ניפגש לקפה: כך משווקים הפרילנסרים את מרכולתם

מיכה קאופמן, Fiverr | צילום: עומר הכהן

נרצה או לא נרצה, העולם עובר לתעסוקה שלא בהכרח מתכנסת במשרדים. מול הררי המשרדים שנבנים במגדלי יוקרה ופאר ברחבי העולם, ננטשים עשרות אלפי משרדי חברות שנסגרות או עוברות. עובדים נשכרים על פי תפוקה, בשכר גלובאלי שנבחן מדי רבעון לפי הספקים, ומפעלים רבים סוגרים את שעריהם מחוסר ביקוש.

התוצאה: עובדים רבים יותר יוצאים לשוק עם המומחיות שבידם, ומנסים להפוך לעצמאים קטנים, עוסקים זעירים או פטורים, ובמקרים של הצלחה, המקסימום שהם עושים הוא פתיחת תיק עוסק מורשה ברשות המסים.

ואם בתחומים שונים ומגוונים כך, בתחומי הפרסום והתקשורת, העיצוב ואפילו הברכות והחרוזים, המזכירות והמשווקים הטלפוניים – על אחת כמה וכמה. אין צורך בהחזקת מערכת, משרדים או חנות עם דלפק קבלת קהל – כשאפשר להציע את השירותים של כל כך הרבה אנשים מהבית, מהרכב או מבית הקפה הסמוך.

העולם העסקי החדש – וזה טוב למעסיקים שלא צריכים להתחייב על שכר שכיר ומס מעסיקים, הפרשות לפנסיה או ביטוח לאומי – עובר לעובדים פרילנסרים. ואין ספק: כל מי שיתפוס ויאחד בין המובטלים, המוכשרים שלא מצאו את מקומם, העובדים שהתפטרו בגלל שלא העריכו אותם מספיק ומצאו את עצמם יותר מדי זמן 'בין עבודות', כל אלה הם רכש מצוין.

ואם אתה יכול לפתח עבורם פלטפורמה שגם תעניק לך עמלה קטנטנה על כל עבודה שתוזמן דרכך אצלם – התעשרת.

כך, עוסקים רבים כפרילנסרים המשווקים עצמם באמצעות פלטפורמות אינטרנטיות קיימות (או ממשרדיות למחצה. עיין ערך 'ווי-וורק', ואפילו 'אמפרסנד' 'אחים' ו'ביזמקס' – החלופות החרדיות) שמביאות את האוכל עד הפה לעובד, העיקר שהפרילנס ישלם עמלה לרכז הפלטפורמה.

בקיצור, כל מי שייתן גישה קלה וגלובלית לשירותיהם באופן שמאפשר להם להתפרנס בקלות יותר, ובעמלה מופחתת מאשר יעלה להם קמפיין פרסומי.

איך זה עובד? פשוט מאוד: דמיינו תחנת מוניות, עם סדרן מלאכותי עמוס בתבונה דיגיטלית – רק בתחום שבו עוד לא נמצאו התחליפים לידיים, למוח וללב האנושיים.

הכל בחמש

לפני הכל, שימו לב למה שמתרחש סביבכם.

אנשים יושבים בכל מקום אפשרי ומחפשים את השקע הקרוב, כדי לחבר אליו את המחשב הנייד. הם תרים אחר מקום עם קליטת וואיי-פיי חופשית, ועל הדרך גם מזמינים כוס קפה ועוגה, תקרובת ללקוח שלהם שיושב מולם. לא הצליחה הפגישה? הלכו 50 שקלים על הכיבוד. לא נורא. יצאנו בזול. לפחות לא שכרנו משרד ב-3,000 או ב-4,000 שקל לחודש – רק בשביל פגישה אחת, הם אומרים.

ועוד לא דיברנו על הדור הצעיר שעושה הכל מהטלפון. אין לו צורך במחשב נייד. כל הפונקציות אפשריות, כל האפליקציות מותקנות והמכשיר הוא לחם חוקו. הוא מקלדתו, האדובי שלו.

