משרד המשפטים מציג: כך תזהו פעילות כלכלית עוינת

משרד המשפטים | צילום: יוסי זמיר, פלאש 90

בעשורים האחרונים גובר השימוש בכלי הסנקציות הבינלאומיות, בדגש על סנקציות כלכליות, ככלי משפטי לאכיפה ולהתרעה בינלאומית. במסגרת זאת, קיימים סוגים שונים של משטרי סנקציות הנבדלים במסגרת הנורמטיבית שלהן, תחומי השיפוט והרכב המשתתפים בהטלתן (ארגונים/מדינות וכו').

משטרי הסנקציות מגבילים את חופש הפעולה של הישויות המוכרזות ומאלצת את מפרי הסנקציות להשתמש בשיטות מתוחכמות ויצירתיות לעקיפת הסנקציות. שיטות אלה תואמות טיפולוגיות הלבנת הון ומימון טרור מוכרות ובכלל זה, שימוש בנכסים וירטואליים, סחר בינלאומיTBML , פעילות במזומן ושימוש בחוואלות ובבלדרים, זאת בכדי להסתיר את מקורו או יעדו של רכוש מפעילות פיננסית או מסחרית שמקיימים ה"מפרים".

במשרד המשפטים פרסמו מסמך מיוחד שיועד עבור גורמי הנהלה בגופים פיננסיים, סמנכ"לי כספים קציני ציות, מחלקות ואחראי הלבנת הון בארגונים, מחלקות סייבר ואבטחה, רו"ח ועו"ד בתחום החברות, עו"ד מסחריים ומחלקות משפטיות בגופים פיננסיים, גורמי שינוע וסחר בינלאומי, רגולטורים בתחום הפיננסי והמסחרי – תחת הכותרת "ניצול המערכת הפיננסית לעקיפת משטרי סנקציות".

מטרתו של מסמך זה לסייע בהבנת הסיכון, באיתור ובמניעה של שימוש לרעה במגזר הפיננסי הישראלי לפעילות של מימון פרוליפרציה, טרור ועקיפת סנקציות. המסמך סוקר טיפולוגיות מרכזיות של הלבנת הון ומימון טרור המוכרות בעולם כמשמשות לצרכי הפרת סנקציות, ובהקשר הישראלי, המסמך סוקר את החובות המוטלות על הגופים המדווחים וכולל דוגמאות לדיווחי גופים פיננסים שהועברו לרשות בגין פעילות שנקשרת לישויות תחת סנקציות וכן מפורטות הנחיות דיווח ממוקדות עבור הגורמים המדווחים ביחס לפעילות הנחשדת על-ידם ככזו הקשורה למשטרי סנקציות.

בנוסף, הרשות מפרטת רשימה של "דגלים אדומים" אשר קיומם (לחוד או בצוותא) עלול להעיד על פעילות החשודה כהפרת סנקציות, דוגמת שימוש בולט במדינות "טרנזיט" (לתשלום וכתחנת ביניים בסחר), שימוש בפרטים פיננסיים של גורמים מדינתיים לטובת פעילות עסקית פרטית, שם חברה הדומה לשם של ישות שברשימת הסנקציות וכו'.