כישלון הקניות באונליין: אתרי איקומרס מרכזיים הודיעו על סגירתם

משלוח אונליין. אילוסטרציה | צילום ארכיון: שריה דיאמנט, פלאש 90

תושבי ישראל הפכו לפטריוטים הקונים בגאווה כחול לבן ומחרימים חברות בינלאומיות המביעות תמיכה בצד הפלסטיני. אך מתברר שהחיבוק החם של ישראלים לעסקים וחברות מקומיות אינו מספיק: בשבוע שעבר נסגרו מספר אתרי מסחר מרכזיים בישראל, ביניהם: עזריאלי.קום, אתרי גרו ובאליגם של מליסרון והמרקטפלייס של שופרסל.

בתחילת המלחמה, התחושה העתידית לגבי המצב הכלכלי הייתה אופטימית למדי. בישראל היו בטוחים כי הכלכלה תתאושש ברגע שהמלחמה תסתיים. כשאנו נמצאים חודשיים ויותר במצב של שגרת מלחמה, ההבנה היא כי המצב שונה. יארך זמן עד שהכלכלה תתאושש ויהיו השפעות ארוכות טווח של הפסדים לחברות וצמצום עובדים.

כבר עכשיו אנו מתחילים להרגיש גל ראשון של צמצום עובדים, לאחר שאתרי מסחר מהגדולים בארץ נסגרו והתקשו להיות רווחיים. הקושי לא החל בזמן המלחמה אך המצב הנוכחי הוסיף לה, מה שגרם להחלטות דרמטיות בחסות המלחמה.

מאפיין משותף יש לאתרי האיקומרס שנסגרו, שהם מסוג 'מרקטפלייס', דהיינו אתרי ספקים בהם החברה מספקת את הפלטפורמה וגובה עמלת קניה על כל מכירת מוצר על ידי הספקים.

למרות הנתון המרשים של "67% ממכירות האי־קומרס מתבצעות במרקטפלייסים כיוון שהלקוחות מעדיפים לקנות במקום מרכזי גדול" (לפי דבריו של מיכאל מיטרני,סמנכ"ל אי־קומרס בסופר־פארם אונליין), החברות בישראל מתקשות להתמודד מול התחרות של קניות באתרים בחו"ל. הישראלים למרות הכל מעדיפים לקנות באתרים בינלאומיים ולייבא לארץ. אמזון נמצאת במקום הראשון ברשימת האתרים מהם ישראלים קונים הכי הרבה, שיין, שעד המלחמה ניצבה במקום שני ורק במקום השלישי ברשימה ממוקמת חברה ישראלית, KSP.

בניגוד למה שמקובל לחשוב, המרקטפלייס של החברות הגדולות בישראל אינן רווחיות. עלות הפלטפורמה ושאר העובדים מסתכמת במיליונים בשנה. ובישראל, תרבות הקניות אונליין באתרים מקומיים עדיין אינה מפותחת דיה, לפחות בהשוואה למדינות מערביות אחרות. גם הפטור ממע"מ על ייבוא אישי מחו"ל תרם להעדפה ברורה של אתרים בינלאומיים המציעים מחירים נמוכים יותר.

החברות הגדולות התמודדו כבר מתחילה עם קשיים ורווחיות נמוכה, אך המלחמה הייתה הזדמנות לבחון מחדש ולהחליט על סגירה. המצב הכלכלי של הציבור השפיע על הרגלי הקניה וצמצם אותם, ומנגד נוצר גל של עליית מחירים בעקבות הוצאות בלתי צפויות בייבוא בזמן מלחמה. ואם זה לא מספיק, מבקר המדינה פרסם המלצה להגדיל את הפטור ממסים בהזמנות בייבוא אישי באונליין. כל זאת ועוד, גרמו למספר חברות כאמור, לקבל החלטה סופית במצב מלחמה ולהודיע על סגירה של אתרי המסחר שלהן.

ההשפעה של סגירת אתרי מסחר אינה מסתיימת רק בהורדת האתר, גם הספקים והעובדים מושפעים מתהליך הסגירה. הספקים המקומיים כבר לא יוכלו למכור את מוצריהם בפלטפורמה וכמות המכירות אונליין שלהם תרד, ואילו העובדים בכל אתר מסחר שנסגר – הכולל אנשי הייטק ושירות – יפוטרו. לשוק התעסוקה יצטרפו אלפי עובדים שימצאו את עצמם ללא עבודה או הכנסה בעקבות סגירת האתרים, וזוהי תחילתו של מצב מורכב שלנו, כמדינה, יארך הרבה זמן להתאושש ממנו.

במקביל נציין, כי ישנם אתרים שדווקא חווים שינויים חיוביים, כדוגמת אתר וואלה!שופס שנרכש ע"י 'הייטקזון'. כחלק מתהליך המיזוג לתוך הייטקזון שנעשה "במטרה להציע לצרכן הישראלי מחירים אטרקטיביים, שירות מעולה ואספקה סופר מהירה", כלשונו של גורם באתר, נעשה ארגון מחדש של הספקים עימם וואלה!שופס תעבור במתכונתה החדשה. "וואלה!שופס שמה לה למטרה להיות שחקן מוביל ומרכזי בשנת 2024", כך נמסר ל'ביזנעס'.

לסיום נזכיר, כי בעבר ניצלה שופרסל את ההזדמנות לסגור את 'ישיר למהדרין', אתר האונליין שלה ששיווק מוצרי מהדרין ובחסות כתבת תחקיר שהציגה מצג שווא כביכול החרדים מקבלים מחירים זולים יותר – למרות שהאתר היה פתוח לכל רוכש – פרסמה בתוך פחות מיממה של משבר, החלטה שכנראה התקבלה קודם לכן ומצאה עיתוי הולם, לסגור את האתר. אגב, אתר מכירות מזון נוסף שכעת עשוי לעבור ידיים, הוא במסגרת פרסום ב'כלכליסט' שבמסגרתו נחשף כי 'קרפור' מתכוונת להציע למכירה את 20 סניפי 'שוק מהדרין' בסכום של כ-200 מיליון שקלים, והמשמעות היא שפעילות האונליין של 'שוק מהדרין' אף היא תעבור בעלות.