עוֹד תִּטְּעִי כְרָמִים בְּהָרֵי שֹׁמְרוֹן | היינות שמחוללים שמחת חג

כרמי יקב בית אל | צילום: באדיבות המצלם

כשפגשתי את הלל מן לראשונה – יחד עם בנו ישראל מאיר – לפני כשלש שנים, הם הפתיעו אותי עם טעימה של יצירת המג'סטיק שלהם. היה זה יין עמוק, שהכיל 100% ענבי קברנה סוביניון של טעם גן-עֵדְנִי ובלתי נשכח. לא פלא שהמג'סטיק נחטף בזמנו מהמדפים, אבל הייצור שלו עבר כיום לפס צר מאוד. השיווק מיועד ל'מבינים' בודדים, שיודעים להעריך את המאמץ שמושקע בו.

כבר אז, כששאלתי את הלל מדוע אין תוספות של 20-15% זנים נוספים הוא הפתיע אותי בתשובה מקורית: "כשהענבים שלך טובים ואתה יודע לעשות יין, אתה עושה אותו הכי נקי ו-100% מהטוב ביותר שלך, אז פשוט לא מצאנו צורך לקלקל את הקברנה הטוב עם זנים אחרים…".

ככה זה. הלל הישיר והבלתי מצועצע, תמיד מסביר לשומעיו שרק מענבים איכותיים אפשר לעשות יין איכותי. כמגדל, הלל הוא אלוף העולם בדייקנות, וקפדן עד אחרון הפרטים הקטנים. ביקב בית אל, אין מה לומר, משקיעים בכרמים.

בבדיקה שערכתי לאחרונה בחנות של חבר בבני ברק גיליתי שהמג'סטיק המדהים, העמוק, נעלם. כשאני שואל את נינה מן, שיוצאת ונכנסת בעיצומה של סחיטת הקריניאן כדי לפתוח או לסגור את המשאבה לפי הוראותיהם של הלל או של ישראל מאיר – והיא היחידה שנגישה לענות לשאלות, משום שהוראותיהם של בד"ץ סקווירא אינן מאפשרות כניסה לאף אחד מלבדם – והם מפקחים 24/7 במצלמות על אולם הייצור, החביות וכלל חדרי האחסון – נינה מסבירה לי למה המג'סטיק נעלם מהמדפים ועבר למכירה בחנות היקב בלבד.

"הוא מזקיק יישון 21 חודש בחביות מסויימות מאוד שהלל נוסע במיוחד לצרפת כדי לראות איך עושים אותן, ולבדוק אותן לפני שהוא מזמין אותן. יש לו קשר עם שני יצרני חביות שעושים לו את ההדבקה באופן מסויים מאוד, ובמקביל, יצרן נוסף מייצר עבורו חביות בקלייה בחום ולא על אש גלויה. הצפיפות של העץ, חדירת גלי אור, צבע העץ, הארומה הטבעית ובעצם כל דבר – משפיע על אנינות הטעם של היין. המטרה היא חיזוק הטעמים הקיימים. רק יין איכותי שווה להכניס לחבית. יין לא איכותי לא ישתפר, נקודה".

האמת, צודקת.

לכבוד חג הסוכות (למעשה כמה שבועות קודם לכן…) קיבלתי לשולחני שלשה בקבוקים של יקב 'בית אל'. כולם ענו על הסטנדרטים של הלל מן, מגדל ענבים בעצמו שמפקד על המערך כולו מהכרם היונק מאדמת ארץ ישראל ועד למוצר המוגמר.

2016 Revelation מסדרת רזרב 100% קברנה סוביניון.

הענבים של ה-Revelation (התגלות) – שמורכבים מ-56% קברנה סוביניון, 27% מרלו, 10% מלבק ו-7% פטיט ורדו – מזכירים אלגנציה בורדואית במיטבה. החל מהענבים שטופחו בקפידה על ידי הלל בכרמי בית אל Estate כ-850 מטר מעל פני הים  ונועדו לגדולות מינקותם. הם פשוט נולדו ענבים כאלה ששואפים להתבקבק כיין בליגה בינלאומית.

