למרות שהחרדים משתלבים גבוה, הם עדיין מרוויחים פחות

חרדים בהייטק במתחם ביזמקס | צילום (אילוסטרציה): יח"צ

נציבת שוויון ההזדמנויות בעבודה, עו"ד מרים כבהא, הגישה לשרת הכלכלה אורנה ברביבאי, את מדד הגיוון הבוחן שוויוניות שכר ושוויוניות ייצוג בשוק העבודה, אשר נעשה בשיתוף הלמ"ס ואוניברסיטת ת"א.

מממצאי המדד עולה כי מגמת הריכוז של תעסוקת נשים חרדיות לא-אקדמאיות בענפי הצווארון הלבן ולא בענפי הצווארון הכחול והמסחר התגברה. ניתן לייחס זאת לקורסי ההכשרה המקצועיים שהמדינה מובילה שמטרתם לעודד תעסוקה של נשים חרדיות בענפים אלו, בעיקר בענף תכנות המחשבים. החל מ-2019 העלייה נעצרה, וייצוגן אף ירד ביחס לשנה הקודמת, מכיוון שעל אף שמספרן עלה הענף עצמו גדל בקצב גבוה יותר.

העלייה בייצוגן של נשים חרדיות בענף התכנות לא מלווה בעלייה בשוויוניות שכרן. למרות הוותק הנצבר בענף – הן עדיין מרוויחות בממוצע 55% משכר היהודים (גברים ונשים) הלא חרדים והלא-אקדמאים.

גברים חרדים אקדמאים הגדילו את השתלבותם בתעסוקה – בעיקר בענפי השירותים והביטוח, יותר מאשר גברים ללא השכלה אקדמית. אולם, שוויוניות השכר של גברים חרדים, אקדמאים ולא-אקדמאים לא השתפרה ואף ירדה.

ממצאי המדד העיקריים מציגים עוד כי ייצוג הערבים גדל בעיקר בענפי השירותים הפיזיים; יוצאי אתיופיה מרוכזים במספר ענפים מצומצם ולא נכנסו לענפים חדשים; אין שיפור בשכר קבוצות הגיוון: פערי השכר של קבוצות הגיוון נותרו ברובם המכריע בשנת 2020 זהים לאלו שהיו בשנת 2015, במרבית ענפי המשק; פערי השכר המגדריים במשק הישראלי נותרו גבוהים ויציבים בשש השנים האחרונות ברוב ענפי המשק: נשים כמעט לא ראו שינוי בפערי השכר שלהן אל מול גברים ולנשים בקבוצות הגיוון פערי שכר גבוהים אף יותר; פערי השכר המגדריים במשרדי הממשלה גדלו בשש השנים האחרונות: הפער בין שכר הגברים לשכר הנשים ללא תואר אקדמי עלה מ-22% ל-34%.

עוד כולל המדד נתונים על כך שבענפים בהם השכר הנמוך במשק (שירותי תחזוקה ושירותי תעסוקה) ישנה עלייה בהעסקת עובדים ערבים וירידה בשוויוניות השכר שלהם. כמו כן, במגזר הפרטי, בשנת 2020 פערי השכר המגדריים נותרו כמעט זהים לאלו שהיו בשנת 2015: נשים עדיין מרוויחות בין 55%-80% משכר הגברים (בענפים שירותים פיננסיים, משפטים וחשבונאות), כפי שהיה בשנת 2015.

נתונים נוספים במדד

בשנת 2020 נשים עדיין מרוויחות בין 55% ( בענף ייצור טקסטיל והלבשה) ל-80% (בענפים שירותים פיננסים, משפטים וחשבונאות) משכר הגברים, כפי שהיה בשנת 2015.

בשש השנים האחרונות שולבו בשוק העבודה בעיקר נשים ללא השכלה אקדמית מקבוצות הגיוון – יותר מאשר נשים עם השכלה אקדמית, ויותר מאשר גברים מאותן קבוצות: מלבד נשים ערביות, בכל קבוצות הגיוון, נשים ללא השכלה אקדמית ראו עליות בייצוג במספר הרב ביותר של ענפים. זהו דפוס בעל משמעויות רבות הן בתחום הכלכלי והן בתחום החברתי הנוגע לבית, משפחה וקהילה.

פערי השכר המגדריים בממשלה המרכזית גדלו בשש השנים האחרונות: הפער בין שכר הגברים לשכר הנשים ללא תואר אקדמי עלה מפער של 22% לפער של 34%. ניתוח השכר החציוני מראה כי אצל נשים באופן כללי ונשים מקבוצות הגיוון בפרט, תקרת השכר נמוכה במגזר הציבורי. מכאן, שקידום נשים למשרות גבוהות בשירות הציבורי הוא מאוד מצומצם.

הבדלי השכר בקרב הנשים בולטים בעיקר בענפים המשלמים שכר גבוה, ובעיקר עבור הנשים האקדמאיות, שם תקרת השכר גבוהה יותר. בענפים אלו ישנן נשים שמצליחות להגיע לדרגות שכר גבוהות מאוד ביחס לשאר הנשים המועסקות בענף, לדוגמה בענפים כמו תכנות  מחשבים, שירותים פיננסים ומחקר ופיתוח, בהם השכר הממוצע של נשים היה בשנת 2020 מעל 23,000 ש"ח לחודש והשכר החציוני היה כ-20,000 ₪. אולם גם בדרגות שכר אלו, בבחינת פערי שכר מגדריים, גברים בענפים אלו הרוויחו שכר ממוצע ושכר חציוני הרבה יותר.