מדד המחירים לצרכן רשם עלייה של 0.2% בחודש יולי • בלמ"ס מדגישים: הנתונים הינם בעלי מהימנות מוגבלת, לא ברור אם ההשפעה העונתית בשנת 2020 מתנהגת בצורה דומה לעבר • המדד ללא דיור ירד ב-0.9% • כלכלנים: במחצית הראשונה של 2020, בהשוואה לרביע האחרון של 2019, התוצר של ישראל ירד ב-11.5% – דומה לירידת התוצר של גרמניה בשיעור של 11.9% וארה"ב בשיעור של 10.6% • ירידת התוצר בספרד בשיעור של 22.7% ובאנגליה, בשיעור של 22.1%, הייתה כפולה מזו של ישראל
דוד שלומוביץ 17.08.2020
מוזיאון תל-אביב לאמנות | צילום: hafakot, שאטרסטוקלאחר ירידה רצופה של שלושה חודשים שב מדד המחירים לצרכן ורשם עלייה של 0.2% בחודש יולי 2020. מדד המחירים לצרכן ללא ירקות ופירות ומדד המחירים לצרכן ללא דיור עלו ב-0.1%, לעומתם מדד המחירים לצרכן ללא אנרגיה נותר ללא שינוי.
בלמ"ס מציינים כי עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי פירות טריים 1.4%, תרבות ובידור 1.1% ותחבורה 0.8%. לעומת זאת נרשמה ירידת מחירים בולטת בסעיף הלבשה והנעלה 5.9%. מתחילת השנה ירד מדד המחירים לצרכן ב-0.6%. בהתאם לכך ירד מתחילת השנה מדד המחירים לצרכן ללא דיור ב-0.9%, ומדד המחירים לצרכן ללא ירקות ופירות ירד ב-0.8%.
על פי נתוני המגמה לתקופה שבין אפריל-יולי 2020, קצב הירידה השנתי של מדד המחירים לצרכן הגיע ל-1.5%; קצב הירידה השנתי של מדד המחירים לצרכן ללא דיור ומדד המחירים לצרכן ללא ירקות ופירות וללא דיור הגיע ל-1.8%, כל אחד.
במזון התייקרו במיוחד: שמנת חמוצה (7.2%), בירה שחורה (3.8%), בצק ומוצרי בצק קפואים (3.4%), לבן, יוגורט ומעדני חלב (3.2%) ואורז יבש (1.6%). הוזלו במיוחד: כבד עוף והודו (3.6%), דגים (2.8%), סלטים מוכנים (2.8%), דגים מעובדים (2.5%), גבינות מלוחות (2.5%), חלקים אחרים של עוף והודו (2.1%), עוף קפוא (1.9%) וגלידות (1.6%).
מבין הפירות הטריים התייקרו במיוחד: בננות (54.1%), מנגו (34.2% לעומת נובמבר 2019), תפוזים (5.8%) ולימונים (4.2%). ואילו הפירות הבאים הוזלו במיוחד: אבטיח (18.8%), שזיפים (15.3%), ענבים (14.2%), אפרסקים ונקטרינות (11.9%), דובדבנים (11.1%), מלון (9.2%) ואגסים (4.5%). הוזלו במיוחד: חצילים (11.1%) ושעועית (5.0%).
בלמ"ס מצביעים על התייקרות מיוחדת בסעיפי פנאי: ספרי קריאה ועיון (15.8%), הארחה, נופש וטיולים (5.8%), כרטיס כניסה למוזיאון (4.5%), משחקי הרכבה וחשיבה (2.1%) ודמי כניסה לגנים, פארקים ואטרקציות (1.1%).
מול ארה"ב ואנגליה
ד"ר גיל מיכאל בפמן, הכלכלן הראשי של לאומי יחד עם דודי רזניק, אסטרטג ריביות בלאומי שוקי הון פרסמו את סקירתם השבועית של התפתחויות מקרו כלכליות ושוקי הריביות והאג"ח. לאחר פרסום עליית מדד מחירים לצרכן כתבו השניים כי "מדד חודש אוגוסט 2020 צפוי לעלות ב כ-0.0-0.2% והמדד צפוי לעלות בכ-0.7-0.9% במהלך 12 החודשים הקרובים. מדד המחירים לצרכן צפוי לרשום ירידה בשיעור של 0.6-0.8% בשנה הקלנדרית 2020".
בסקירה התייחסות נרחבת לעלייה בסביבת האינפלציה בארה"ב, ד"ר בפמן מסכם ואומר "אין זה מפתיע שציפיות האינפלציה בארה"ב, לטווחים של 5 שנים ומעלה מצויות לאחרונה במגמת עלייה, שמשמעותה שהשוק הולך ומתמחר האצה של האינפלציה בעתיד הרחוק יותר".
"המשק האנגלי עלול להיות במצב פחות טוב עוד זמן רב יחסית", מציינים בפמן ורזניק, "למרות העלייה בתוצר במאי וביוני תשומת הלב הייתה לירידה של 20.4% במונחים שנתיים ברביע השני. זוהי הירידה הרבעונית גדולה שהייתה גדולה יותר מהירידות בתמ"ג ברביע השני בכמעט כל כלכלה גדולה אחרת והיא באה בעקבות הירידה ברביע הראשון של 2.2%.
