יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני: "אני קורא לנגיד בנק ישראל להוריד את הריבית במשק" | עוד דרש היו"ר גפני לבטל חיובים ולא להקפיא | "ואני קורא גם לבנקים בישראל – לא להקפיא את התשלומים של תושבי העוטף, אלא לבטל אותם. תקפיאו למשרתי המילואים ולכוחות ההצלה" | סמוטריץ': "הבנקים נכנסו למצב עם כיסים מלאים, והם חייבים להיכנס מתחת לאלונקה בהקשר הזה"
שי קליין 16.10.2023
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' בדיון ראשון על חרבות ברזל, בועדת הכספים | צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסתועדת הכספים סיימה כעת דיון בנושא חרבות ברזל והערכות הממשלה למתן פיצוי בעקבות הלחימה.
שר האוצר, בצלאל סמוטריץ, אמר בנוגע לעניין תמיכה במשק: "בצוק איתן חודש אל תוך המלחמה הביאו לוועדה תקנות, שאלות של פיצוי, עכשיו בגלל שהאירוע הוא גדול ומשמעותי יותר, אנחנו כבר מאמצע שבוע שעבר עובדים, יש מודלים שמשרד האוצר עובד איתם, יקח 24-48 שעות עד שיגבשו ויהיה מתווה ארצי לכל העסקים בארץ, זה יהיה מאוד דומה למעגל האחרון בקורונה, על בסיס השוואת מחזורים, שיתן מענה על הוצאות קבועות, לשכר עובדים, אנחנו יושבים עם משרד הכלכלה, מול המגזר העסקי, נצא למתווה עוד השבוע הזה, היתרון שיש מנגנונים, צריך לדייק אותם".
עוד אמר: "צריך תיאום מלא במישורים הכלכליים השונים, ואני בתיאום מלא עם הנגיד, הכלכלה הישראלית יכולה לתמוך את המצב עד לניצחון גם בזירה הצבאית וגם האזרחית, נכנסו לאירוע בצורה טובה מאוד. יש לנו עתודות מזומנים גדולים, החשב מנהל את זה בצורה טובה מאוד. אנחנו נערכים לתרחישים הכי קשים, שיהיה הכל, כולל רכבות שיסעו, ואוניות, עם כל עניין הביטוחים"
לדבריו, "הסיוע המיידי שנתנו בדרום פועל: תזרימית דחייה של תשלומי מע"מ, של ביטוח לאומי, של תשלומי ביטוח, אנחנו עובדים על דחיית כל המועדים, אין אף אדם שלא יסתבך עם ביטוח לאומי, מע"מ או משהו אחר, כי הוא בצו 8 או מפונה, או מסיבה דומה".
בסיום דבריו אמר סמוטריץ', "הבנקים נכנסו למצב עם כיסים מלאים, והם חייבים להיכנס מתחת לאלונקה בהקשר הזה, ואני לא רוצה להגיד מה אם לא. אם זה לא יעבוד בטוב, זה יעבוד בחקיקה".
בפתח דבריו ציין השר: "אני חייב לפתוח בלקיחת אחריות, במבחן התוצאה נכשלנו, קו ההגנה הראשון של הגנה פיזית לאזרחיה נכשל, ועכשיו אנחנו עוברים לקו השני. התפקיד שלנו להחזיק את הקו השני, ולהראות שבדבר הזה אנחנו ראויים והאמון במדינה וכל מערכותיה נשמר. תנחומים לכל המשפחות, ודאגה לשבויים והנעדרים. זה אירוע גדול ומזורי, שבא בהפתעה, עלתה טענה איך יכול להיות שהמדינה לא מוכנה, אמרתי שאם מישהו יגיד לי שהמדינה צריכה לזהות 1,300 גופות, הייתי אומר לו ללכת למנוע את המצב הזה. יש לזה מחירים גם בהערכות מאירוע לסוג הזה, אף אחד לא נערך לזהות מספר כזה ולטפל במשפחות, אני לא רוצה לתאר, אבל כל מה ששמעתם לא מתקרב למה שקורה בשטח.
"בצד הכלכלי, בשמחת תורה פתח משרד האוצר את החמ"ל שלו, כדי לאפשר לצה"ל לעבוד באפס בירוקרטיה ומגבלות, המשכנו בתמיכה בכל משרדי הממשלה, שהמטרה היא לעבוד, לסגור מעגלים ולתת מענה למשרדים. מהר מאוד עלו הצרכים מהשטח, וכל צורך קיבל מענה. מס רכוש – כ-200 איש ירדו דרומה, נתנו מענה, יש כבר מקדמות, זו מערכת שעובדת טוב וצריך לוודא שהיא ממשיכה לעבוד טוב. יש עין גם על הצפון, בתקווה שלא נצטרך.
