מסתמן: ההקלות שיוענקו לעו"ד ללא רישיון שצברו ניסיון בחו"ל

דיון בוועדת החוקה | צילום: דוברות הכנסת

ועדת החוקה אישרה לקריאה ראשונה את הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון- מבחן ההסמכה ותקופת ההתמחות), התשפ"ד-2023, שיזם ח"כ זאב אלקין עם קבוצת ח"כים. במסגרתה, מוצע לאפשר למשפטנים ועורכי דין שהוכשרו במערכות משפט שונות ברחבי העולם במדינות בהם ניתן לעסוק בעריכת דין גם ללא רישיון, לעסוק במקצוע עריכת הדין בישראל, תוך הקלות בהתאם לניסיונם. מי שעסק במקצוע 5 שנים יזכה להקלה בהתמחות ומי שעסק במקצוע למעלה מ-7 שנים יזכה גם לפטור מבחינות ההסמכה. כמו כן, הוצע תחילה להעביר את הסמכות להכרה בתארים זרים למשרד החינוך או גורם אחר, אך במהלך הדיון הוסכם כי הנושא יידון בהרחבה בעת ההכנה לקריאות שניה ושלישית.

יו"ר הוועדה ח"כ שמחה רוטמן ציין כי "מי שעושה עליה, מסלול אחד הוא הכרה בתואר. מסלול נוסף הוא הכרה בתואר ובפרקטיקה ואני מציע הקלות גם במסלול הזה. עו"ד אמריקאי שעוסק בתחום 20 שנה ולמד באוניברסיטת עילית והוסמך בחמש מדינות, כולל פדרלי, מגיע לארץ ואומרים לו שיעשה התמחות חצי שנה עד שנה לקבל הסמכה ישראלית. לא ברור עד כמה ההתמחות נחוצה במקרה הזה וניצור מציאות שאו שהם לא יעלו או שנגרום להם לחטוא בקומבינות. אני מציע שלאנשים עם ותק גבוה תבוטל ההתמחות. מסלול חליפי הוא ההכרה בתארים זרים- יש לאפשר גם מצד התחרות וההקלה על עולים לשקול לכלול אנשים שנמצאים בתהליך עליה שהוא פרוצדורה מתמשכת".

לדבריו, "לרציונל של שמירה על איכות המקצוע מצטרפים לעיתים רציונלים שונים ונקודת האיזון יכולה להשתנות בהתאם לסדרי העדיפויות של המדינה, כמו בדוגמה של המילואימניקים שבה אמרנו שהערך של שירות המילואים עולה על הנזק מכך שלא יעשה התמחות מלאה. כך גם בנוגע לחופשת לידה, שלא תמנע התמחות. הערך של קליטת עליה משמעותי לא פחות מאלו ויש לתת לו את המענה.

"עולם הסדרת המקצוע נוגע לחוק יסוד: חופש העיסוק ואם החוק אומר שאסור לפרופ' אלן דרשוביץ לתת שירות משפטי ולחתום על ייצוג משפטי כאחד מעוה"ד המפורסמים בעולם, זו פגיעה בחופש העיסוק. הפסיקה אומרת זאת במפורש. ייתכן ויש הצדקה אך יש למצוא קשר בין אמצעי למטרה. יש פה מתמחים בלשכה המשפטית משכמם ומעלה, אך יעברו את ההסמכה בלי שראו שופט.

"אם אדם עובר מסלול התמחות ובחינות במדינה מסוימת, אתה לא יודע עד הסוף על מה מקפידים שם. ייתכן ויש שם הרשאות אתיות על נושאים שאינם נכללים בישראל והצעת החוק לא עונה על כך".

ח"כ זאב אלקין, יוזם החוק השיב לרוטמן, כי הצעת החוק נועדה לסייע למשפטנים ועוה"ד שעולים לישראל ולטפל במספר אנומליות בחוק הקיים. בחוק הקיים יש מנגנון כמו במקצועות אחרים שעו"ד שעולה לארץ עם ניסיון של מספר שנים מקבל הקלות בתהליך הרישוי לרישיון החדש בהתאם למספר השנים. התעוררה בעיה שיש מדינות שבהן בשונה מהנדרש בישראל, לא זקוקים בהן לרישיון, ובתפקידים מסוימים אף אסור להחזיק ברישיון של עו"ד. אנשים כאלו ייתכן שעבדו בפרקליטות באותה מדינה 20 שנה אך אסור להחזיק שם ברישיון או שאינו נזקק. אדם שבוחר במסלול כזה שבו הרישיון הוא זכות ולא חובה, לא חשב שיעלה ארצה ואז כשמגיע ארצה הוא לא יכול לקבל את ההקלות. לכן, הצעתי לפתוח מסלול מקביל עם דרישה ליותר ניסיון. הצ"ח לא מציעה הקלה שלא קיימת, אלא מתלבשת על מנגנון קיים.

