מהברז ברחוב ועד הקולוסיאום || רשמי מסע מאיטליה

אחרי שחלם על מנות איטלקיות נוטפות עסיס והתאכזב מההיצע הקולינרי של רומא, שבע מהחום הבלתי מנוצח מול אפס מיזוג אוויר וים של מניפות, ראה את נהגי המוניות מתכתשים בעצבים אך הופכים לרכים וכנועים מול הנוסעים, שילם על מי ברז במסעדה וגם על עריכת שולחן (ונמלט מטיפ) – קובי טורנהיים מתיישב לשרטט עבור הדורות הבאים של התיירים, את שרשרת הטיפים שרשם לעצמו תוך כדי טיול לאיטליה (אל תשאלו, עם הילדים)

רומא, איטליה | צילום: Angelo Ferraris, שאטרסטוק

אז… עשיתי את הטעות וטסתי עם כל הילדים לאיטליה, בעיצומו של חום יולי. חום אימים, משהו שלא מכירים בארץ. אתם לא מדמיינים כמה חם יכול להיות.

כדי לשמֵר את המסקנות לדורות הבאים וסתם כך כדי לסייע למי שרוצים להגיע לאיטליה, העליתי אותן על הכתב אחרי שביקרנו ברומא ובוונציה (ולכן אני מתייחס בעיקר לערים הללו).

קולינריה

1. המסעדות גובות כשני יורו לאדם, על "עריכת שולחן" – בלי קשר לכמה אוכל תזמינו.

2. התכוננו לכך שיגבו ממכם כסף על מים. כן, גם על מי ברז!!

3. אבל יש הפי אנד: לפחות לא תהיו חייבים לשלם טיפ (ככה הבנתי בכל אופן).

4. אין על האוכל של ישראל! האוכל הכשר באיטליה, לצערי, ולפחות היכן שאני אכלתי, בלתי אכיל! וההגדרה הזו כוללת לצערי גם את המאפים, את הפיצות, ואפילו את הפסטות.

אם חשבתי שבאיטליה נזכה לחוויה קולינרית איטלקית כשרה – נפלנו בגדול.

רק אציין לטובה את הפיצה המתוקה (בחנות של העוגיות השרופות בגטו. סוג של עוגיית פיצוחים) שהייתה טעימה.

גם "פיצה בונה" מעניינת, מלא סוגי פיצה לפי משקל, אפשר לקנות קצת מכל סוג. (אבל, שימו לב: אין להם רוטב פיצה או אפילו אבקת תבלין. תגידו, איך אפשר לאכול ככה פיצה?)

חלק מהפיצות המיוחדות של "פיצה בונה" | צילום: קובי טורנהיים

5. הלחמים והחלות הכשרים באיטליה – לא מה שציפינו. רחוק מאוד מזה, ליתר דיוק.

6. לעומת זאת, הפירות באיטליה טעימים, משובחים ולא יקרים כמו בישראל.

לכל פרי, יחס אישי. מלונים בדוכן | צילום: קובי טורנהיים

טיול ברחובות

1. אין ברחובות חתולים.

2. אין ברחובות קופות צדקה של קופת העיר. האמת, הן ממש היו חסרות לי…

3. אין מוזיקה ברחובות. לא כמו בישראל שכל בר מפוצץ עם מוזיקה משלו.

4. האיטלקים עומדים מאוד יפה בתורים, בשקט ובדממה.

5. נהגי המוניות רוגזים, קוצפים ועצבניים על נהגים אחרים, אבל מאוד נחמדים ללקוחות שהם מסיעים, נושאים עבורם את התיקים, פותחים להם את הדלת…

6. כבר אמרתי את זה, אבל חשוב לחזור על זה. חום אימים ברומא. נראה לי שהם בכל שנה מופתעים מחדש מהקיץ ולא מפעילים מזגנים, או שהם נוהגים להפעיל אותם על עוצמה חלשה מאוד. מדינה שלימה שוחה בזיעה. מתגעגע לישראל בקטע הזה: מזגן חזק בכל מקום והרבה צל ברחובות.

7. יש קטעים גדולים ברחובות בלי צל בכלל. השמש מטגנת אותך בלי רחמים. אם זה מסייע לכם לצלוח את מזג האויר – כולם לידכם יצעדו עם מניפות, מאווררים ניידים ומטריות נגד השמש.