לא סתם התפרסמה לא מכבר אפליקציה שביקשה להכיר בהוצאות בית הקפה ופגישות שמתקיימות בו כהוצאות משרדיות, חלקיות לפחות, לפרילנסרים. (אגב, זו בקשה, שבמענה ל'ביזנעס' נמסר לנו בזמנו מרשות המסים כי היא "מוכרת לרשות" ואפס התייחסות להיתכנותה, אך רואי חשבון העריכו ב'ביזנעס' כי זו, לפחות בינתיים, לא תוכר כהוצאה. אבל יום יבוא והיא לבטח תוכר. אל דאגה).

ואם הגעתם עד כאן, כדאי שתכירו למשל את Fiverr (פָיְיבֶר) – חברה ישראלית ששמה לעצמה מטרה לשנות את הדרך בה העולם עובד יחד. הפלטפורמה של Fiverr עוזרת לחבר בין עסקים לבין פרילנסרים המציעים שירותים דיגיטליים וקריאטיביים ביניהם עיצוב גרפי, קופירייטינג, הקלטות קוליות, מוזיקה, עריכת סרטים ועוד. שימו לב למספרים האדירים: מאז הקמתה, קהילת הפרילנסרים הגלובלית ב-Fiverr כבר ייצרה מעל ל-50 מיליון Gigs (שירותים) בלמעלה מ- 200 קטגוריות שירות שונות ב-160 מדינות.

איך זה עובד? 'פייבר' היא זירת מסחר גלובלית מקוונת, שמתווכת מתן שירותים החל מ-5 דולר (ומכאן שמה).

פרילנסרים משתמשים בפייבר כדי להתפרנס מכל דבר שהם יודעים לעשות. לקוחות הזקוקים לשירותים מהם, פשוט מקישים על "חיפוש" או על "תפתיעו אותי", והופס, הם מאתרים ומזמינים באתר שירותים באופן ישיר

למעשה, האתר נוסד על ידי מיכה קאופמן ושי וינינגר כבר ב-2009 במטרה לספק פלטפורמה לשיווק שירותים של פרילנסרים, כמו כתיבה, עיצוב גרפי, ותכנות. ואיך מתפרנסים מזה? הנה השיטה: פייבר צוברת הכנסות על ידי גביית 20% עמלה מכל מכירה שנעשית באמצעות הפלטפורמה שלה. בתמורה, השירות באתר מספק למשתמשים שלו מקום מפגש; יכולת לתקשר; אמצעים למשלוח וקבלת קבצים; ופלטפורמה לביצוע וקבלת תשלום, ואפילו מתן תמיכה בסכסוכי מוכר-קונה.

הקפיצה הגדולה הגיעה בינואר 2012. אז, פייבר השיקה מערכת קידום מבוססת-מוניטין (“reputation-based”) הנקראת "Levels" (דירוגים). זה עובד ככה: אחרי שמוכרי שירותים משלימים לפחות 10 עסקאות בהצלחה, נפתחת בפניהם האפשרות להשתמש בפיצ'רים מתקדמים שמאפשרים להם להציע שירותים נוספים ובכך להגדיל את שווי העסקה. היום, זה כבר המשרד הוירטואלי או אתר האינטרנט – אם תרצו – של עשרות אלפי אנשים בעולם. רוצים נתון? הנה: כ-15% מהמוכרים מחשיבים את פייבר כמקור הכנסה עיקרי.

קאופמן בסך הכל רצה ליצור מעין אי-ביי, אבל למטרות של ממכר שירותים בעלי קניין רוחני והופס, זה ממש הצליח לו. החברה יצאה אמנם לדרך ב-2009, אבל האתר הושק רק בפברואר 2010, והיום יש בו למעלה מ-1.5 מיליון שירותים שונים ("gigs"). נפח העסקאות באתר גדל ב-600% מאז 2011. בנוסף, מאז תחילת 2013, פייבר מדורגת בין 170 האתרים הפופולריים ביותר בארצות הברית ובראש 150 האתרים המובילים בעולם.

