מול כוונת הממשלה: הקניונים יוצאים למאבק במתווה התו הירוק

קניון עזריאלי, מלחה, ירושלים | צילום אילוסטרציה: ביזנעס

בעלי הקניונים זועמים על החלטת הממשלה אמש, כי מיום שישי הכניסה לקניונים תהיה בהצגת תו ירוק בלבד בכניסה למתחמי מסחר סגורים, וכי רק בעלי תו ירוק יענדו צמידים ויוכלו להסתובב ברחבי הקניונים. מי שלא יציג תו, יורשה להיכנס לחנויות שבהן נמכרים מוצרים ושירותים חיוניים בלבד.

בעלי הקניונים טוענים עתה, כי לא יוכלו לבצע את המתווה באופן מעשי. במכתב שמוען לראש הממשלה בנט, ליועמ"ש הפורש בקרוב מנדלבליט, לשר הבריאות הורוביץ, לשר האוצר ליברמן לשרת הכלכלה ברביבאי ועוד, כותבים בעלי קבוצת עזריאלי, כי מדובר בניסוי באזרחים שלא יוכלו לאכוף אותו וכינו את ההחלטה, "נחפזת", ו"חסרת היגיון". וכך נכתב בחלק מהמכתב: "מתווה הצמידים בקניונים אינו ישים ובלתי מעשי. ממשלת ישראל מנסה לכפות על בעלי קניונים להיות 'סלקטור' עבורה, להשתתף בניסוי של 'סימון' אזרחים, ולאלץ אזרחים לענוד חפצים על גופם שיתייגו אותם. בעלי קניונים ועסקים בישראל אינם גורמי אכיפה של החלטות ממשלה ואין לאלצם להיות שותפים ליישום החלטה נחפזת, חסרת כל הגיון, בעלת השלכות מרחיקות לכת ומשמעויות מורכבות ושליליות מבחינות חברתיות, כלכליות ואתיות".

עוד נכתב, כי "בראש ובראשונה", מתווה הצמידים, "מאפשר למחוסנים ולאלו שאינם מחוסנים לשוטט יחד בכלל השטחים הציבוריים בקניונים ויוצר הבחנה מלאכותית, בלתי אפשרית ובלתי מוצדקת בין חנות במתחם אחד (חנות בחלל קניון) לבין חנות במתחם אחר".

החלטה משוללת היגיון

גם אופיר שריד, מנכ"ל קבוצת מליסרון, אמר כי מקבלי ההחלטות לא מבינים כיצד פועל קניון. "יש הרבה חנויות חיוניות, זה משמש כמעבר למשרדים, יש מרפאות, קופות חולים והרבה פעילות חיונית… אין דרך לשמר אנשים בתוך אזור מסוים, כולם נעים והולכים. מתקדמים לקניון דרך החניון, לקופת חולים, למשרדים או לבתי ספר אקסטרניים. זה לב מאוד גודל ופועם בהרבה כיוונים".

גם הוא טען כי "אנחנו לא רואים דרך בה בקניון תסמן אנשים לפי המצב הבריאותי שלהם, זה לא הגיוני שאנשים יסתובבו עם צמיד אם הם מחוסנים ובלי צמיד אם הם לא מחוסנים. זה מידע רפואי שלך, מידע חסוי, אתה לא אמור לשתף איתו את כל העולם".

אגב, הוא הציג טענה כי התקנות יגבירו תחלואה: "כל הלא-מחוסנים יתקבצו בחנות קטנה ברחוב, מה עשית בזה?".

לדעתו יש "לפתוח את המסחר לכולם". הוא שיבח את ההתנהלות שפתחה את הכלכלה ואוששה אותה, עד כה, וטען כי "אם לא נכנס לפחדים ונבין שאי אפשר לשלוף מהמותן – אי אפשר לעצור את זה בשום דרך וחנות היא חנות היא חנות. כל החנויות סגורות, אין חנות שמסתכלים למעלה ורואים את השמים". לדבריו, מליסרון מתכוונת להגיש בג"ץ בטענה להפליה וחוסר שוויוניות.

נזק רב על התועלת 

גם נשיא איגוד לשכות המסחר עו"ד אוריאל לין טען בתגובה להצעת מתווה התו הירוק בקניונים כי תועלתה בהגנה על בריאות הציבור מועטה לעומת הנזק העצום לעסקים. "סגירה חלקית של הקניונים בדרך של דרישת תו ירוק תועלתה בהגנה על בריאות הציבור מועטה לעומת הנזק העצום לעסקים".

לדברי לין, "המתווה יחייב פיצוי מחודש עבור עשרות אלפי עסקים בישראל, שכן, ברור לחלוטין שמחמת דרישת התו הירוק לא יוכלו משפחות להיכנס לקניון; והירידה בהיקף העסקים מוערכת בלמעלה מ-30%. כמחצית מהאוכלוסייה לא קיבלה 3 חיסונים ואף לא 2 חיסונים, שלא לדבר על אלה שלא התחסנו כלל. לאמיתו של דבר, המדינה משתמשת במגזר העסקי כגורם הרתעה והשפעה מול אלה שלא התחסנו כדי לדרבן אותם להתחסן, במקום להפעיל אמצעים חלופיים אחרים, וקודם אפילו שהוגדרה חובת המעסיקים בהגנה על העובדים במקומות העבודה בפני אלה שלא התחסנו".

"יתר על כן", הדגיש, "יש דרכים יעילות יותר לספק הגנה עבור אלה הנכנסים לקניונים כפי שכבר פורט בתנאי התו הסגול, כגון ריחוק פיזי, שימוש במסכות, מערכות היגיינה בכניסה וברחבי הקניונים, מגבלת שטח לאדם ועוד".

"מה שמחמיר את הבעיה ועושה את דרישת התו הירוק לבלתי ריאלית הינה העובדה שלמעלה מרבע מהחנויות בתחום הקניונים הן שירותים חיוניים הפתוחים לכל. התכלית של המהלך אולי ראויה, אך היא אינה יעילה ולא תתרום כהוא זה להשגת המטרה של שמירה על בריאות הציבור".