8. אפילו בתחנות האוטובוס אין צל. תחנת אוטובוס באיטליה הן בסך הכל עמוד שרשומים עליו מספרי הקווים שמגיעים לתחנה. זהו. לא ספסל ולא גגון.

9. כפועל יוצא מכך, נוצר מרדף סביב השעון אחרי המים, לשתות מספיק ולהינצל מעט מהחום.

10. ייאמר לשבחם של האיטלקים, שיש המון-המון ברזי מים (שאני מקווה שמגיעים ממעיינות) וכולם שותים מהם. כמובן, חוץ מרעייתי המקפידה על מים מינרליים קנויים. שברנו כמה חסכונות עליהם 😜

אחד ממאות הברזים הפזורים ברומא | צילום: קובי טורנהיים

11. גם בלילות בטוח להסתובב ברומא. הסתובבתי כל הזמן עם כיפה וציצית וקיבלתי רק חיוכים, ומדי פעם אפילו "שלום" מאיזה רוכל שלמד מילה או שתיים בעברית.

12. רומא עיר יפהפייה, כל פינה מעוצבת, מאוד כיף ללכת לאיבוד בסמטאותיה. זהו מקום מושלם לנופש זוגי. הסמטאות צפופות-צפופות, אבל באופן כללי העיר רגועה, הרבה יותר רגועה ממה שציפיתי, זה ממש לא בני ברק או תל אביב.

13. עוד משהו שלא ידעתם ולא תיארתם לעצמכם: אנשים עוצרים את התנועה כדי שתוכל לצלם ותצא לך תמונה יפה. זה מטורף.

14. המדרגות הספרדיות הן מלכודת תיירים עלובה, לא מבין מה יש בהן שכולם הולכים לראות.

15. בכל כיכר יש מזרקה, ולכל מזרקה יש סיפור, הרומאים אלופי עולם ב"סטוריטלינג".

16. בכל האתרים החשובים ובכיכרות הגדולות יש כוחות משטרה ואפילו צבא, דבר שללא ספק משרה תחושת ביטחון חזקה.

17. המסכות עדיין כאן. והאיטלקים מקפידים על מסכות של n95! כך למשל, בתחבורה הציבורית חייבים ללכת עם מסיכות. אפילו ב"וואפורטו" בוונציה (אוטובוס מים) חייבים לחבוש מסכה.

18. הצפיפות, הבלאגן, הלכלוך והמדרכות המשובשות של רומא – גרמו לי להיזכר למה אני אוהב על בני ברק❤️

19. האיטלקיים מסבירי פנים. כולם מחייכים אליך. כשאתה מבקש הדרכה ממישהו, לפעמים הוא הולך איתך להראות לך בדיוק את המקום. לעומת זאת, ואפילו במפתיע, בחנויות תגלו יחס עם מעט פחות סבלנות.

20. התחבורה הציבורית מסודרת ומתקתקת, אוטובוס יוצא בדיוק בזמן. רק נהגי המוניות הפרטיים מחזיקים בשעון משלהם: אומרים שיגיעו בתוך 10 דקות ומגיעים אחרי חצי שעה.

21. ונציה עיר מהממת, כיפית. סמטאות, חנויות, מזכרות. רק אזהרה: לא לבוא עם עגלות!!!

22.. בוראנו הרבה יותר יפה מונציה, ואפילו יותר ממוראנו. סתם שתדעו.

נוף טיפוסי מהאי בוראנו, מרחק 40 דקות הפלגה מוונציה – מומלץ. צילום: קובי טורנהיים

23.. הקולוסיאום ענק, מרשים. מעורר צמרמורת, כשחושבים מה הלך שם: איך זרקו לאריות יהודים כמוני, ולא היה שום דבר שהיהודים יכלו לעשות כדי להינצל מזה… אף תמונה לא מצליחה להעביר את העוצמות של המקום.

24. שער הניצחון פחות מרשים מהקולוסיאום. ציפיתי למשהו יותר גדול.

גטו / ענייני דת

1. אין עירוב בכלל ברומא. בכלל!

2. בבית כנסת הגדול בגטו אין מזגן!! אתה פשוט נוטף זיעה. סיוט.