"נושא נוסף שהצעתי, נוגע לסמכות להכרה בתארים זרים. אני לא מכיר דוגמה נוספת בחקיקה שבה מוסד מסוים מתועדף על פני השאר בסמכות שלטונית. זה שריד ישן של אנומליה והצעתי את האגף להערכת תארים אקדמיים מחו"ל במשרד החינוך, אך הוא אינו בשל לקחת זאת על עצמו מבחינת העומס ולכן לקראת קריאה ראשונה אני מציע שלא לשנות את הנושא של האוניברסיטה העברית ולכתוב בדברי ההסבר שנדון בכך לקריאות 3-2".

להצעת היו"ר רוטמן אמר: "הצעתך הרבה יותר רחבה ואי אפשר לכלול אותה בהצעה הנוכחית אך אני מציע כי יתנהל על כך שיח עם הממשלה או שנניח יחד הצעת חוק נוספת".

עו"ד אלעזר שטרן, סגן יועמ"ש הוועדה: "ההכרה דרך האוניברסיטה העברית היא שריד ארכאי שיש למצוא לו פיתרון. שאלה נוספת היא מה טיב הבדיקה שתיעשה והאם היא תהיה אותה בדיקה כמו שעושה כיום האוניברסיטה ועד כמה היא טכנית או מהותית כך שזה לא רק נוגע לטיב הגוף.

"לגבי הכרה בניסיון – ח"כ אלקין ביקש סקירה מהממ"מ לעניין ההסדרה בהכרה בניסיון ויש דגמים שונים של נותני שירותים ללא רישיון- כגון יועצים בתוך חברה העוסקים בפלח מסוים. יש לבחון בתוך הספקטרום של ייעוץ ללא רישיון האם לאפשר את חלקו.
"בנוסף, לכל הקלה שמציעים יש שני צדדים – אותו אדם שמגיע ורוצים לעודדו לעלות, והצד השני שהוא הציבור. הרגולציה ותנאי הכניסה למקצוע יש להם תכלית של הגנה על הציבור- להוציא עו"ד עם רף מינימלי. במקצועות אחרים כמו רפואה או פסיכולוגיה נותנים הקלות עד הגבול של פגיעה במקצוע, ויש לוודא שהאיזון ייעשה גם כאן".

עו"ד נוי חסון, משרד המשפטים: "אנחנו לא מתנגדים להצעה בכפוף לתיקונים בהסכמה. יש להקפיד שלא תיפגע הרמה המקצועית של עוה"ד. יש הצעה של לשכת עוה"ד להכרה בתארים שיש לשקול".

עו"ד איתיי שונשיין מנכ"ל לשכת עוה"ד: "לגבי ההכרה בתארים – היסטורית, מחקיקת חוק לשכת עוה"ד, האוניברסיטה העברית היא זו שבדקה תארים מחו"ל ויחד עם זאת כשיש הצעה שמי שיהיה אמון על הבדיקה הוא משרד החינוך הייתי שוקל כי מי שיעשה זאת היא המל"ג. אני ארגיש הרבה יותר בנוח אם תהיה בתמונה. מבחינתנו אפשר אף להקים ועדה תלת גופית בה יהיו לשכת עוה"ד, נציג המל"ג ונציג משרד החינוך ונעשה את הבדיקות באופן שיטתי.

"לסוגית ההתמחות – כשמגיע עו"ד מחו"ל גם אם הוא הטוב והמצליח ביותר, לא בטוח שהוא מכיר ויודע לעבוד בדין הישראלי, עם הרגולציה הישראלית ועליו להיות שם כדי שהלשכה תוכל לבחון אותו ושהמאמן יאשר שהוא יודע לעבוד. העבודה שונה ממה שעשה במדינת המוצא שלו ואנחנו בסוף משחררים אנשים לשוק. זה אינטרס רב מעלה של כולנו יחד כדי שכל גורם יעבור התמחות, בדיקה ואת הניסיון הזה במדינה החדשה בה הוא בא לעבוד. כשמגיע עו"ד מחו"ל עם רישיון יש לנו מדד מול לשכה אחרת כדי לדעת שעמד בכל הקריטריונים וקל לנו אף לפנות לאותו גורם מדינתי שנתן את הרישיון וזה עושה את החיים יותר קלים. בנוסף, יש לקחת בחשבון שאותו עו"ד במדינה שבה אין צורך ברישיון עסק בסוגיות מצומצמות ולא עשה למשל ליטיגציה. כשהוא עובר את בחינות ההסמכה, יש לנו את הכלים להבין שהוא יודע לעשות ליטיגציה. אנחנו רוצים לשחרר לשוק את עוה"ד הטובים ביותר לצד הרצון לעודד עליה".