"קיבלנו החלטה על מענק מידי בסדר גודל של 80 מיליון ₪ למי שפונה מהבית, בלי קשר לנזקים ופיצוי, כל אחד דחפנו הכי מהר שאפשר. הפינוי אינו בעיה כלכלית, יש כסף לפינוי. שמחליטים לפנות או לא, זו לא החלטה של כסף, זו החלטת מדיניות שנגזרת מהרבה מאוד שיקולים. נתנו גם מענקים ראשונים לעיריות מתוך הבנה של הצורך".
תומר גלאם, ראש עיריית אשקלון התפרץ לדברי השר: "תפנו את מי שבלי מיגון, אם לא מגינתם את מי שביקשנו במשך שנים, אז תפנו. למי צריך לחכות? איזה תשובות יש לך לאותם אנשים שחוץ מלהתפלל שלא יפגעו אין להם כלום? הוציאו הודעה שאשקלון קיבלה 100 מיליון ₪, עוד לא קיבלה. 7 שנים אני צועק וכל פעם מקוששים עוד החלטת ממשלה. תכניסו את אשקלון לעוטף, היא חלק מהעוטף לצערי. אני צריך להמתין לוועדה שיקח 6 ימים שיעבור כמה מיליוני שקלים. העסקים סגורים, עיר רפאים, הפסדים של מאות מיליוני שקלים. אם משרד הביטחון נתן אישור ואומרים לי שהאוצר לא מאשר? מה אני יכול לעשות עם 60 מיליון שעלות הפינוי היא 300 מיליון"?
"להוריד את הריבית"
יו"ר הוועדה ח"כ משה גפני ציין בפתח הדיון: "הוועדה משתתפת בצער המשפחות, אנחנו מתפללים לרפואת הפצועים ולכך שהחטופים יחזרו במהרה הבייתה. התפללנו וקיווינו שמה שהיה לפני שנים לעם היהודי לא יהיה כאן, התנסנו במבצעים ודברים שנעשו עם השנים, אבל לא במצב כזה, אנחנו מדברים על תהליך די ארוך, אנחנו יודעים שכאשר בעלי עסקים, שמשלמים את השכירות על החודש שעבר, בעל עסק עושה חשבון שבסוף החודש יהיה לו פדיון ורווחים, ומתוך כך הוא יוכל לשלם גם את ההוצאות. במצב הנוכחי יהיו רק הוצאות ולא הכנסות. המדינה לא תוכל לעמוד מהצד במצב הזה".
"דיברנו עם מנהלי הבנקים, בנק ישראל גם הודיע על צעד, במציאות לכל אחד מהבנקים יש תוכנית אחרת. נגיד בנק ישראל הכין תוכנית שאני לא מרוצה ממנה. אני מבקש שהבנקים יוותרו גם על תשלומי הריבית. העלאת הריבית הייתה בגלל האינפלציה, והמציאות השתנתה, אני פונה לנגיד, פשוט להוריד את הריבית".
בדיון אמר שי אהרונוביץ, מנהל רשות המיסים: "רשות המיסים נכנסה לפעולה כבר ב-7 לאוקטובור, נפתח המוקד באשקלון, בר"ג, מוקד נזק ישיר. מאז המוקדים עובדים ללא הפסקה, למעט מספר שעות במשך הלילה. גיבינו את המוקד הטלפוני, כולל בשבת ניתן מענה טלפוני, כדי לתת מענה לציבור. הם עובדים מ-8 בבוקר עד 7 בערב, ונבחן מעבר לכך, אם תהייה דרישה. הגענו 200 עובדים בנוסף לעובדים הקבועים בקרן הפיצויים, כדי שיתנו מענה לנזק הישיר. צרפנו עוד שמאים כפרילנסרים, כדי שנוכל לעשות את הערכות השווי של הנזקים שהיו. באוזר העוטף עוד לא הגענו לבחון את הנזקים, בישובים שנפגעו מחדירות מחבלים וכו', כי הגעה לשם דורשת את אישור הצבא. אנחנו מתכוונים לבצע את הערכות בימים הקרובים, אם נוכל להיכנס בליווי הצבא ניכנס, ובכל מקרה אנחנו רוצים להתחיל לתת מקדמות לאותם ניזוקים".
