מול הדגל האדום: כך ייראה שוק הקריפטו בישראל

אם החלטתם לקום ביום בהיר ולבצע פעולות חריגות בתחום הנכסים הווירטואליים – הפכתם לחשודים באופן מיידי • ואם אתם אישי ציבור? על אחת כמה וכמה • בתחילת השבוע פרסמה הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור את מסמך הדגלים האדומים שיסייע לגופים הפיננסיים לענות על השאלה: מתי שימוש במטבעות וירטואליים עלול להחשיד, מהי פעילות מסוכנת, ומהי פעילות לגיטימית • וביום שאחרי: האם המסחר יהפוך לגיטימי הרבה יותר מול גופי הפיננסים בישראל? • דוד שלומוביץ' ירד לנבכי עולם המטבעות הווירטואליים הישראלי של העתיד הקרוב

מטבעות וירטואליים. אילוסטרציה | צילום: pedrosek, שאטרסטוק

עולם המטבעות הדיגיטליים בישראל סוער. יותר מ-7 מיליארד שקל מתדפקים על שערי הארץ, מבקשים לעשות עלייה חוקית ולהתקבל בסניפי הבנקים, אך אלו האחרונים מונעים זאת. חלק מהדחייה נובעת מפחד קמאי, היות ועצם העיסוק במטבעות דיגיטליים הינו עיסוק בסיכון גבוה מבחינת הלבנת הון. רוב הדחייה נוצרת מגרירת הרגליים של המדינה בכל הקשור לפרסום צו מפורט המסדיר את העיסוק במטבעות דיגיטליים.

החוק הישראלי הסכים להכיר במטבעות החדשים, זאת לאחר מסע שכנועים רחב ביותר שנעשה על ידי העוסקים בתחום. החוק מכנה את המטבעות נכס פיננסי והמס עליו שונה מהמס המוטל על הסוחרים במטבע זר.

בהמשך, נראה כיצד המדינה בכל זאת מקבלת את העיסוק בנכסים וירטואליים.

אלפי דולרים בשווייץ

אך לפני הכל, הסיפור הבא יעיד בפנינו כיצד המדינה מדברת בשני קולות בכל הקשור לעיסוק בתחום הבלוקצ'יין. מדובר אמנם בסיפור קצת ישן שבא על פתרונו באופן חלקי. כל עוד לא תשכיל המדינה או הרגולטור האחראי לכך – משרד המשפטים לפרסם את הצו האמור, הסיפורים הללו יחזרו על עצמם שוב ושוב.

רון גרוס הרוויח יפה מהשקעה במטבעות דיגיטליים, מספרת אפרת נוימן ב-TheMarker. הוא התחיל להשקיע בביטקוין בשנת 2011. לאורך השנים קנה רון וגם מכר מטבעות דיגיטליים, וכאזרח שומר חוק אף דיווח לרשות המסים על מעשיו ורווחיו. אלו האחרונים נכנסו היישר לחשבון בבנק הפועלים שנהנה בינתיים מהכסף. בסוף 2017 הבנק התחרט והחל לסרב לקבל מגרוס הכנסות שמקורן בהשקעות בביטקוין.

גרוס לא ויתר. בפגישה עם קצין הציות הראשי, הוא הניח על השולחן קלסר מסודר עם 70 עמודים המתעדים בפרוטרוט את ההיסטוריה הפיננסית של השקעותיו. הבנק לא השתכנע והמשיך לעמוד בסירובו. התוצאה: אלפי דולרים ששוכבים בדממה בחשבון בנק שוויצרי, כאשר הדרך של הכסף לחשבון הבנק בישראל חסומה.

רשות המיסים שערכה לגרוס שיערוך הכנסות הגישה לו חשבונית לתשלום, אולם הבנק סירב אפילו לקבל את הכסף כדי להעבירו לרשות המסים כחוק. בהמשך, רשות המסים עיקלה לו את חשבון הבנק (שבינתיים שוחרר), את הדירה ואפילו את הקטנוע. "ברשות המסים מודעים לבעיה, אבל הם אומרים לי שזה לא במגרש שלהם. עברתי כמעט את כל הבנקים – ברגע שהם שומעים את המלה 'ביטקוין', הם נאטמים", אומר גרוס.

