יש לו מנה רוצה מאתיים

טריליון וחצי שקלים – זהו סכום החוב של אזרחי ישראל בשוק הפרטי ובשוק העסקי הלא פיננסי • גידול החוב ברבעון השני של השנה, כאחוז אחד • רוב העלייה נובעת ממשקי הבית הפרטיים שנטלו הלוואות למטרת דיור

שי קליין 23.09.2019

הלוואות צריך להחזיר, וגם את הריבית | עיבוד מחשב

מי שלא לקח הלוואה בימי חייו שירים את ידו. תחום ההלוואות בארץ רחב מאוד ועומד על קרוב לטריליון וחצי שקלים. בנק ישראל באמצעות החטיבה למידע ולסטטיסטיקה, מתאר לנו את תהליך התפתחות החוב של המגזר הפרטי והעסקי הלא-פיננסי ברביע השני של 2019.

יתרת החוב של המגזר הפרטי והעסקי הלא פיננסי, גדלה ברביע השני של שנת 2019, בסך הכול בכ-14 מיליארדי ש"ח (1%) לרמה של כטריליון וחצי שקלים. מרבית העלייה ביתרה זו, מקורה בגידול ביתרת החוב של משקי הבית (כ-9 מיליארדים, 1.7%), בעיקר בחוב לדיור.

יתרת החוב של המגזר העסקי הלא-פיננסי, קרי: חברות עסקיות ישראליות, ללא בנקים, חברות כרטיסי אשראי וחברות ביטוח גדלה ברביע השני של שנת 2019 בכ-5 מיליארדי ש"ח (0.5%) לרמה של כ-948 מיליארדים. ובסך הכל, כל מגזר ההלוואות שלא לחברות הפיננסיות, עומד, כאמור, על טריליון וחצי שקלים.

העלייה מוסברת כתוצאה מגידול כמותי בכלל אפיקי הגיוס, שהסתכם ב-9 מיליארדי ש"ח והורכב בעיקרו מהלוואות בנקאיות וחוץ-בנקאיות. עלייה זו קוזזה בחלקה כתוצאה מייסוף של כ-1.8% בשער החליפין של השקל מול הדולר, שהקטין את השווי של החוב הנקוב במט"ח והצמוד לו.

יצוין כי ברביע השני של השנה, הנפיק המגזר העסקי אג"ח בשווי של כ-9.4 מיליארדי ש"ח, גבוה מממוצע הגיוסים הרבעוני של ארבעת הרביעים האחרונים (כ-8.2 מיליארדים בממוצע לרביע). כמחצית מההנפקות ברביע זה היו של חברות מענף הנדל"ן והבינוי. ביולי 2019 הנפיק המגזר העסקי אג"ח בשווי של כ-3.3 מיליארדי ש"ח, רובן באג"ח סחירות.

בבחינת התפלגות החוב של המגזר העסקי הלא-פיננסי, ניתן לראות כי בכל שנת 2017 גדל החוב רק ב1.4%. לעומת זאת בשנת 2018, קפץ סך החוב ב-7.4% ואילו במחצית 2019 עומד הגידול על 2.6% בלבד.

כאמור, חלקו השני של יתרת החוב של המגזר הפרטי והעסקי הלא-פיננסי, הוא החוב של משקי הבית בישראל. על פי הנתונים שמפרסמת החטיבה למידע ולסטטיסטיקה של בנק ישראל, יתרת החוב של משקי הבית גדלה ברביע השני של שנת 2019 בכ-9 מיליארדי ש"ח (1.7%) לרמה של כ-572 מיליארדים.

מרבית הגידול, כ-8 מיליארדים, מקורו ביתרת החוב לדיור (לרמה של כ-373 מיליארדים) והיתר, כמיליארד, ביתרת החוב שלא לדיור (לרמה של כ-199 מיליארדים). אולי זאת התשובה לכל הטוענים שלא שווקו בישראל דירות בשנה האחרונה. אם דירות לא משווקות ואין היתרי בנייה האזרחים לא היו נוטלים משכנתאות והחוב לא היה גדל.

זאת ועוד, ברביע השני של שנת 2019, נטילת משכנתאות חדשות הסתכמה בכ-16.7 מיליארדי שקלים, גבוה עוד יותר מהתקופה המקבילה אשתקד (כ-14.8 מיליארדים). אם לא די בכך, בחודש יולי 2019 נרשמה עלייה נוספת, עונתית ברובה, בנטילת משכנתאות חדשות והן הסתכמו בכ-6.7 מיליארדי שקלים.

מעיון בלוח יתרות החוב של משקי הבית המתפרסם על ידי בנק ישראל, ניתן לראות את התפלגות החוב הלא פיננסי של אזרחי ישראל. סך החוב הפרטי עומד על 572 מיליארד שקלים, כאמור, שנלקחו מהמקורות הבאים: בנקים 508 מיליארד שקלים (351 לדיור, 157 לא לדיור); גופים מוסדיים 30.2 מיליארד שקלים (13.7 לדיור, 16.4 לא לדיור); חברות כרטיסי אשראי 21.6 מיליארד שקלים; הלוואות ממשלתיות 11.7 מיליארד שקלים, כאשר מתוכם 7.6 מיליארד מיועדים לדיור.

נדגיש כמובן שכל הסכומים הנ"ל לא כוללים את תעשיית החסד הענפה, המגלגלת מיליארדי שקלים שניתנים כהלוואות על ידי אגודות וגמ"חים, המיודעים לדיור, לחיתון ילדים למקרים רפואיים ולכל מטרה.