3. עם זאת, לעולם לא הייתי מוותר על ביקור בבית כנסת הגדול בגטו. זה מבנה מדהים, מרשים, שנבנה לפני כ 600 שנה. מעולם לא ראיתי בית כנסת כה מפואר. וואוו, פתאום אתה קולט איזה קהילה עשירה היתה ברומא. לא להאמין כיצד היהודים נפלו מאיגרא רבא לבירא עמיקתא – בימים שהפכו לנרדפים.

4. בשבת יש יותר אנשים מחוץ לבית הכנסת מאשר בתוכו, משום שמכניסים רק את מי שנרשם דרך המייל בערב שבת. המון אנשים לא יודעים את זה, וחבל.

5. (גם) בבית הכנסת מקפידים מאוד על מסכות, (מחלקים מסכה למי שאין לו). הגבאי מסתובב ומעיר למי שאין מסכה. גם בעזרת הנשים יש אשה שמעירה למי שמורידות מסכה. החום עצום, אבל המסכה לא יורדת מהפנים! אבל מול הקפדנות הזו, יש גם פן רוחני: לא מדברים אף מילה בשעת התפילה. כבוד!

6. מאוד מרגש לראות על הרצפה בכל רחבי רומא, וגם בונציה, לוחיות זיכרון ליהודים שנרצחו או נשלחו לאושוויץ בשואה, או כל מיני אירועים היסטוריים שקרו בעבר. למשל, ב"קמפו די פיורי" יש לוחית זכרון לאירוע שריפת התלמוד שהיה שם לפני כ 500 שנה. מרגש.

בכלל, רומא שזורה בהיסטוריה של התעללות ביהודים, מאז ימי חורבן בית שני. מדהים איזה שינוי העולם עבר. צמרמורות.

אחת מאלפי לוחיות הזיכרון ליהודים שנרצחו ונשלחו לאושוויץ המפוזרות באיטליה | צילום: קובי טורנהיים

טיול עם ילדים

1. אל תבואו עם ילדים לרומא.

2. אל תבואו עם ילדים לרומא

3. אל תבואו עם ילדים לרומא!!

4. אחרי שהבהרנו את זה היטב, רק אניח את זה כאן לשיפוטכם: בטיול הזה חייכתי רק בחמישה אחוזים ממנו, וגם זה, רק בתמונות😥

5. האיטלקים מאוד אוהבים משפחות עם ילדים, מחייכים אליך, אומרים במבינו, ציקיטה, פיקולו ושואלים מה השמות והגילאים של הקטנים, בכל מקום עושים כבוד, נותנים לעקוף את התור, מציעים עזרה, תענוג.

6. כשאתה נמצא בחו"ל עם ילדים, אתה נותן להם "לסחוט" אותך, שהרי אתה רוצה שהם ייהנו, 2 יורו, 3 יורו, 5 יורו – ופרוטה לפרוטה מצטברת. בארץ אולי הייתי מסרב ולא מפסיד את ה'עלות השקועה'. אבל בחו"ל, בעיצומו של הטיול, אתם יודעים.. לא נעים לומר "לא" ולהרוס לילדים את הכיף.

7. "מג'יק לנד" – פארק שעשועים במרחק שעה נסיעה מרומא, נחמד מאוד, יש גם אאוטלט ענק ממול. שימו לב: אין לשם תחבורה ציבורית ישירה. חשוב מאוד: אחרי השעה 18:00 הכניסה עולה 16 יורו, במקום 37 יורו.

8. כדאי לברר אצל מי שמכירים את רומא, איך מגיעים לפארק הגדול שאפשר לשכור בו אופניים משפחתיים חשמליים. לצד הפארק, אגם קטן שאפשר לשכור בו סירות. ממש כיף.

הרחוב הראשי בגטו, רומא | צילום: קובי טורנהיים

שופינג

1. המזכרות הכי זולות באיטליה נמצאות בוונציה. גם התיקים הכי זולים הם בוונציה. ובאופן כללי (לישראלים שבינינו) אפשר להתמקח עם הרוכלים בוונציה על המחיר.

2. לא לבנות על קניות ב"ויה דה לה קורסה" ברומא. מסיבה פשוטה: אין שם דברים מעניינים. מי שמחפש קניות, שיסע לאאוטלטים מחוץ לערים.

3. המקום היחיד בעולם שהשווקים יותר יקרים מהסופר, זה רומא. אבל השווקים מהממים; לא הייתי מוותר עליהם.

תיהנו!

קובי❤️

רומא, איטליה | צילום: pixabay

כתיבת תגובה