נציין כי גרוס אמר בעצמו בהזדמנות אחרת, כי ישנם דרכים לעקוף את הבנקים ולהכניס את הכסף לארץ אם בדרכים לא חוקיות ואם באמצעים שונים הגוזרים בדרך קופון שמן. גרוס בחר ללכת בדרך החוקית והאלמנטרית, אך נחסם.

הסיפור של גרוס הוא לא היחיד. בבתי המשפט התנהלו ועדיין מתנהלים משפטים של אזרחים וחברות, התובעים בנקים בארץ בגין סירוב לקבל את הכסף שהגיע ממטבעות דיגיטליים. חלק מהבנקים אף חסמו וסגרו חשבונות שעסקו בתחום.

מטבע דיגיטלי, איזה פחד

אולי כאן המקום להניח את השאלה: מהיכן הכל התחיל. מהיכן נובע הפחד הגדול של הבנקים. מדוע הבנקים בישראל מערימים קשיים על מי שמנסה למכור או לסחור במטבעות דיגיטליים ולהפקיד את הכסף המתקבל מהמכירה בבנקים?

נלך מעט אחורה. המפולת הגדולה בארה"ב ובעולם בשנת 2008 הביאה אנשים רבים למסקנה שיש צורך במטבע שאינו כבול לממשלה כלשהי בעולם. בתחילת 2009 נכרה הביטקוין הראשון והחל עידן חדש בשוק ההון העולמי. נדלג על הלגלוג הראשוני והנבואות לפיהן המטבע לא יחזיק מעמד. כיום יש בעולם קרוב ל-5000 מטבעות דיגיטליים שונים.

בסוף 2013 שער הביטקוין נע כלפי מטה מ-1,200 דולר לכ-700 דולר והמסחר בו הקיף את הגלובוס. הרגולטורים בישראל היו עסוקים אז בפעילות להתקבל לארגון ה-FATF או בשמו המלא Financial Action Task Force​ – כוח משימה בינלאומי האמון על פיתוח וקידום מדיניות עולמית ושיתופי פעולה בינלאומיים במאבק בהלבנת הון, במימון הטרור ובמימון של נשק להשמדה המונית. בשנת 2014 לאחר סינון קפדני הסכים הארגון לבחון גם את מועמדותה של ישראל, בכפוף לעמידתה בהצלחה בביקורת בינלאומית של הארגון בתחום איסור הלבנת הון ומימון טרור.

פיגוע טרור (ארכיון). צילום: נתי שוחט | פלאש 90

בסופו של דבר, ישראל התקבלה כחברה בארגון. בסוף 2018 לאחר מבחן סיכונים, דורגה ישראל כאחת משלוש המדינות המובילות בעולם מבחינת אפקטיביות המאבק בהלבנת הון ומימון טרור, אך את תוצאות ריצת האמוק לארגון, משלמים עד היום כל העוסקים בתחום במטבעות הדיגיטליים.

בשנת 2014 מפרסמים כל הרגולטורים הפיננסיים בישראל גילוי דעת ולפיו, הציבור והבנקים מוזהרים מלהשתמש במטבעות דיגיטליים היות ומדובר בפעילות בעלת מקדם סיכון גבוה בנוגע להלבנת הון ומימון טרור. לפי גילוי הדעת, השימוש במטבעות אלו עלול להיות קשור לפעולות מרמה ולצרכים פליליים מאחר וישנה אנונימיות של הצדדים לעסקאות במטבעות הללו.

האמת, צודקים. מדוע שארגון פשע או טרור יעבירו כספים בצינורות הרגילים שעלולים להיות בשליטת הממשלות אם יש צינור עצמאי בו עוברים כספים אנונימיים?

