מה עומד מאחורי ה'תספורת' בחוב המצרי?

חברת החשמל תקבל ממצרים כחצי מיליארד ₪ בשמונה תשלומים • הבכירים מתגאים בהסכם: הישג נדיר, הישג חשוב, פיצוי נדיר, מדובר בהצלחה • ההנחה הצפויה לכלל האזרחים בעקבות ההסכם 2% • הסכם רע – או טוב לעסקים?

האספקה למצרים הופסקה. אסדת הקידוח תמר | צילום: שי משה, פלאש 90

איך הייתם מגיבים אם מישהו היה חייב לכם 1000 ₪, ובסיום משא ומתן ארוך – שכלל בוררות בינלאומית – הוא הסכים לשלם לכם 200 ₪ בתוך 8.5 שנים? קשה להאמין שהייתם שמחים בכך במיוחד. אז זהו, שאתם לא כמו חברת החשמל שחתמה על הסכם פיצויים עם חברות הגז המצריות, בו קיבלה רק כ-20% בלבד מהפיצוי המקורי, והגיבה בשמחה ובסיפוק.

הסכם הפשרה נערך עם חברות הגז המצריות EGPC ו-EGAS, ולפיו חברת החשמל תקבל 500 מיליון דולר בתוך 8.5 שנים לעומת סכום הפיצוי המקורי שנפסק לטובת חברת החשמל בבוררות בינ"ל שעמד על 2.36 מיליארד דולר.

חברת החשמל מגדירה את הפיצוי כלא פחות מ'סכום עתק', ואם הוא יתקבל (ההסכם מותנה בשימוע ציבורי שתערוך חברת החשמל) כל אחד מאיתנו יוכל לראות זאת בחשבון החשמל. תעריפי החשמל צפויים לרדת בכ-2%. הם רק שוכחים שמדובר בסכום זניח, רחוק מאוד מעליות רצופות והתייקרות מדורגת של כ-33% בעשור האחרון שנגרמה בשל הפסקת אספקת הגז למצרים.

האשם: האביב הערבי

למתעניינים נספר, כי הסכם הפיצוי בא בעקבות הפרה חד צדדית של הסכם רכש הגז ממצרים והפסקת הזרמת הגז שהחלה באמצע 2008 ממצרים לישראל דרך הצנרת של חברת EMG.

שלוש שנים לאחר מכן התרחשה הפיכה שלטונית במצרים כחלק מה'אביב הערבי'. כנופיות טרור השתוללו במצרים ופוצצו את צנרת ההולכה יותר מ-10 פעמים עד להשבתתה המלאה. בשנת 2012 תחת שלטונו של מורסי הודיעה מצרים על הפרה חד-צדדית של הסכם מכירת הגז, וכתוצאה מכך התרחשו מספר אירועים מתגלגלים: חברת החשמל נאלצה לרכוש סולר יקר כדי להפעיל את תחנות הכוח; רכש הסולר שלא נעשה בהסכמים ארוכי טווח אילץ את חברת החשמל ללוות 10 מיליארד שקל מהמדינה; תעריף החשמל זינק וחברת החשמל תבעה את חברות הגז המצריות בבוררות בינלאומית.

במקביל, מאגר הגז הישראלי תמר הפך בן-לילה לספק הגז של כלל המשק המקומי – מציאות שמחזיקה מעמד עד היום.

במהלך 2015 זכתה חברת החשמל בפסק הבוררות ונקבע שתקבל פיצוי של כ-1.76 מיליארד דולר. אולם מצרים סירבה לשלם והצדדים ניהלו משא ומתן על פשרה. עוה"ד יואב דנקנר, דן סלע ומראם חסן ממשרד ארדינסט, בן נתן, טולידאנו ושות' ייצגו את חברת החשמל בהסכם הפשרה. ואת המשא ומתן מטעם חברת החשמל הובילו עופר בלוך, מנכ"ל חברת החשמל, אבי דויטשמן, סמנכ"ל הכספים, עו"ד יעל נבו, היועצת המשפטית, אמיר לבנה, ראש אגף אסטרטגיה ושינוי מבני ואורן הלמן, סמנכ"ל רגולציה ושיווק.