היישון במשך 20 חודשים בחביות אלון צרפתיות חדשות, הובילו ליין סמיך ומורכב, עם צבע אדום רענן, עשיר בארומות טראפל וטעמי פרות אדומים ורעננים, פטל אדום, שזיף אדום עם נגיעות תות בשל.

ההתבגרות באלון הצרפתי מציף ריחות של שוקולד וניל עדין עם סיומת רכה ומתמשכת.

היין חושף את האומנות והמקצועיות ביצירת בלנד מרגש, המקפל בתוכו שכבות של מורכבות המתגלות ומפתיעות במשך השהיה בכוס. הקברנה מעניק ליין טעמים וארומות של פרות שחורים עסיסיים וטאנינים עוצמתיים בעוד המרלו מנדב ברק אדום וטעמים של דובדבן בשל המרכך את הטאנינים ומוסיף סמיכות על הלשון. המלבק מחזק את הארומות וטעמי השזיף והפרות השחורים ואילו הפטיט ורדו נותן טוויסט נוסף של פרחים מיובשים וצבע עמוק. ליין סיומת עדינה ומתמשכת. ראוי לשתיה עכשיו ובהחלט ישתבח אף יותר ביישון של 10-15 שנה.

מחיר השוק: 190-199

'עמונה' – 100% קברנה סוביניון מכרם עמונה של 'בית אל' הוא יין נפלא, שניחן בצבע אדום-סגול עמוק ומבריק. ארומות של שוקולד עם נגיעות תפוז, פירות אדומים וטראפל. היין סמיך, בעל גוף מלא שמתפתח עם הערבול בכוס לטעמים עשירים ואלגנטיים.

זהו יין המוכן לשתייה כעת ובתנאים נאותים ימשיך להשתבח במשך השנים. ניתן ליישון כעשר שנים ויותר.

מחיר השוק: כ-139 ₪.

היין האחרון שטעמנו הוא בלנד משולש בית אל, עמונה ויצהר. 

יין רך וכייפי לשתיה בליווי ארוחה טובה. מוגש בטמפרטורת חדר וגם בקיץ – או בסוכה – כדאי לקרר לטמפרטורה של 22 מעלות בערך.

בסיבוב קל בכוס מיד מתרגשים מארומות של פריחת הדובדבן מלווה בריחות שוקולד עדינים שהתרככו בחביות האלון הצרפתי, היין בעל טעם מתובל ומתמזג של קפה, קינמון, שוקולד ודובדבן עם סיומת סמיכה וקטיפתית. בהחלט משדרג כל ארוחה, מקפיץ ארוחות בשר או גבינות.

מחיר השוק: 99-109 ש"ח

מושכים בחבל, משני קצותיו

כמעט אי אפשר לפתוח שיחה עם יותם שרון היינן הראשי של 'חבל יהודה', בלי לומר 'לחיים'. תמיד יש לו פנינה בלשנית או תובנה חדשה על עולם היין.

עוד לפני שניגשתי לטעימת החג במרכז התוסס של היקב בזנוח, אני מבחין סביבי שמה שמייחד את יקבי חבל יהודה בעשייה ובעצם גם בכל היינות היא העובדה שאין כאן פשרות. "לא מתפשרים על איכות העינב. לא חשוב אם מדובר ביין זול יותר או יקר יותר – תמיד ניתן דגש על ענבים בבשלות מלאה, אזורי גידול ידועים, ועל עשייה מוקפדת. נשמור מכל משמר על כל האמצעים שיובילו אותנו למטרה היחידה: לייצר יין כמה שיותר טוב".

זה מתחיל בענבים, ולא מסתיים רק באיכות החביות וביישון שהיין מקבל. גם היינות המתוקים של 'חבל יהודה' עשויים מאותם חומרים משובחים, בין אם 'אזמרה' (יין קינוח אגדי שכיום נמכר בכ-180 ₪ בקירוב ושווה כל אגורה ממחירו) או 'חצרון' (שמי שאוהב – אוהב). למעשה, ההקפדה על חומרי הגלם היא בלתי מוכרת בעולם היין המתוק. אבל כאן כל היינות מקבלים את האופציה והאפשרות להיות הטובים ביותר. "אנחנו לא מחליטים מראש חלילה למצוא ענבים זולים ויין בעלויות פחותות – הכל מיוצר ברמת הפרימיום, גם הינות המתוקים".