גבול דק בין החוק לפשע

רק השבוע, ביום שלישי, נעצר תושב היישוב קדימה-צורן בחשד למכירת מטבעות וירטואליים בהיקף של מיליוני שקלים ללא דיווח. האיש נעצר לאחר חקירה סמויה של יחידת יהלום- היחידה הארצית למאבק בפשיעה ברשות המסים, במהלכה נמצאו התכתבויות הנוגעות לעסקאות רבות של המרת מטבעות וירטואליים (ביטקוין ואת'ריום) בהיקף של מיליוני שקלים, שעל פי החשד לא דווחו כמתחייב על פי פקודת מס הכנסה. כמו כן אותרו במסגרת החקירה עשרות ארנקים דיגיטליים המשויכים לחשוד שנועדו על פי החשד לטשטש את זהותו כבעלים של הכספים ולהסתיר את מקורות ההכנסה.

זהו לא סיפור יחיד. המטבעות האנונימיים משמשים גם ככר נוח לבקשות כופר. לאחר מתקפת הסייבר לרגל יום ירושלים, דווח בחדשות 12 כי אתרים רבים שנפרצו נדרש לשלם כופר של עשרות אלפי דולרים באמצעות מטבעות אלו.

ההשתלטות על דף הבית באתרים רבים | צילומסך

לפני מספר חודשים, כך דווח ב'גלובס', התקבל ברשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור מידע על סחיטה ובקשת כופר כנגד העברת מטבע קריפטוגרפי. המידע כלל את הכתובת של הארנק אליו נדרשו להעביר כספי הכופר. באמצעות כלי תחקור מתקדמים הצליחה הרשות לזהות את נתיב העברת המטבעות מהארנק. על הדרך נחשפה רשת שלמה של ארנקים הקשורים לפעילות פלילית, ואותרו מקרים נוספים בהם כספים הועברו לארנק החשוד ולארנקים אחרים מהם נתיב העברת המטבעות היה דומה.

כלומר, הפחד והחשש מצדיק לכאורה את המאבק המקומי והבינלאומי נגד השימוש לרעה במטבעות וירטואליים, אולם אין הצדקה לכך שהעוסקים בתחום באופן חוקי לגמרי, גם יינזקו על הדרך. כשם שלא נאסור על יבוא מכוניות בגלל שהם גורמים לתאונות מסוכנות אלא נקבע את הכללים לזהירות בדרכים, כך בדיוק צריך המחוקק לקבוע היכן עובר הגבול שבין החוקי לפלילי, גם אם מדובר בגבול דק מן הדק.

העולם מתקדם, הבנקים מאחור

בשנת 2018, לאחר שהבינו בעולם הפיננסי כולו שהמטבע כאן כדי להישאר (בדצמבר 2017 חצה הביטקוין את רף ה-20,000 דולר) ולאור ההתקדמות, ההתפתחות והשינויים הרבים בתחום, החליט ארגון ה-FATF לכתוב את  הסטנדרטים הבינלאומיים ביחס לנכסים וירטואליים, כגון: פעילות ונותני שירותים בנכסים אלו.

לפני שנה, ביוני 2019 אישר ארגון ה-FATF את תיקון הסטנדרטים הבינלאומיים לפיהם כל מדינה מחויבת בהחלת רגולציה למאבק בהלבנת הון ומימון טרור בנוגע לפעילות בנכסים וירטואליים. צעד זה קידם עוד יותר את השימוש החוקי במטבעות הללו, אך עדיין הבנקים בארץ מסרבים לקבל כספים המגיעים ממקורות וירטואליים בגלל הסיכון הטמון בהם.

המלחמה נגד הבנקים: היועמ"ש מצטרף

בחודש פברואר פרסם איגוד הביטקוין הישראלי תמונת מצב עדכנית על ענף הבלוקצ'יין. מהסיכום עולה כי כ-1,178 איש מועסקים בשוק הביטקוין-בלוקצ'יין בכ-134 חברות הפועלות בתחום בישראל. חברות אלו גייסו עד כה 2,091,611,000 דולר, כ-7.3 מיליארד שקל.