במסגרת הפשרה שהושגה בסופו של תהליך תקבל חברת החשמל כחצי מיליארד בסך הכל. חמישית מהסכום יתקבל במהלך 2019, ואז סכום של 50 מיליון דולר לשנה בפריסה נוחה של 8 שנים. לכאורה מדובר בתספורת חוב של כ-70% אולם בחברת החשמל טענו כי עדיף "ציפור ביד משתיים על העץ".

הסכם הפשרה: "הישג חשוב ונדיר"

בבחינה מדוקדקת של הסכם הפשרה קבע הרגולטור הישיר של חברת החשמל לפני כחודשיים כי "בנסיבות המתוארות לעיל ועל פני הדברים, על סמך מצגיה של החברה ולאחר עיון ראשוני במסמכים עליהם, בין היתר, הסתמכה החברה לצורך קבלת ההחלטה לגבי הסכם הפשרה, הרשות מתרשמת שהחברה פעלה לפי מיטב יכולתה והכלים שעמדו לרשותה לקראת החתימה על הסכם הפשרה, וכי הסכם הפשרה הוא סביר בנסיבות העניין".

בנוסף, חוות הדעת של אלוף (מיל') עמוס גלעד, ראש האגף הביטחוני-מדיני במשרד הביטחון וראש חטיבת המחקר באמ"ן לשעבר תמכה בהסכם ובדבריו הדגיש גלעד, כי "עצם ההגעה להסכם עם חברות הגז המצריות וסכום הפיצוי שנקבע במסגרתו, הינם בגדר הישג חשוב".

מנכ"ל חברת החשמל עופר בלוך הסביר את ההחלטה לחתום על ההסכם: "הנהלת חברת החשמל ניהלה מו"מ עיקש ונחוש מול החברות המצריות כשברקע היה ברור לכל הצדדים כי יכולות הגבייה בפועל שואפות לאפס וכל סכום שיוחזר לציבור הוא בגדר הישג נדיר".

יו"ר חברת החשמל יפתח רון-טל, אמר לאחר חתימת ההסכם, כי "חברת החשמל גאה על ההישג יוצא הדופן שנרשם היום, זאת על אף כל ההערכות הפסימיות שניבאו כי החברה לא תצליח לגבות סכום כלשהו מהחוב המצרי. חברת החשמל פעלה לאורך כל הדרך באחריות ובנחישות כשטובת הציבור לנגד עיניה. אנו מברכים על ההישג המהווה פיצוי נדיר מחברות הגז המצריות. חברת החשמל משרתת באמצעות הישג זה את האינטרס הציבורי. כלל סכום הפיצויים יוחזר לצרכני החשמל – אזרחי מדינת ישראל".

 

במסגרת ההסכם חברת החשמל קיבלה מנגנון ערבות של בנק בינלאומי וכן מנגנון האצת גבייה במקרה של הפרות של תנאי ההסכם. אך למעשה בחתימה על ההסכם מוותרת חברת החשמל על יתרת חובה, ולא תוכל לתבוע יותר מ-500 מיליון דולר, גם אם חברות הגז המצריות לא יעמדו בתשלום.

היועצת המשפטית של חברת החשמל, עו"ד יעל נבו, אמרה כי "חברת החשמל בחנה במהלך השנים אמצעים שונים לגביית החוב וזאת בליווי גורמים בינלאומיים המעורים בהליך. מיצוי החלטת הבוררות אינה מובנת מאליה נוכח הקושי הצפוי באכיפה וגבייה של הפסק – כך שבכל קנה מידה משפטי ועסקי מדובר בהצלחה".

הלוקיישן לטקס החתימה, ארמון מפואר

ליאור גוטמן, כתב 'כלכליסט' שהתלווה למעמד החתימה תיאר את הדברים מנקודת מבטו: "בנסיעה ברחובות קהיר, קאדילאק אסקלייד הוא קרנף אמיתי. רכב שאף אחד לא מנסה להתעסק איתו, בוודאי אם מי שיושב ליד ההגה הוא עובד זרועות הביטחון המצריות. וכשיש ארבעה קרנפים כאלה שמקיפים את הרכב שלך, ומפלסים עבורך את הדרך הפקקים האינסופיים ברחובות הבירה המצרית הופכים כבמטה קסם לדרכים פנויות. הנסיעה ברחובות קהיר הובילה לאתר החתימה על הסכם הפשרה בין חברת החשמל הישראלית לחברות הגז הלאומיות המצריות".

