ידי משטרת ישראל כיעד לטיפול מוגבר במסגרת המבצעים לטיפול בפשיעה.

בביקורת עלה כי 936 ו-567 חקירות של תיקים נעשו על ידי מס הכנסה ועל ידי אגף המכס והמע"ם (בהתאמה) בשנים 2019 עד 2021. רק ב-166 (17.7%) וב-68 (12%) מתיקים אלה הטיפול הסתיים, והיתר נמצאים בחקירה או בהכנה להגשת כתב אישום. 453 תיקי חקירות נפתחו נגד חשודים בשנים 2012 – 2021, וטרם הוגש בהם כתב אישום.

בביקורת עלה כי רק 12% מתיקי החקירה (14 מ-112 תיקי חקירה) שפתחו משרדי השומה לחקירות בשנים 2019 עד 2021 נפתחו עקב מידע שהגיע מיחידות המודיעין שלהם. ביחידות המודיעין של מס הכנסה אין תהליך של איסוף והערכה של מידע; אין הגדרה לגיבוש תמונת מודיעין; אין שיתוף פעולה של המודיעין עם המערך של משרדי השומה, לשם קבלת מידע על השומות האזרחיות; אין תשתיות מידע ממוחשבות ההולמות את הצרכים; ואין נגישות למידע מודיעיני אחר ברשות המיסים. עוד העלתה הביקורת כי במשרדי השומה של החקירות באגף מס הכנסה הוקצו רק שלושה עובדים בכל משרד לאיסוף מידע גלוי מפרסומים שונים, ועובדים אלה אינם עוסקים כלל בניתוח המידע. חוסרים אלו עלולים להביא לפגיעה בתמונת המודיעין הקיימת ברשות לגבי תיקים שבהם נעברו עבירות מס הכנסה.

בשלוש שנים – משנת 2019 עד שנת 2021 – פתחה רשות המיסים בכ-1,500 חקירות, אולם בפרק זמן זה נסגר הטיפול בתיקים של רק כ-16% מהן. ביתר התיקים (84%) הטיפול נמשך, הן ביחידות החקירות והן בפרקליטות המדינה או במחלקה המשפטית של המכס ומע"ם. רשות המיסים לא קבעה יעדים לטיפול של יחידות החקירות שלה בהתאם לסיכונים הקיימים באזורים שעליהם מופקדת כל יחידה. כך נוצר מצב שבו הנהלת רשות המיסים ומטה החקירות כמעט אינם מעורבים בקביעת יעדים לחקירות, וכל יחידת חקירות מתנהלת בצורה עצמאית, ללא הכוונה מסודרת ומתכללת מלמעלה וללא סדר עדיפות שנקבע על פי ניתוח והערכה של סיכונים להעלמות מס.

לפי דוח הכלכלנית הראשית, כ-200,000 ישראלים סוחרים במטבעות וירטואליים אולם בשלוש שנים נערכו 15 חקירות בלבד בתחום זה.

המבקר אנגלמן ממליץ לרשות המיסים לתקן את הליקויים שצוינו בדוח זה, לצורך חיזוק מערך החקירות, הגברת ההרתעה, גביית מס אמת וחיזוק המאבק בפשיעה הכלכלית.