יו"ר רשות ני"ע: "מיאמי זה כאן, השקיעו בישראל"

חקירות פיננסיות עם עודף מידע שעין אנושית אינה שורדת, השקעות בישראל הן 'אין', וכדאי שתדעו: "רק כרבע מחברות הפינטק הישראליות מציינות כי הן פונות אל השוק הישראלי" • ומה אמר סגן מנהלת יחידת החקירות מודיעין ובקרת מסחר ברשות ניירות ערך, על אכיפה אפקטיבית בעידן הטכנולוגי? • רשמים מכנס רשות ני"ע השנתי

עו"ד לביא אבנת | צילום: רמי חכם

רשות ניירות ערך ערכה אתמול (ב) את הכנס השנתי שלה, אשר עסק השנה בהטמעת המהפכה הטכנולוגית בשוק ההון. 

עו"ד יעל וייס, מנהלת פיתוח החדשנות ברשות ניירות ערך, עסקה בנאומה בפינטק כהזדמנות לפריחת שוק ההון הישראלי, ואמרה כי "רק כרבע מחברות הפינטק הישראליות מציינות כי הן פונות אל השוק הישראלי. חברות אלה עוסקות בתחומים רכים יחסית מבחינה רגולטורית הכוללים את נושא הניהול הפיננסי, מימון המונים, ניהול עסקי ועוד. 

"חלק מהשחקנים הגדולים בתחום הפינטק בעולם, הם ישראלים. אז למה אנחנו לא רואים אותם פועלים בארץ?" הציבה וייס שאלה בפני באי הכנס. "הרי זה פספוס, לא? מדינת ישראל מפסידה את המיסוי מההכנסות של החברות שמוציאות את הפעילות שלהן מישראל כדי להיות קרובות לשוקי היעד, וגם הצרכן הפיננסי הישראלי יוצא מופסד שכן אין לא את היכולת לעשות שימוש בטכנולוגיות מתקדמות".

פינטק כחול לבן

וייס ציינה, כי "לפני כחודשיים, השקנו את תכנית הדאטה סנדבוקס במסגרת הפיילוטים של רשות החדשנות וביחד עם הבורסה לניירות ערך – במסגרת התכנית פרסמנו את אתגרי הפעילות שלנו ושל שוק ההון הישראלי והזמנו סטאראטפים וחברות לסייע לנו במציאת פתרונות טכנולוגיים לאתגרים".

עוד בתחילת הפעילות זיהתה הרשות לניירות ערך את סוגיית הדאטה כקריטית עבור חברות הפינטק. ולכן במסגרת התכנית פעלה הרשות להנגשה של מאגרי מידע ייחודיים לחברות המשתתפות. לרשות יש מימון לתוכנית של 6 מיליון שקלים לשנת 2020 וחברות הפינטק יוכלו להנות ממימון של בין 20 ל- 50 אחוזים מהוצאות המחקר והפיתוח שלהן.

וייס סיכמה את דבריה ואמרה כי "אם חשבתם שלפינטקים אין מה לעשות בישראל – THINK AGAIN ואני מקווה שבפעם הבאה שנפגש אני אוכל לבשר על הרבה יותר חברות פינטק כחול לבן שהפכו להיות חברות מצליחות, כאשר בתחילת דרכן הן פנו לצרכן הפיננסי הישראלי".

חקירות פיננסיות משוכללות

עו"ד לביא אבנת, סגן מנהלת יחידת החקירות מודיעין ובקרת מסחר ברשות ניירות ערך, דיבר בכנס על אכיפה אפקטיבית בעידן הטכנולוגי. לדבריו, "היום יש המון מידע גלוי באינטרנט שאני יכול להשתמש בו בתיקי חקירה שלנו. אז מה הבעיה אתם שואלים? יש גם עודף מידע. יש ערימות של מידע שאני צריך לעבור עליו ולסנן אותו בשביל להגיע למה שבאמת מעניין אותי. אני צריך כלים טכנולוגיים מתוחכמים יותר כדי להתמודד עם כמות המידע המטורפת. איך אנחנו מתמודדים עם כל האתגרים האלה? למידה, גיוס, חברות טכנולוגיה, בחינת כלים, חזון טכנולוגי. זה מה שמאפשר לנו להגיע מהר ובצורה יעילה יותר לאקדח המעשן. 

"אני גאה לומר שכיום יש לנו מעבדה פורנזית עם הכלים המתקדמים ביותר בשוק העולמי. מדובר במערכות מתוחכמות שיודעות להתמודד עם BIG DATA ולנתח כל מידע מחשב שאנו מכניסים למערכת ולבצע חיפושים מהירים ואיכותיים. המערכות הללו מאפשרות לנו תחקור ושליפת מידע מהירים בכל חומר מחשב בכל תצורה – אם זה מחשב, שרת, תיבת מייל, טלפון, ענן ועוד".

לסיכום, אמר אבנת, "החוקר שהייתי לפני עשר שנים הוא לא החוקר של היום והוא גם לא יהיה החוקר של מחר. גם החוקרים משתנים – צריכים יותר כישורים טכנולוגיים/הכשרה/ גישה. הטכנולוגיה משתנה ומאפשרת לנו לקצר תהליכי עבודה שלקחו בעבר חודשים לשבועות וימים, אבל גם העבריינים משתנים ולכן אנחנו חייבים להיות בחזית הטכנולוגיה על מנת להגן על שוק ההון. מה צופן לנו העתיד? אף אחד לא באמת יודע אבל מה שאני כן יכול להבטיח לכם שאנחנו מוכנים".

מיאמי זה כאן – השקיעו בישראל

בכנס שעמד בסימן 'רגולציית שוק הון בעולם טכנולוגי' אמרה גם יו"ר רשות ניירות ערך, ענת גואטה: "בדומה לרפורמת 'שמים פתוחים', ששינתה ללא היכר את ענף התעופה, כך גם ה – Open Finance, משבש את העולם הישן ומייצר עולם חדש. לשם אנו שואפים להגיע ולכן, אופן הטיפול בסוגיית הפיקוח על ה – API וה – PSD, כל כך קריטי".

בנוסף, קראה יו"ר הרשות לגופי ההשקעה המוסדיים: "מיאמי זה כאן! השקעה במקבצי דיור מעבר לים זה נחמד, אבל הפוטנציאל האמיתי ימשיך להיות בעשורים הקרובים בתעשיית הטכנולוגיה הישראלית; מוסדיים זרים מבינים זאת היטב – הגיע הזמן שגם הישראלים יבינו, ולא רק בנוסטרו אלא גם בצד העמיתים".

כתיבת תגובה