עו"ד גלעד וקסלר, מנהל מערך ההתמחות בלשכת עוה"ד: "אדם שבא עם רישיון בא עם הכרה רשמית ובדיקה לאורך כל שנות התמחותו שלא הסתבך פלילית, כלכלית או נפשית. החוק הישראלי אומר שהרישיון יפקע במצבים שונים. לא מדובר רק על ניסיון מקצועי. אם אדם נמצא בגוף פרטי לא מפוקח אין לי דרך לבדוק שהוא לא מרמה שהוא לא מסובך כלכלית אדם יכול לבוא עם ותק ולהיות פסול דין במדינתו".

עו"ד עמרי גולן מהלשכה המשפטית של המל"ג: "המל"ג היא הגוף המאסדר ואין לה סמכויות להכיר בתארים שנלמדו בחו"ל וגם כשהיא מעניקה רישיון למוסד מחו"ל ללמד בארץ ולהעניק תארים היא עצמה לא מכירה בתארים הללו. לעמדתנו לשכת עוה"ד צריכה להיות הגוף המוסמך להכרה. למל"ג אין את ההתמחות או הסמכות לכך".

ליאור בן דוד ממרכז המחקר והמידע של הכנסת: "הסקירה התמקדה במדינות בהן שיעור גבוה של עולים למדינת ישראל, ברובן יש צורך ברישיון לעסוק במקצוע- ארה"ב, בריטניה, ברזיל. יש מדינות בהן יש צורך ברישיון אך בהיבטים או תחומים מסוימים לא נדרש רישיון עיסוק לייעוץ אינהאוס או בייעוץ משפטי לחברות ולצורך כך לא נדרש עו"ד בעל רישיון כמו בלגיה. יש מדינות כמו רוסיה או אוקראינה בהן הצורך ברישיון עו"ד הוא לעיסוקים יותר מוגבלים כמו ייצוג באופן כללי בתיקים פליליים, שאותם יכולים לעשות יועמ"שים ללא רישיון עו"ד וברוסיה לצורך עבודה כפרקליטים או שופטים במגזר הציבורי יש דרישה שלא להיות בעל רישיון עו"ד".

עו"ד הילה מור זהבי, ראש מדור להכרה בתארים זרים: "בממוצע מתקבלות כ-150 בקשות להכרה. הרוב בוגרי האוניברסיטאות ברש"פ והיתר עולים חדשים. בודדים הם ישראלים שלמדו בחו"ל. בעקבות דיון ועדת העליה והקליטה ערכנו שינוי בכללי ההכרה והגמשנו אותם כדי להכיר בעולים כמה שיותר. בחוק לא נקבעו קריטריונים ולדיקן הפקולטה יש שיקול דעת כמעט מוחלט במי להכיר. הבקשה בד"כ מוגשת עם הדיפלומה והציונים. אנחנו בודקים את מספר הסמסטרים, הקורסים, מספר שעות הלימוד הפרונטליות וכמובן בדיקה של המוסד עצמו".

עו"ד מיכל גרשוני, משרד החינוך: "אם משרד החינוך ייקח זאת על עצמו זה ייעשה בשיטה שלנו שאינה נוגעת לשאלות אקדמיות. יש לחשוב גם על האוכלוסייה של בוגרי הרש"פ, שיש אוניברסיטאות כמו אל קודס שה'עברית' מכירה בהן ואנחנו לא מאשרים לגביהן שום מקצוע חוץ מרפואה. יש תלמידם שהחלו לימודיהם בידיעה שיהיו מוכרים. שאר מקצועות הרישוי עוברים דרך המשרדים הרלבנטיים כך שיש פה חריג".

היו"ר רוטמן: "אנחנו נמצאים במצב שההגדרה מהו עיסוק עו״ד כאשר הלשכה היא אחד הטוענים המרכזיים, יש ויכוח איפה עובר הקו לגבי מה נחשב עיסוק משפטי ויותר נכון שמשרד המשפטים ייקח חלק בכך".

הצ"ח אושרה בתמיכת היו"ר רוטמן. הח"כים יואב סגלוביץ' ועופר כסיף נמנעו.