"במוקד באשקלון עובדים ממש תחת אש, יש קרוב ל-40 צוותים שמסיירים ומנסים כמה שניתן להגיע לניזוקים. ניצור מתווה עם ראש העיר כדי שאולי חברות קבלניות יועסקו ע"י העירייה ואח"כ נשפה אותן. יש מגעים עם חברת עמידר וכו'. עד כה קלטנו עד 11 אלף מקרי נזקים, אנחנו מטפלים בכוח האדם הקיים ומגדילים אותו כמה שאפשר, כדי להגיע לכולם, למפות את הנזקים וכמובן לשלם".
"בנושא העוטף בנה צוות הפיצויים צוות שיטפל בצורה ממוקדת בעוטף, נגיע לאנשים בבתי המלון וכו', נבדוק עד כמה הנזקים ונבחן מה הנזק הישיר ומה העקיף. במנגנון התשלום הראשוני שכבר הוקם אתמול אנשים יקבלו תשלום תוך עד שלושה ימים, יש אנשים שלא הצליחו למלא, מחר הצוותים של קרן הפיצויים יגיעו לסייע בזה"
עיקולים והחזרות שיקים
ח"כ דבי ביטון: "בתי עורכת דין בכפר עזה, יש לה מחזורים יפים, על חריגה של 5000 ₪, היא קיבלה כעת הודעה שלא מכבדים לה סכומים קטנים, זו חוצפה וחזירות, גנבו לתושבי העוטף כספים, והבנקים החזירים האלה, שדדו אותם, הם יצאו בלי פרוטה, הם צריכים לצאת עם בקשת נדבות? תכניסו כספים לחשבונות אח"כ תעשו את החשבונות!"
רון תומר, התאחדות התעשיינים: "איך אנחנו מביאים את העובדים למקומות העבודה במקומות שפונו? הם צריכים לעבוד. כרגע מדברים על פיצוי לעסקים של עד 100 מיליון ₪, מה על מפעלים בעוטף שמעסיקים מאות עובדים במחזורים גבוהים? צריך לתת פתרונות רוחביים. צריך לתת פתרון לשוק העבודה, העורף נפגע קשה, צריך לנייד עובדים בין מקומות עבודה, עם שמירה על התנאים שלהם. דחיית מע"מ מאוד חשובה אבל היא לעסקים של עד 50 מיליון ₪, אנחנו מדברים על מפעלים גם של 300 מיליון. הלוואות בחסות מדינה גם הן עד 100 מיליון, יש גם פה לפתוח כמו בקורונה עד 400 מיליון. הקדמת תשלומי ממשלה – יש הרבה כספים שהממשלה בשוטף פלוס פלוס, זה נעשה לקטנים, צריך גם גדולים".
רועי כהן, ארגון העצמאים להב: "שיתוף הפעולה הוא קריטי בין הצדדים, האוצר והעסקים. ראיתי את תוכניות הסיוע, אין מילה על 600 אלף איש העצמאים".
שר האוצר השיב לדברים: "לעצמאים נותנים את המענה הכי גדול, יש כרגע פער לעסקים גדולים, וצריך לטפל בזה. יהיו תנאים מאוד מסודרים לעצמאים. יהיו תנאים, הם יהיו פשוטים ומאפשרים. נדייק כמובן, זה יעבוד לפי מחזורים, יהיו הוצאות קבועות, יהיו את הדמי קיום כפי שהיה בעבר. העצמאים יקבלו את הטיפול הכי מסור".
פתרונות לינה
ח"כ לשעבר, נירה שפק, תושבת כפר עזה: "ביום שבת ב-6 בבוקר, לפני עשרה ימים, נכנסו אלינו מחבלים, וכל מה שקורה מהרגע הזה, חייב טיפול במיידי. אני רוצה לנצל את זה שהייתי בפנים, ואת ההכרות שלי איתכם, כדי לדבר על מספר דברים שלא דיברו, וזה חייב לעשות עכשיו. יש להפסיק להשתמש במכבסת המילים, אנחנו לא בהפגה, לא יצאנו להפגה ולא להתרעננות, יצאתי להתקלח אחרי שפינתי אנשים, ואין לי לאן לחזור. אני מבקשת לא להשתמש במילים האלה. יש לטפל בצרכים שלנו, ואני מדברת על המענה המיידי הבסיסי, אני מדברת על אוכל, לא יכול להיות שנקבל הודעה שבמלונות לא תהייה ארוחת צהרים, אתמול קיבלתי הודעה משר האוצר שתהייה ארוחת צהרים. היינו אמורים להיות רק עם בוקר וערב. צריך שינתן מענה גם בלילה, שתהייה פינה שאנשים יוכלו לאכול אוכל מנחם גם בלילה. הדבר השני זה לינה, בתוך הישובים שאין לנו לאן לחזור, יש עומס. יש חדרים שנמצאים 2 זוגות יחד באותה משפחה, זה אומר שאי אפשר להתאבל ולבכות בלילה, אני מבקשת להכשיר קרקע ולהביא קרווילות. אני מבקשת לבחון אפשרות של יבילים, לא צריך ממוגן, אבל שיהיה מקום. בנושא הלינה – יש פוסט טראומטיים. צריכה להיות מכבסה לכבס את הבגדים, אין לנו מאיפה. ההסתכלות מרמת הבודדים חייבת להיות, אחרת לא נתקדם.