החברות עוסקות במגוון פעילויות מבוססות בלוקצ'יין: פיתוח מטבעות, החלפת מטבעות, פיתוח בלוקצ'יינים שונים, פיתוח יישומים על גבי הבלוקצ'יין, פיתוח ארנקים, ICO -הצעות מטבע ראשוניות, כריית מטבעות וכן בייעוץ כללי. סירוב הבנקים בישראל לקבל את כספם מונע העברת משכורות, פיתוח החברות, רכישת ציוד והמשך פעילות.

נקודת ציון נוספת יושבת כקרן אור על רצף הפעולות לביסוס הבלוקצ'יין בארץ. לפני ארבעה חודשים הגיש היועמ"ש ד"ר אביחי מנדלבליט חוות דעת לבית המשפט ולפיה: בנק אינו יכול לסרב באופן גורף לאפשר ללקוח פרטי לנהל פעילות בחשבונו פעילות שמקורה בביטקוין. העוסקים בתחום עלצו. התקווה היא כי חוות דעת זו תשנה את הכיוון בשוק ותסייע למשתמשים שנתקלו בקשיים מול הבנק, בביצוע פעולות הקשורות במטבעות דיגיטליים.

מדובר בתביעת בני זוג, המנהלים חשבון בבנק דיסקונט, נגד הבנק, בגין סירובו לאשר להם להעביר לחשבונם כספים, שמקורם במסחר במטבע ביטקוין. בעקבות הסירוב, הגישו בני הזוג עתירה לבית המשפט והיועמ"ש החליט לגבש עמדה בנושא. עמדה – שתשפיע בעתיד על התנהלות הבנקים.

לשחרר את הכספים הכלואים

ראוי לציין שלא כולם חושבים כמו היועמ"ש. בפיקוח על הבנקים בבנק ישראל, טוענים כי בעת הזאת, כאשר טרם ניתנו רישיונות לנותני שירות בנכסים וירטואליים, טרם הותקן צו איסור הלבנת הון, שיחול על פעילותם וטרם הוחל בפיקוח אפקטיבי עליהם, ועל רקע המצב האסדרתי בעולם, שנמצא אף הוא בשלבים התחלתיים בלבד – אין לחייב את התאגידים הבנקאיים לתת שירותים הקשורים לנכסים וירטואליים. זאת, בשל הסיכון הגבוה, גם כאשר מדובר בלקוחות יחידים שלא מנהלים את הפעילות בנכסים וירטואליים כעיסוק.

הביטקוין על רקע שיטת התכנות של הבלוקצ'יין | צילום: shutterstock

כלומר, גם הפיקוח על הבנקים טוען כי צו איסור הלבנת הון בנושא הבלוקצ'יין יכול לקדם את המדיניות, אז מדוע שלא לפרסם זאת? למשרד המשפטים הפתרונים. נדגיש כי כבר בשנת 2018 פורסמה טיוטת הצו, בה הוצע להחליף את ההגדרה חוק הנש"מ – נותני שירותי מטבע, בנש"פ – נותן שירות בנכס פיננסי. "ההגדרה של שירות בנכס פיננסי, באה להחליף ולהרחיב את המונח שירותי מטבע, וכוללת את כל הפעולות והשירותים הנעשים בנכסים פיננסיים דרך עיסוק, שאין בהם מתן אשראי", נכתב בטיוטת הצו שפורסמה להערות הציבור. הטיוטה, כאמור, טרם התקבלה כחוק, אם בגלל גרירת רגליים רגולטורית אופיינית, ואם בגלל שלושת מערכות הבחירות ששיתקו את עבודת הוועדות בכנסת ואת משרדי הממשלה.

בתחילת השבוע פרסמה הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור במשרד המשפטים מסמך 'דגלים אדומים' בתחום הנכסים הווירטואליים, אשר יסייע לגופים הפיננסיים לענות על השאלה מתי השימוש במטבעות וירטואליים עלול להחשיד, מהי פעילות מסוכנת, ומצד שני מהי פעילות לגיטימית, שלא כוללת בתוכה סיכון. לפי גורמים בשוק, המסמך, עשוי להסיר את אחד החסמים הגדולים ביותר העומדים בפני תעשיית הבלוקצ'יין הישראלית ולשחרר כספים כדי לשלם משכורות, שכירות ומסים. בנוסף, מקל המסמך על האזרח הפשוט שהחליט לסחור מעט בנכסים וירטואליים בדומה למסחר מבוקר במניות או במט"ח, מה שעד כה נחסם על ידי הבנקים.