"הירידה בתוצר הינה תוצרה של ירידה חדה בצריכה הפרטית של 23.1%, השקעות עסקיות שירדו ב-31.4% והשקעות בבנייה למגורים שירדו ב-36.8%." במבט קדימה מציינים השניים כי "פתיחה מחודשת של פאבים ומסעדות ביולי תיתן תוספת תפוקה וככל שמגזרים אחרים ימשיכו להתאושש, קצב הצמיחה השלילי בתוצר ברביע השני יוחלף בקצב צמיחה חיובי משמעותי".
בסקירת המקרו האחרונה של ד"ר גיל בפמן ויניב בר מיום חמישי האחרון, כותבים השניים כי "התוצר המקומי הגולמי, במחירים קבועים ולאחר ניכוי השפעת העונתיות, ירד ברביע השני של שנת 2020 ב-28.7% (8.1% בחישוב רבעוני), זאת בהמשך לירידה של 6.8% בחישוב שנתי (1.7% בחישוב רבעוני) ברביע הראשון של שנת 2020. במונחי רמת התוצר, ההתכווצות במשק מחזירה את רמת התוצר במונחים ראליים מנוכי עונתיות לרמה הדומה לזו של הרביע הרביעי בשנת 2016.
"במחצית הראשונה של השנה, שהושפעה חלקית ממשבר הקורונה, ירד התוצר המקומי הגולמי ב- 10.1% בחישוב שנתי לעומת המחצית השנייה של 2019. הירידה במחצית הראשונה של השנה דומה לזו שנרשמה במדינות מפותחות אחרות ואיננה חריגה בעוצמתה.
"במחצית הראשונה של 2020, בהשוואה לרביע האחרון של 2019, התוצר של ישראל ירד ב-11.5% וזה דומה לירידת התוצר של גרמניה בשיעור של 11.9% וארה"ב בשיעור של 10.6%. ירידת התוצר בספרד בשיעור של 22.7% ובאנגליה, בשיעור של 22.1%, הייתה כפולה מזו של ישראל".
אין די נתונים
בלמ"ס מדגישים שהנתונים הינם בעלי מהימנות מוגבלת משום שלא ברור אם ההשפעה העונתית בשנת 2020 מתנהגת בצורה דומה לעבר. נכון לעכשיו, אין מספיק נתונים שמתייחסים לתקופת המשבר המאפשרים לחשב השפעות עונתיות נכונות יותר. מסיבה זו, צפויים תיקונים בנתונים בהמשך.
בהמשך הניתוח כותבים השניים כי בעת הנוכחית ישנה חשיבות רבה יותר לתוצר העסקי מאשר לתוצר הכולל. התוצר העסקי ירד ברביע השני של שנת 2020 ב-33.4% בחישוב שנתי (9.7% בחישוב רבעוני), לאחר ירידה של 7.8% בחישוב שנתי ברביע הראשון של שנת 2020. במחצית הראשונה של השנה ירד התוצר העסקי ב-11.9% בחישוב שנתי לעומת המחצית השנייה של שנת 2019.
עיקר התרומה לירידת התוצר הגיעה מן הצריכה הפרטית שנפגעה בצורה משמעותית ביותר ממשבר הקורונה וירדה ב-43.4% ברביע השני של שנת 2020 בחישוב שנתי (13.3% בחישוב רבעוני), בהמשך לירידה של 24.0% בחשוב שנתי (6.6% בחישוב רבעוני) ברביע הראשון, כך שבמחצית הראשונה של שנת 2020 כבר ירדה הצריכה הפרטית ב 22.4% בחישוב שנתי (11.9% בחישוב מחציתי) לעומת המחצית השנייה של שנת 2019.
הירידה בהוצאה לצריכה הפרטית משקפת בראש ובראשונה פגיעה חריפה בהוצאה לצריכת השירותים השונים שירדה ב-79.5% בחישוב שנתי לנפש (32.7% בחישוב רבעוני), כאשר השפעות משמעותיות במיוחד היו הירידות בשירותי ההובלה (הן בארץ והן בטיסות לחו"ל), בשירותי האירוח ובשירותי התרבות והפנאי והבריאות. גם ברכיבי הצריכה האחרים נרשמה ירידה. רק בהוצאה לרכישת ציוד למשק בית כגון: מקררים, מכונות כביסה ומזגנים נרשמה עלייה ברביע השני.
ההשקעה בנכסים קבועים (ההשקעה בבתי מגורים והשקעות ענפי המשק בבנייה, בציוד וכלי תחבורה) ירדה ברביע הראשון של 2020 ב-31.6% בחישוב שנתי (9.1% בחישוב רבעוני), בהמשך לירידה של 19.3% ברביע הקודם. במחצית הראשונה של שנת 2020 ירדה ההשקעה בנכסים קבועים ב- 16.0% בחישוב שנתי לעומת המחצית השנייה של שנת 2019.
על אף שיצוא הסחורות והשירותים (למעט יהלומים וחברות הזנק) ירד ברביע השני של 2020 ב-28.1% בחישוב שנתי (7.9% בחישוב רבעוני), לאחר עלייה של 12.0% בחישוב שנתי ברביע הקודם, הרי שיצוא השירותים האחרים (יצוא שירותי הי-טק, כמו יצוא שירותי תוכנה, תחבורה ותקשורת וכד') עלה ב-5.5% בחישוב שנתי. מאחר וירידת היבוא הייתה חריפה מירידת היצוא, תחום סחר החוץ נטו (יצוא פחות יבוא) עדיין תרם תרומה חיובית לצמיחה.
