פרשת פסגות – ביהמ"ש העליון דחה את ערעור הנאשמים על הכרעת הדין שטענו בין היתר לאכיפה בררנית, אך הקל מעט בעונשם • השניים נאשמו בפעילות שהשפיעה על אג"ח ממשלתיות, ביצעו עסקאות כדי להעלות את שווי אג"ח דלק-נדלן ואחד מהם ביצע עבירות תרמית בני"ע באמצעות חשבונות 'פסגות'
דוד שלומוביץ 17.07.2019
בית פסגות בתל אביב | צילום: נתי שוחט, פלאש 90בית המשפט העליון דחה את ערעורם של שני בכירי בית ההשקעות פסגות לשעבר, על הכרעת הדין נגדם. בכיר אחד כיהן כמנהל מחלקת ברוקראז' בפסגות ני"ע, כמנהל מחלקת המחקר ב– Sell Side, וכן כסמנכ"ל בית ההשקעות פסגות. והשני כיהן כמנהל חדר מסחר ברוקראז' בפסגות ני"ע.
כזכור, ביהמ"ש המחוזי בת"א הרשיע את השניים בעבירות תרמית ומרמה חמורות. בנוסף, ביהמ"ש העליון הקל מעט בעונשם של הנאשמים וגזר על אדרי 42 חודשי מאסר בפועל ועל בן דוד 22 חודשי מאסר בפועל.
האישום הראשון בכתב האישום בו הורשעו השניים עוסק בביצוע עבירות תרמית בקשר למכרז החלף שביצע האוצר בספטמבר 2007 (במסגרת מכרז החלף רוכשת הממשלה איגרות חוב טרם מועד פרעונן ובמקביל מנפיקה איגרות חוב חדשות אשר מועברות לידי מוכרי האיגרות בתמורה לאיגרות הנמכרות לממשלה).
הנאשמים הורשעו בכך שפעלו בהיקפים גדולים כדי להשפיע על שערי איגרות חוב ממשלתיות לקראת מכרז ההחלף. פעולותיהם של הנאשמים שיפרו את יחס ההמרה לו זכתה פסגות במכרז, והשיאו לבית ההשקעות רווחים משמעותיים.
בכתב האישום השני הורשעו הנאשמים בביצוע עסקאות במטרה להעלות את שער איגרת החוב דלק נדל"ן סדרה ה', וזאת הן על מנת להעלות את שווי אחזקת פסגות באג"ח זה, על רקע ירידה תלולה של שערי האג"ח, והן על רקע סיכום מוקדם למכירת חלק מן האחזקה בחזרה לחברה המנפיקה.
באישום השלישי הורשע אדרי בלבד בפעילות מסחר תרמיתית, תוך ביצוע עבירת מרמה והפרת אמונים כלפי פסגות. אדרי הורשע בכך שניצל את חשבונות הנוסטרו של פסגות על מנת לגרוף רווחים בחשבונותיו הפרטיים תוך ביצוע עבירות תרמית בניירות ערך באמצעות חשבונות פסגות.
בערעור על גזר הדין טענו הנאשמים כי לכל עבירה נקבע מתחם עונש והם מבקשים כי הם יישאו בעונש בחפיפה ולא כעונש ארוך המורכב משלושה יחידות. בנוסף הם ערערו על אכיפה בררנית.
בית המשפט העליון דחה כאמור את ערעורם וקבע כי אין כאן כלל אכיפה בררנית וכי מדובר בשניים או בשלושה אישומים נפרדים ועל כן עליהם לישא בעונש על כל אחד מהעבירות המיוחסות להם. בהחלטתו הזכיר בית המשפט את השכר והפרמיות שקיבלו השניים באותם השנים בסכומים הנעים בין 20 מיליון ₪ ועד 65 מיליון ₪.
בדחיית הערעור כתבו השופטים כי "המערערים ביצעו את פעולות התרמית תוך ניצול העוצמה הכלכלית של בית ההשקעות פסגות, והיא זו שאפשרה להם להוציא את תכניתם העבריינית מהכוח אל הפועל, ולהביא לעיוות מחיריהם של מספר ניירות ערך בהיקפים משמעותיים. למעשיהם במסגרת האישום הראשון יש לייחס חומרה מיוחדת, שכן הם נועדו לעוות את המסחר בניירות הערך הסחירים ביותר בשוק, ובפרט באגרות חוב ממשלתיות – שההשפעה על מחיריהן אינה מביאה רק לפגיעה במשקיעים שסחרו בהן באותה עת אלא יש בה גם כדי לפגוע בתקינות המסחר בשוק אגרות החוב הממשלתיות, הנחשב ככלל 'סולידי', ונהנה ממידה רבה של אמון בהיותו שוק נזיל ומשוכלל, המפוקח על ידי המדינה.
"זאת ועוד. במעשיהם, פגעו המערערים באוצר המדינה וגרפו רווחים – לפסגות וכנגזר מכך לכיסם – על חשבון הציבור הרחב ותוך פגיעה באינטרס הציבורי בניהול החוב הממשלתי באופן יעיל".
השופטים הוסיפו וקבעו כי "בנוסף להיבטים האמורים, יש לעמוד על כך שהמעשים שלפנינו בוצעו בתחכום ובשיטתיות, תוך שהמערערים מנצלים את מומחיותם במסחר בשוק ניירות הערך, ונוהגים בו כבשלהם".
מאידך התייחס בית המשפט לזמן הרב שחלף מביצוע העבירה – כעשר שנים – ועד לעונש וכן לטעמים נוספים בפסקי דין אחרים. בהחלטתו קבע בית המשפט כי "הערעורים על הכרעת הדין נדחים. הערעורים על גזר הדין מתקבלים חלקית, כך שעונש המאסר שנגזר על אדרי יופחת ב-12 חודשים ויעמוד על 42 חודשי מאסר בפועל ועונשו של בן דוד יופחת ב-8 חודשים ויעמוד על 22 חודשי מאסר בפועל. יתר רכיבי גזר הדין עומדים בעינם".
