פך השמן הטהור: עלייה מבורכת במספר "עוסקי תורתך"

בחורי הישיבות מדליקים את האור | צילום: יונתן סינדל, פלאש 90

המכון הישראלי לדמוקרטיה מפרסם את שנתון החברה החרדית לשנת 2019. זהו דוח המפורסם בפעם הרביעית בשנים האחרונות והוא סוקר את השינויים שחלו בעשורים האחרונים בחברה החרדית בתחומים מגוונים, בהם רמת החיים, החינוך, התעסוקה, מוביליות חברתית, פנאי ואורחות חיים.

בראש הדוח הם מציינים – אם כי לא בשמחה רבה – כי 'התרבו ספספלי דבי מדרשא' וכי בשנים האחרונות נרשמת המשך עלייה במספר האברכים (6%), על חשבון כניסה לאקדמיה ושוק התעסוקה. לטענתם, קצב הגידול במספר האברכים (6%) גדול מקצב הגידול של האוכלוסייה החרדית ושל כניסת גברים לתעסוקה (4%).

ומאחוזים למספרים, מספר האברכים – מספר תלמידי הישיבות ואברכי ה"כולל" החרדים, כולל תלמידי חו"ל – עמד בשנת 2018 על 133,933. אם בשנים 1999-2012 גדל בהתמדה מספרם של בני הישיבות והאברכים הישראלים, בקצב של 4% לשנה (בדומה לקצב הגידול של החברה החרדית באוכלוסיית המדינה), הרי שבארבע השנים האחרונות 2015-2018, קפץ מספר האברכים ב-30% – מ-66,000 ב-2014, ל-86,000 ב-2018.

גם מספר בחורי הישיבות גדל באותן השנים ב-21%- מ-30,000 ל-37,000. רק ב-2018 לבדה, עמדה הקפיצה במספר האברכים על 6% – גבוה מקצב הגידול של האוכלוסייה החרדית, שעומד על 4%. לדעתם, ניתן לייחס זאת לשינויים בתמריצים ללומדי התורה והחזרת הקצבאות לתלמידי הישיבות והאברכים.

מטרת המחקר – על פי החוקרים ד"ר גלעד מלאך וד"ר לי כהנר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה – לסייע למקבלי ההחלטות להתוות מדיניות מתאימה לחברה החרדית שתסייע בהשתלבות החרדים בחברה הישראלית, בהתאם לרצונם ומאפייניהם כחברה בעלת אורח חיים ייחודי.

האוכלוסייה החרדית בישראל מונה כיום, לפי מחברי הדו"ח, כ־1,125,000 נפשות כ"י, ומהווה 12% מהחברה הישראלית. הודות לגיל הנישואים הצעיר ושיעור הילודה הגבוה יחסית לאוכלוסייה, החברה החרדית מתאפיינת בקצב הגידול המהיר ביותר בישראל בפרט, ובמדינות המפותחות בכלל, כ-4% בשנה (לעומת 1.9% של כלל האוכלוסייה). כותבי הדוח דואגים "להפחיד" את קובעי המדיניות ומוסיפים, כי "אם מגמות הגידול הללו יימשכו, האוכלוסייה החרדית תכפיל את גודלה מדי 16 שנים".

לטענת החוקרים, החרדים פתוחים יותר למודרנה: עליה במחזיקי רישיון נהיגה, נוסעים יותר לחו"ל וגולשים יותר באינטרנט. השניים מסבירים זאת כך: "משקי הבית החרדיים ממשיכים בתהליכי השילוב, המתבטאים הן בתעסוקת ורמת ההכנסה של נשים והן באימוץ חלקי של מאפייני אורח חיים של מעמד ביניים. אולם שילוב הגברים החרדים, בייחוד בהיבטים של תעסוקה ולימודים אקדמיים, נעצר, ככל הנראה בשל העדר תמריצים כלכליים לכך".

מהדוח עולה כי קיימת בלימה בשילוב הגברים בתעסוקה. בשנת 2018 עומד שיעור התעסוקה של גברים חרדים על 51% לעומת שנת 2015 בה עמד שיעור התעסוקה על 52%. לעומת זאת בקרב הנשים החרדיות המגמה שונה: בשנת 2018 76% מהן עבדו, לעומת 71% בלבד בשנת 2015.

בתחום ההכנסות, כותבים החוקרים, כי בשנת 2017 נרשמה עלייה של 10% בהכנסה החודשית ברוטו למשק בית חרדי (15,015 שקל ברוטו), לעומת עלייה קטנה בהרבה אצל האוכלוסייה היהודית הלא־ חרדית (5%) המשתכרת 22,190 שקל ברוטו לחודש.

לדעת החוקרים, הפערים הללו באים לידי ביטוי בייחוד בבחינת תחולת העוני בקרב ילדים. שיעור הילדים החרדים החיים מתחת לקו העוני, עומד על 55%, בעוד שיעורם באוכלוסייה היהודית הלא־חרדית עומד על 9% בלבד.

מעניין לציין שבמדד איכות החיים, הערים החרדיות אינן בתחתית המדד כלל ועיקר. החרדים מרוצים באופן כללי מהחיים שלהם, למרות שעל פי הנתונים, שיעור הילדים השרויים באי-ביטחון תזונתי באוכלוסייה החרדית (26%), גבוה משיעורם באוכלוסייה היהודית הלא-חרדית (14%). הסיבות לכך לדעת החוקרים הן מספר הילדים הגבוה במשפחה חרדית ממוצעת, יחד עם שיעור תעסוקה ושכר נמוכים מהממוצע בקרב ההורים החרדים.