"בנושא הנפש חייבים לפתוח פה גני ילדים, נעורים, כדי שהאנשים לא יהיו בתוך עצמם. יש להקים בכל מרכז כזה אוהל של 24-7 שיהיו נציגי כל המשרדים, אי אפשר שכל פעם מישהו בא ללובי, אנשים לא פנויים נפשית. זה עכשיו צריך להחליט. קצב ההלוויות – יש לנו לקבור 60 חברים מכפר עזה, עד עכשיו קברנו 5. יש בעית ציוד, יש בעית זיהוי. תתעסקו בנו עכשיו ופחות ביתר, יש אנשים בלי משכורות, מי שהיה צריך להכין את המשכורות מתו. תכניסו כסף לאנשים. אנחנו לא בוכים, נמשיך להגן על עצמנו, אבל תתחילו לטפל בנו".
שר האוצר: "אני רוצה לומר בצורה חד משמעית, הפגה, התרעננות, זה לא אנשי הישובים, הם ניצולי הטבח בעוטף עזה. זה אירוע מורכב, יש את רחל, פיקוד העורף, משרד הפנים וההיבט התקציבי במשרד האוצר. אנחנו רוצים עכשיו שזה ילך אחרת. יש וואצרים, ונכון הם תחומים בזמן, יש אנשים שיהיו בבתי המלון קבוע והם לא צריכים להיות עם וואצרים. אי אפשר לפנות את כל מדינת ישראל, אם תפתח חזית צפונית בעוד יומיים יש לנו אירוע אחר. יש לנו את ניצולי הטבח שיש להם טיפול אחר לחלוטין, נתתי הוראה כמה שפחות ישהו במלונות, עובדים על זה כבר, יש טיפול מידי. המענה המיידי זה המלונות, יש שלב ביניים, ושלב קבע. זה טיפול מאוד מורכב, קהילתי, משפחתי, אישי. משה אדרי תת אלוף במיל', הוא פרוייקטור לדבר הזה, הוא מקים מנהלת לשלב הביניים. להעביר אותם למבנים זמניים, צריך הליכי תכנון, אולי נחוקק חקיקה עוקפת. אנחנו לומדים מניסיונות העבר ולעשות זאת הכי מהר שאפשר".
שר האוצר מתנגד למתווה חל"ת
לבקשה כי שר האוצר יקרא לנגיד בנק ישראל להוריד את הריבית, השיב השר: "אני מדבר איתו בשיחות, הוא עצמאי, אני לא קורא לו, יש לי שיח איתו, יש 3 צוותים משותפים למשרד האוצר ובנק ישראל, שעובדים ב-3 וקטורים של הכלכלה, מעבר לתיאום האישי ביננו. מערכת לא קורסת בשבוע, אתם שואלים אותי מה הכי דחוף, בשבוע שעבר כוחות הביטחון היה הכי דחוף, דבר שני זה ניצולי הטבח, המערכת נרתמה קודם כל למאמצי הלחימה, אחכ לניצולים, אחכ למעגל הרחב יותר של עוטף עזה, זה לא יכל לחכות, ועכשיו היא נרתמת למעגל הרחב יותר, אף אחד במעגל הרחב לא קורס בשבוע, עכשיו אנחנו מתעסקים עם כל המשק. תהייה כנראה שגרת חירום שתיקח זמן, נתמוך ביד רחבה, אבל עם קצת סבלנות".
יו"ר הוועדה הגיב לדברים "אני קורא לנגיד הבנק להוריד את הריבית. בנוסף במה שהיה עם הבנקים, כפי שתיארה ח"כ דבי ביטון, אני הולך לטפל. לא יכולה להיות המציאות הזו של מה שקורה עם הבנקים, שהם לא מתחשבים במצב. אני בעד המתווה של בנק ישראל, אבל שזה יהיה עם פטור מהריבית, לא של דחייה ולא של הקפאה, פטור לתושבי העוטף, משרתי המילואים וכוחות הביטחון וההצלה שפועלים בשטח".
