לעוד כמה אנשים זקוק ענף ההייטק? דו"ח חדש חושף

ענף ההייטק בישראל צמא לעובדים ועוד יותר צמא לקליטת עובדים ועובדות מהמגזר החרדי. שיעור המועסקים בהייטק ממשיך לעלות וחצה לראשונה את רף ה- 9% מכלל העובדים בישראל. במקביל קיימות 18,500 משרות פתוחות, המצביעות על ביקוש גבוה לעובדים טכנולוגיים. הייצוג בהייטק של המגזר החרדי עדיין נמוך ועמד בשנת 2018 על כ-3% בלבד, ייצוג המורכב בעיקר מנשים חרדיות.

נתונים אלה ועוד עולים מתוך דוח ההון האנושי בהייטק לשנת 2019 שמפרסמים סטארט-אפ ניישן סנטרל בראשות פרופ' יוג'ין קנדל בשיתוף פעולה עם רשות החדשנות. לדעת מחברי הדוח כאשר בוחנים את חלקם של החרדים בתפקידים הטכנולוגיים מצב הייצוג אף מחמיר והמספרים קטנים. (יתכן מאוד שאם גורמים אינטרסנטים לא היו הופכים את ההייטק לתערובת של גברים ונשים ולא היו מנסים לשנות את אורח החיים החרדי, יותר חרדים היו נמשכים להייטק המספק משכורות גבוהות. ד"ש).

עורכי הדוח מסבירים כי לא כל העובדים בהייטק הם אנשי פיתוח וכד'. מהסקר עולה כי רק 7 מכל 10 עובדים בהייטק, הם עובדים טכנולוגיים. העלייה במשקל העובדים הטכנולוגיים בשנים האחרונות ניכרת בעיקר בחברות הרב לאומיות. 40%  מהמשרות הטכנולוגיות הפתוחות ביולי 2019 בתעשיית ההייטק היו במקצועות התוכנה. 

עלייה בעובדי הייטק מהמגזר הערבי

בענף ההייטק עובדים כיום כ-321 אלף שכירים, שהם 9.2% מכלל השכירים במשק. מאז 2017, המחסור בהון אנושי מיומן להייטק עלה לסדר היום הציבורי והושקו מגוון תכניות ממשלתיות ועצמאיות (של המגזר העסקי והחברתי) להגדלת ההיצע, בפרט באוכלוסיות בתת-ייצוג, וניכרות תוצאות חיוביות. כך למשל, עלה שיעור השכירים מהמגזר הערבי ב-23% בין 2017 ל-2018 וב-116% בשנים 2012-2018. 

לעומת זאת הדו"ח מצא כי קיים קיפאון במספר הנשים בהייטק מהמגזר הכללי. שיעורן, שעמד ב-2018 על כשליש מכלל השכירים בהייטק, לא עלה בשנים האחרונות. בחינה לעומק של תפקידי הנשים בהייטק על בסיס נתוני הסקר, מגלה מצב חמור אף יותר: חלקן קטן ל-22% בתפקידים טכנולוגיים ו-18% בתפקידי ניהול טכנולוגיים.

מנתוני הדו"ח עולה כי ככל שקבוצת הגיל מבוגרת יותר, כך חלקן של הנשים בהייטק קטן. הדבר בולט במיוחד בגילאים בהן נשים רבות הופכות לאימהות – 25-44. במעבר בין גילאי 44-35 לגילאי 54-45 – נרשמת יציבות ביחס בין המגדרים, נתון ממנו אפשר ללמוד כי נשים שנשארו בהייטק לאחר גילאי ההורות המוקדמים, לא נוטות לעזוב את התחום יותר מאשר גברים באותם גילאים.

עזיבה מרצון וקושי בגיוס טכנולוגי

באופן כללי ניתן לציין כי ישנה עליית השכר בענף ההייטק של כ-27% בשש השנים האחרונות. השכר הממוצע בהייטק עמד ב-2018 על 22,479 שקל לחודש, לעומת השכר הממוצע בשאר המשק, לאחר ניכוי ההייטק, שעמד על 9,345 שקל. 

הדו"ח מעלה כי למרות השכר הגבוה קיימת בענף מגמה של עזיבה מרצון. על פי ניתוחי חברת צבירן, שיעור העוזבים מרצון ב-2018 הגיע ל-10.2% מעובדי ההייטק, עלייה של נקודת אחוז מהשנה הקודמת – סימן לכך שהעובדים מצפים למצוא עבודה בקלות  בתנאים דומים או טובים יותר ביחס לעבודה הנוכחית שלהם. מגמת העזיבה מרצון מקשה גם על גיוס העובדים. היחס הנמוך שבין היקף הגיוסים הטכנולוגיים לעומת היקף המשרות הטכנולוגיות הפתוחות, מצביע על כך שחברות מתקשות לגייס עובדים טכנולוגיים.

הג'וניורים לחברות הגדולות

עוד עולה מהדו"ח כי עדיין ניכרת הסתייגות מקליטת עובדים עם ניסיון מועט של עד שנתיים (ג'וניורים), גם אם הינם בוגרי תארים אקדמיים רלוונטיים. 45% מהחברות (שענו על השאלה הזו בסקר) דיווחו על גיוס ג'וניורים טכנולוגיים במחצית הראשונה של 2019 (1,351 עובדים). על פי ממצאי הדו"ח, ככל שהחברה גדולה יותר, כך היא פתוחה יותר לאפשרויות העסקת עובדים לא מנוסים. 

מספרם של מרכזי המו"פ של החברות הרב לאומיות הממוקמות בישראל גדל בעשור האחרון ב-143%. עוד ועוד חברות מבקשות לצרף את הראש היהודי לשרותיהן והשכר שהן מציעות גבוה בכ-40% מהחברות המקומיות. 

למרות הביקוש לעובדים ישראלים בהייטק ברחבי בעולם, 12% מהחברות דיווחו על כך כי הן מעסיקות 116 מומחים זרים, שהיוו פחות מאחוז מסך מצבת העובדים בחברות אלה. לעומת זאת 73% מהחברות שענו בשלילה דיווחו כי אינן מגייסות מומחים זרים, משום שאין להן צורך בכך. על אף זאת נראה כי ערוץ זה אינו מוכר מספיק בישראל ואינו נמצא כלל על ה"רדאר" של חברות רבות.