מתווה האוצר: ארגוני העובדים והעצמאים מצדדים במתווה ברקת

אילוסטרציה: George Rudy | שאטרסטוק

בתום פגישה עם שר הכלכלה ניר ברקת, יו"ר ההסתדרות הלאומית, יואב שמחי מברך על מתווה שר הכלכלה, אשר מאפשר את שרידות המגזר העסקי במלחמה ואשר מגדיל את הפיצוי לעסקים בשל הפגיעה במחזור שלהם.

שמחי הוציא מכתב היום שמברך את מתווה שר הכלכלה וקורא לאמץ אותו, בתיקונים קלים. כך למשל דורש יו"ר ההסתדרות הלאומית, להחיל את המודל על עסקים בעלי מחזור של 400 מיליון ש״ח ומעלה, אי הוצאת עובדים לחל״ת, הבטחת הפרשות פנסיוניות לעובדים והמודל יחול גם על עובדים לאחר גיל פרישה.

מענה לבעיית השעה

דברים דומים השמיע אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, אשר היה בזמנו מי שאחראי לעיצוב חוק יסוד הממשלה החדש,  קורא היום לממשלה להתקין בדחיפות תקנות שעת חירום שתיתנה מענה שלם ומותאם להוצאת עובדים לחל"ת במצב הנוכחי.

 לטענת לין, קיים בישראל מצב חירום בהתאם להכרזת הכנסת מיום 13.6.23 למשך תקופה של שנה שלמה.  בהתאם לכך, ועל פי חוק יסוד הממשלה, רשאית הממשלה  להתקין תקנות לשעת חירום כדי "להגן על המדינה, ביטחון הציבור וקיום האספקה והשירותים החיוניים".

מטרות אלה יש לפרש פירוש רחב, שכן ההגנה על המדינה או ביטחון הציבור אינם יכולים להתקיים במצב בו לציבור עובדים גדול אין מקורות הכנסה.  הכוח שהוענק לממשלה להתקין תקנות לשעת חירום ניתן כדי לתת מענה מהיר למצב בו אנו נתונים כיום.

לדבריו, על המדינה להבטיח, כבר עכשיו, שעובדים שאיבדו את מקום עבודתם לא ייפגעו.  המצב החוקי הקיים היום, של ניצול דמי אבטלה לצורך תמיכת הביטוח הלאומי, אינו עונה על בעיית השעה, ואין גם כוונה לפטר עובדים אלא לשמור על יחסי מעסיק עובד בשלמותם.  גם באשר לעובדים אשר נצלו את מלוא ימי האבטלה בתשלום.

"יש לאפשר, ובדחיפות, מתן שכר מודרג לעובדים בכל התקופה שהם נעדרי עבודה, וכן פתרון אמת לעצמאים.  אין זה אומר ששירות התעסוקה מנוע מלהציע ליוצאים לחל"ת מקומות עבודה אלטרנטיביים אך עד שבפועל מוצא העובד מקום עבודה אלטרנטיבי, הוא צריך לקבל את שכרו המודרג, כפי שנעשה בתקופת הקורונה.

"האמצעי החוקי לזירוז הטיפול אלה הם תקנות שעת חירום, אותם הממשלה יכולה להעביר תוך יממה אחת".

פערים רבים

 דובי אמיתי, יו״ר נשיאות המגזר העסקי אמר אתמול בוועדת הכספים, "בשבועיים האחרונים, הצוותים שלי בראשות מנכ״לית נשיאות המגזר העסקי והחברים בנשיאות המגזר העסקי עבדו מול כלל הגורמים הרלוונטיים במשרד האוצר, אני באופן אישי נמצא בקשר ישיר עם שר האוצר. יחד עם זאת, בין המתווה של האוצר לבין העמדה המקצועית של נשיאות המגזר העסקי יש עדיין פערים ואלו הם: הראשון, בעניין מסגרת הגג לפיצוי לעסק. היא חייבת להיות לפחות בגובה של 500 אלף ש״ח, לעסקים עד 100 מלש״ח ושני מלש״ח לעסקים עד 400 מלש״ח. הדבר השני, הוא מקדם השכר, אי אפשר להשאיר את זה על 60%, זה צריך לעלות ל-75% ולא פחות מזה. לעסקים מעל 400 מלש״ח יש לאפשר חלת גמיש בשלב הנוכחי. הפער השלישי הוא הניתוח של רשות המיסים לגבי רכיב ההוצאות הקבועות בסל התשומות. העברתי לכל חברי הכנסת, חוות דעת מסודרת ועניינית שקובעת שמרכיב ההוצאה הקבועה (ממוצע רב ענפי) הוא 30%.

"הפער הרביעי הוא הטווח שאנחנו צריכים לקבוע לגבי אותם יישובים שצריך לתת להם ללכת במסלול האדום. יש להגדיל את הטווח, לא פחות מ-20 ק״מ וצריך להכניס גם את אופקים ונתיבות, ייתכן ונדרש כאן להגדיל את הטווח לכלל העסקים במסלול האדום. לגבי העסקים בצפון הטווח של 0-9 ק״מ מקובל עלינו.

"הדבר האחרון שאני רוצה להתייחס  אליו הוא בעניין המודל של האוצר לעוסקים זעירים ועסקים קטנים, המודל מפלה אותם. לדוגמא, עובד שהכנסתו היא 10,000 ש״ח וספג לצורך העניין 60% ירידה בהכנסותיו – יקבל מענק של 2,120 ש״ח בלבד. כשההוצאות הקבועות עומדות על 3,000 ש״ח, זוהי מכה קשה לעסקים הקטנים בישראל.״