במאי 2012, פייבר גייסה 15 מיליון דולר במימון קרנות הון הסיכון אקסל פרטנרס ובסמר ונצ'ר פרטנר, ובכך העלתה את הגיוס הכולל שלה ל-20 מיליון דולרים, ואילו בנובמבר 2015 גייסה פייבר 60 מיליון דולר.

ה- "gigs", השירותים שמוצעים באתר יכולים להיות מאדם שישיר תוך כדי אחיזת שלט עם לוגו החברה שלך, או אם תרצו מפרט גיטרה מודפס בהתאמה אישית. יש שירותים בפייבר המזכירים את אי-ביי, כמו פריטים למכירה, כרטיסים להופעות של ידוענים, אבל יש גם שירותים ו-"gigs" בעלי קניין רוחני כמו טיפים לשיווק, ברכות ליום הולדת, עצות ניהוליות, הגהת מסמכים או אם סתם בא לכם לרכוש טיפים למטייל לקראת ביקור בפריז.

בינואר 2012, פייבר השיקה את Levels. המערכת מאפשרת ליותר מוכרי שירותים להגדיל הכנסות ממכירות נוספות בעזרת אמצעים שקודם לכן היו זמינים רק לקבוצה מצומצמת של מוכרים, כאשר ישנן שלוש רמות (fiverr levels): רמה 1, רמה 2, ודירוג עליון. ברגע שמוכרים עולים רמה הם זוכים להשתמש ב"Gig Extras" (תוספות לגִיגְס) שמאפשרות למוכרים למכור תוספות לשירותים שלהם בתוספת עלות; "Multiples" (כפולות) שמאפשר לקונים להזמין כמה וכמה gigs בבת אחת ולא gig אחד בלבד בכל פעם וכדומה.

כל 'גיגס'-שירות ניתן לכם, אם רק תסכימו לשלם עבורו חמישה דולרים (למוצר בסיס, לפני התוספות). מתוך חמשת הדולרים של השירות, ארבעה דולר יילכו למוכר, ואילו הדולר החמישי (20%) הוא הרווח של 'פייבר'.

כמה זה עלה להם?

אם אתם מתחילים לקנא, כדאי שתדעו שחוץ מהגיוסים של החברה, רק עלות הקמתה בשלש השנים הראשונות, הגיע לכ-20 מיליון דולרים.

מיכה קאופמן הגדיר טוב מאוד את העוצמה וההצלחה של 'פייבר', כחלק מהשינוי שעובר על עולם העבודה המודרני. בראיון ל'גלובס' הוא אמר: "עשינו הרבה דברים נכון כדי לעזור להצלחה לקרות, אבל הטיימינג הנכון היה שם – אבטלה, הבשלות של הטכנולוגיה, הלך הרוח הציבורי של המשבר והעיתונות הפיננסית שקפצה על האתר כמוצאת שלל רב. אם אני מתראיין בעיתונות האמריקאית אני אומר, 'פייבר איז קריאייטינג ג'ובס פור אמריקנס', וזה באמת נכון. החברה הזו מייצרת מקומות עבודה. זו עובדה. בגלל זה זה תפס נורא מהר, ובגלל שזה תפס – אנשים עשו ביזנס, ובגלל זה אנשים הביאו את החברים שלהם וזה גדל הלאה. אתה יודע, המצאנו קטגוריה חדשה".

לדבריו, "אני טוען שאנחנו נמצאים כעת באמצע המהפכה התעשייתית. אני יודע שזה נשמע קצת בומבסטי, אבל אני חושב שזה לא פחות מזה. הקטליזטור הגדול של המהפכה הזו הוא כמובן האינטרנט, שעזר מאוד לחבר בין אנשים. תראה, עולם הקריירה והתעסוקה עובר שינוי אדיר, ואני בטוח שבעוד עשר שנים יכתבו על זה אנתרופולוגים, היסטוריונים וכלכלנים. פעם, לפני עשר עד 15 שנה, המהלך הטבעי של החיים היה ללכת לאוניברסיטה, לתפוס איזו עבודה ולהתקדם. ההורים שלנו עבדו בחברה מסוימת כל החיים וקיבלו ממנה פנסיה. אבל האינטרנט שינה את זה. היום כולם יזמים".