איש ציבור? חשוד אוטומטית

בין ההתנהגויות שאמורות להוות 'דגל אדום' בפני נותני השירותים ניתן למנות: פעילות שמטרתה לעקוף את חובת הזיהוי או חובת הדיווח; רכישה של נכסים וירטואליים בסכומים גבוהים במזומן או בכרטיס חיוב נטען (Pre-Paid); רכישת נכסים וירטואליים בסכומים גבוהים בין אנשים פרטיים (כגון פורומים, רשתות חברתיות ומפגש פנים מול פנים) שלא באמצעות נותן שירותים מפוקח; ביצוע פעילות מורכבת הכוללת המרה או עברה של נכסים וירטואליים ללא הסבר סביר; כתובת IP של אחד הצדדים בפעולה בנכסים וירטואליים נקשרת לתוכנת TOR  או כל תוכנה אחרת המאפשרת למשתמש אנונימיות מוגברת או למידע שלילי (דוגמת הרשת האפלה – Darknet) באופן המעלה חשד שמקבל השירות מנסה להסתיר את זהותו או מיקומו או לעקוף מנגנוני בקרה.

החששות בתחום הבלוקצ'יין גרמו להעצים חשדות: מעבר נכסים וירטואליים בארנקים לגביהם יש אינדיקציה שלילית או מעבר דרך מערבל וכלים לטשטוש נתיב ההעברה. אפילו אם מתבצע שינוי כתובת, מספר טלפון או אמצעי זיהוי אחרים באופן תדיר וללא הסבר סביר זה כבר סיבה לחשד.

בנוסף יעלה חשד אם הנהנה או היעד של הכספים לא ידוע או אינו ברור; אם דפוסי העברה אינם תואמים את ההיגיון הכלכלי או העסקי של המסחר הרגיל. גם תדירות המרה או העברה של מטבעות וירטואליים, שלא בהתאם לפרופיל של מקבל השירות, ירימו מיידית דגל אדום.

לא יכול להפוך את הביטקוין למזומן | צילום אילוסטרציה: נועם רבקין פנטון, פלאש 90

לא תאמינו, אם החלטתם לקום ביום בהיר ולבצע עשרות פעולות בתחום הנכסים הווירטואליים אתם הופכים לחשודים באופן מיידי: "אם מקבל השירות אינו בגדר האוכלוסייה הטיפוסית העוסקת בתחום הנכסים הווירטואליים" נכתב במסמך הדגלים האדומים שחור על גבי לבן. דגל אדום נוסף יונף אם "מקבל השירות מקרין לחץ או דחיפות לקבלת נכסים וירטואליים". בכל שאר המקרים של אזרחים הגונים המבקשים להרוויח מנכסים וירטואליים בדיוק כמו רווח ממניות או ממט"ח, בעקבות מסמך הדגלים האדומים, הבנקים אמורים לאשר זאת בקלות.

מסתבר כי גם כאשר מבצע הפעולות הוא איש ציבור (לרבות קרוב משפחה או שותף עסקי של איש ציבור), הרשות לאיסור הלבנת הון סבורה שהוא הופך לחשוד פוטנציאלי שרצוי לברר אצלו את כשרות העסקה, ולבחון את קיומם של 'דגלים אדומים' נוספים.