מומחיות ב'בלנדים'

ב'חבל יהודה' מתמחים בבלנדים. אולי אפילו, בינתיים לפחות, רק בבלנדים. הייחודיות שלהם היא בכך שהם לא חוזרים על עצמם מבחינת הרְכֵּב, אבל מנסים לשחזר את עצמם הראשוני, עם תוספת נופך.

"בסופו של דבר את הבלנדים השונים אנו מייצרים לפי הטעמים שאנו רוצים להגיע אליהם ולא לפי הרכב זני זה או אחר", הוא מסביר לי.

למה רק בלנדים, יותם? 

"אנו שואפים לתת בכל יין את התוצאה המיטבית בלי להיות מחויבים ליין זני. בלי להיות מחויבים ל-85% מזן מסוים. וכדי שהיין יהיה מאותה סדרה אנחנו מייצרים טעימות השוואה תוך שיפור מתמיד בכל בציר".

הבלנדים מובילים אותנו ל'עמינדב' הנדיר והמשובח מכולם (שבפעם האחרונה נמסך מקברנה סוביניון  – מעל 85% עם מעט מרלו). למה לא קראתם לו 'קברנה', בפשטות? 

"יוצא לפעמים כמו בעמינדב האחרון, יכולנו לקרוא לו קברנה, אבל אנו לא מחויבים לשמות זניים אלא לשמות שהפכו למותגים, והיינות שאנחנו מגישים – מותאמים לכל סדרה. אנשים מתרגלים לטעם, למרקם ולארומה ואנחנו מתאמצים להציג את האופי של אותו בלנד לפי ההתוויה של שנים קודמות בשאיפה לשפר ולהיות טובים יותר.

'עמינדב' נמכר בכ-220 שקלים, ומתחרה בהצלחה עם יינות מרמות גבוהות מאוד של יקבים מובילים. אבל אם להיות כנים ולהשוות ליקבים אחרים שעושים עבודה מעולה ונושאים גם הם כשרות בד"ץ – אין ספק שמולם, מה שמייחד את 'חבל יהודה' היא העשייה הבוטיקית והפשטנית יחסית. יותם נצמד לדרך הייצור המסורתית העתיקה, לתעשייה פשוטה ובסיסית שנסמכת בעיקר על פרי משובח, ציוד טוב, וחביות מעולות. "אין תהליכי זיכוך, רק אם חייבים. ככלל", הוא אומר לי, "אין כמעט סינון ליינות, הכניסה היא כמעט ישר מהחבית".

נחשון מול מצפה

וכעת, אחרי שלגמנו מהעמינדב היקר, נרד קצת אל העם, נצא לסוכה.

ה'נחשון' מורכב מקברנה סוביניון, מרלו ופטי ורדו, כשהבציר האחרון שמבוקבק ונמצא בחנויות הינו 2017 ומגיע מכרמי השומרון. ה'נחשון' התיישן 18-20 חודש, והוא הרבה יותר מלא ומאוד חלק ביחס ל'מצפה' שהתיישן רק 14 חודש.

באופן כללי הנחשון מתאים יותר לסעודה כבדה. אבל כמו תמיד, המוזיקה של חבל יהודה אלגנטית בכל עת, רק הווליום משתנה. כל הבלנדים מוצאים מהחבית לאחר שנת יישון אחת, נטעמים, ואז יוצאים לדרך של קבלת החלטות. מיד אחרי שההכרעה נפלה, היינות מוחזרים לחביות, ואחרי פרק נוסף של יישון מבוקבקים.

• 
×
• 
×

המאפיין העיקרי של ה'נחשון' לעומת רעהו ה'מצפה', היא שבעוד ה'מצפה' נגיש מעט יותר, ה'נחשון' יושב על בלנד ששואף לעוצמות לצד חלקות, הרמוניה ומעודנות.

ה'מצפה' קלאסי יותר, והיישון הקצר יחסית ל'נחשון' (14 חודש) מורגש. כתוצאה מכך, טעמו הפירותי חד ובולט יותר, הטעמים דומים יותר לענבי הכרם לטרואר ובקיצור, ליין. מה שנקרא – יותר אדמה, פחות חבית.

תיהנו.

מחיר השוק: נחשון – 155 ש"ח | מצפה – 120