בדרך לחתימה – סיפר גוטמן – הדפו מנכ"ל חברת החשמל עופר בלוך ויו"ר חברת החשמל יפתח רון טל את הביקורות על ההסכם, הם ביקשו להזכיר כי שני גופי יעוץ בינלאומיים בחנו את הפשרה, ושקלו מולה אלטרנטיבות אחרות, לרבות ניהול מאבק משפטי בקהיר או ניסיון לחלט רכוש של חברה ממשלתית מצרית, זאת מבלי להתחייב לתוצאות המהלך או ללוח הזמנים שלו. "אם מישהו חושב שהיה אפשר להוציא מפה עוד כסף, אז בבקשה שיתכבד ויוכיח איך", ציטט גוטמן את רון טל.

גוטמן ממשיך לספר, "הנסיעה בכבישי קהיר מובילה לאחד הבניינים היותר מאובטחים בבירה. מבחוץ הוא נראה כמו בנין משרדים. מבפנים הוא נדמה יותר לטרקלין של מלון מפואר. כאן מצטרפים למשלחת אנשי השגרירות הישראלית, מנהלי חברות הגז הלאומיות המצריות ועוזריהם. אורח הכבוד הוא שר הנפט המצרי טארק אל־מולא שמקדם בשנים האחרונות את הפיכתה של מצרים למעצמת אנרגיה אזורית.

"אחרי המילים החמות והברכות ההדדיות מתפנים כולם לטקס החתימה. מנכ"ל חברת החשמל מקבל את הנוסחים, ומבקש ממישהו שייתן לו עט. החתימה היא כמובן בין חברת החשמל לבין ראשי חברות הגז הלאומיות המצריות, אבל הנוכחות של שר הנפט אל־מולא, שמתועד גם מהצד המצרי, אמורה לנפק את המטריה השלטונית המצרית לתכנים שעבורם נערך הטקס.

"לאחר החתימה הזכיר אל־מולא שהשנה ימלאו 40 שנה להסכם השלום בין מצרים לישראל. "מה היו אומרים בגין וסאדאת אם היו רואים אותנו מתווכחים על נושא שאפשר לסגור בין חברות ולא בין מדינות?", הוא אומר-שואל, ומוסיף: "אני שמח שהסכם הפשרה נסגר ברמה הזו, מה שיאפשר לנו להתקדם לאפשרויות של שיתופי פעולה בעתיד"". כך כתב גוטמן משהותו בטקס ההסכם, כאורח חברת החשמל.

שיתופי פעולה מתחת לרדאר

בדרך לשדה התעופה, הוא מספר כי הם עברו בסמוך לבית הכנסת הגדול של קהיר, "מדובר במבנה כמעט נטוש, סגור ומלא אבק, שנפתח רק לעתים רחוקות. הקהילה כולה עזבה לאורך השנים לישראל או למדינות אחרות, וכל מה שנשאר מהמורשת המפוארת הם כמה מבנים סגורים. בעוד כמה שנים, כך נטען, הם יהפכו לנכסי נדלן", סיים גוטמן מ'כלכליסט' בנבואה קודרת.

ראוי להוסיף, שגוטמן סיפר בכתבה על נקודות נוספות שעלו לדיון במהלך המפגש הישראלי-מצרי ביניהם שיתופי פעולה בתחום האנרגיה, לרבות הקמת תחנות כוח, תשתיות הולכה או שדות של מתקנים סולארים לייצור חשמל ירוק. "במצרים מדברים גם על תשתיות אחרות, אולי אפילו מתקנים להתפלת מי ים. אלא שבינתיים כולם מבקשים להישאר מתחת לרדאר מבחינה תקשורתית".

 

כתיבת תגובה