זהירות משינויים באמצעי הזיהוי

כעיקרון, 'הדגלים האדומים' אמורים לסייע לסקטור הפרטי להכיר ולהתמודד עם סיכוני הלבנת הון ומימון טרור הנובעים מנכסים וירטואליים. לכן כל דבר, ולו הקטן ביותר, שייראה מוזר לנותן השירות, יקפיץ 'דגל אדום': שינוי תדיר של נתוני הזיהוי, כגון כתובת, דוא"ל, אינדיקציה דיגיטלית למיקום גיאוגרפי, מספר טלפון, מזהה בינלאומי של מכשיר נייד או שינוי תדיר של פרטי חשבון בנק או כרטיס אשראי. גם אם מקבל השירות רשום בצורה מקוונת תחת מספר שמות משתמשים, לכאורה של אנשים שונים, אולם לכולם יש כתובת דוא"ל אחת או אמצעי זיהוי אחיד אחר או שלהערכתו של נותן השירות מדובר באותו אדם, יש לבצע בדיקה מעמיקה נוספת. אפילו אם אמצעי זיהוי אחד או יותר, זהים לאלה של מקבל שירות נוסף כגון, דוא"ל או מספר טלפון זהה – הדבר מוגדר כבעייתי.

ברשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור מבהירים, כי אין בקיומו של דגל אדום אחד בלבד כדי להעיד בהכרח על פעילות הלבנת הון או מימון טרור, ובלבד שקיים הסבר מניח את הדעת לפעילות זו. מאידך, ככל שקיימים דגלים אדומים רבים יותר בפעילות, כך עולה החשש כי מדובר בפעילות הלבנת הון או מימון טרור.

כך שבהתקיים אחד או יותר מהדגלים האדומים, יש לבחון האם קיים חשש שפעילות מסוימת מציבה את נותן השירותים ב'נכסים וירטואליים' בסיכון להלבנת הון ומימון טרור. אם אכן התשובה היא חיובית יש לדווח על כך לרשות. כאשר במסגרת הבדיקה עולה חשד לעבירה לפי חוק המאבק בטרור, יש לפנות ולקבל הנחיות גם מהמשטרה.

נדרשת: הסרת מכשולים

בתגובה לפרסום מסמך הדגלים האדומים של הרשות לאיסור הלבנת הון, אמר יובל רואש, מנכ"ל 'ביטס אוף גולד' כי "מסמך הדגלים האדומים והלבנים של הרשות הוא צעד בכיוון הנכון". רואש בירך על פרסום המסמך והוסיף כי "כמי שדחפו כבר מ- 2013 ליצירת כללים ברורים בתחום, אנו מברכים על הגדרת דגלים כאלו אשר ייצרו סטנדרט בריא. מי שעוסק במטבעות דיגיטליים מבוזרים רוצה לעבוד על פי חוק, וזקוק לכללים המוגדרים על ידי הרשויות. ההתייעצות עליה הכריזה הרשות, היתה משמעותית ואנחנו רואים שינויים מהותיים בדגלים האדומים, ועל כך יש לברך.

יובל רואש, מנכ"ל ביטס אוף גולד | צילום: רונן גולדמן

אולם מסתבר שאין בכך די להניע את שוק הקריפטו בארץ. רואש מדגיש כי יחד עם זאת "מספר שינויים חשובים לא בוצעו ודומה כי הדבר יגרום לעומס ויקשה על הפעילות, באופן שעלול לא לשפר את ההגנה מפני הלבנת הון ומימון טרור.

"כעת, הדבר החשוב הבא הוא להסיר את המכשול העצום שניצב בדרך של כל מי שרוצה לפתח את תעשיית המטבעות הדיגיטליים בישראל, ולאשר את צו הלבנת ההון לחוק הנש"פים (נותני שירותים בנכסים פיננסיים. ד"ש), שנכנס לתוקף כבר ב- 2018, אבל טרם אושר, וכרגע מונע מרבות מהחברות בתחום להתפתח כאן בישראל".

תגובה אחת ל: "מול הדגל האדום: כך ייראה שוק הקריפטו בישראל"

  1. המטבעות האלה הם בועה וירטואלית
    הכל בנוי על זה שמי שקנה מאמין שיש טיפש אחר שיקנה ממנו
    ביום שהם יקרסו לא יהיו שווים אפילו אגורה
    להבדיל מכסף פיאת שמגובה ע'י נכסי המדינה ומניות שמגובות ע'י ההון של החברה

    שומר נפשו ירחק

כתיבת תגובה