עוד הובהר מצד רשות המיסים בדיון כי במקרה של נזק ישיר, קרי פגיעה ישירה בבית בכל רחבי הארץ, רשות המיסים מפצה על הנזק ומממנת את הדיור החלופי.
לשאלות לעניין מתווה חל"ת, ציין שר האוצר: "אני כרגע מתנגד נחרצות למתווה החל"ת, אני חושב שהוא רע ולא מתאים. נדבר גם על העובדים. אנחנו שבוע בתוך המלחמה, נדבר על הכל. אני לא מכיר אף פעם שעבדו בקצבים מהירים כ"כ, זה באופן טבעי לא יהיה מושלם, נתאים ונסדר, ונפעל שיהיה כמה שיותר מהר".
יוקם צוות מצומצם
יעל דניאלי, מנכ"לית התאחדות המלונות: "28 אלף חדרים מולאו בתושבים שפונו מהעוטף, אנחנו ממתינים לקלוט כ-27 אלף תושבים נוספים הסמוכים לגבול הצפון, עד 2 קילומטר מהגבול. החובה היא ל-3 ארוחות ביום. הבעיה היא שישנם הרבה מתפנים שהם לא מפונים מצד המדינה".
יוגב גרדוס, הממונה על התקציבים, משרד האוצר: "המעגל הראשון של התגובה לפחות הכלכלית, הייתה עבור הלחימה, עסקנו בפתיחת כל הברזים במיידי, לאחר מכן הטיפול של הממשלה היה כולו על העוטף, על האנשים שגרים בעוטף, על הנפגעים, על החטופים. כל מי שגר ב-0 עד 7 מקבל את כל הפיצוי הישיר והעקיף, עובדים, רווח ומלאים, מקבל מענה מלא, ואנשים שגרים ועובדים שם יודעים את זה. לפחות ברמה הכלכלית האנשים שגרים שם יכולים להיות רגועים. בשלב הבא אנחנו מתחילים להתעסק בכלל המשק, לא היינו במצב מלחמה כזה שכ"כ מקיף את היבטי המשק, והבנו את זה. אמרנו שתוך מספר ימים ניתן מענקים מאוד גורפים לכל המשק, במתווה שלא יתן פיצוי מלא ל-100% מהפגיעה הכלכלית, למדינה אין יכול לעמוד בזה. בנוסף אנחנו רוצים שהמבנה יהיה ישים, בנוסף הודענו על דחיית מע"מ וביטוח לאומי. נעמיד איש קשר לוועדת הכספים, ונעבוד על זה יחד".
הגר יהב, התאחדות המגזר העסקי: "הנחנו בפניכם נייר שעבדנו עליו, עם מספר תרחישים לאורך ימי לחימה, והערכות לכל תרחיש, להשתתפות ושיפוי של שכר עובדים, אנחנו היינו רוצים שבענפים ובעסקים שהביקוש ירדו לאפס כן יתנו מענים בצורה של חל"ת, מבחינתנו ליצור רציפות וכן עבודה בהם ניתן לקיים עבודה, ולצד זה מענה במקומות בהם לא ניתן לקיים עבודה".
אדם בלומנברג, ההסתדרות החדשה: "יש 2.6 מיליון ילדים עד גיל 14, קרי יש מיליון הורים מחוץ לשוק העבודה, בלי וודאות, שקרן מס רכוש תפצה אותם על ימי העובדה שלהם. שישפו את המעסיקים על מסלול שכר. יש בהרבה ענפים, מסעדנות, בניין ואחרים, עשרות אלפי או מאות אלפי עובדים שהוצאו לחלת או לחופשה באופן כפוי. אפשר להפעיל תשלום ביטוח לאומי מהיום הראשון".
יו"ר הוועדה סיכם עם שר האוצר כי יוקם צוות מצומצם מצד הוועדה, שיכלול חברי כנסת מהקואליציה והאופוזיציה, שיפעל בשיתוף אנשי האוצר לגבי נושאים הנדרשים במסגרת המאמץ הכולל. יו"ר הוועדה סיכם את הדיון: "יש עוד נושאים שעל השולחן, לצד המשך הדיון בנושאים שכבר עלו, התנועה הקיבוצית, העובדים הזרים, עוד היבטים של העצמאים, נעלה את הכל. מחר מי שלא דיבר ידבר בע"ה".
