פרשת NSO: ברגע האחרון נמנעה הצעה על ועדת חקירה

ברגע האחרון נדחתה ההצבעה בוועדת החוקה על ההצעה לקרוא לממשלה להקים ועדת חקירה/בדיקה ממשלתית בראשות שופט על מחדלי פרשת הרוגלות | זאת, לאחר שח"כ סעדה לא נעתר לבקשת היו"ר רוטמן להסיר את הצעתו לפיה בהחלטת הוועדה ייכתב כי "הוועדה תחקור את התנהלות היועמ"ש מנדלבליט בכל הנוגע למניעת חקירת מח"ש ואת החלטתו לשבש את החקירה באמצעות מינוי המשנה הכפופה לו, לחקור את כשליו" | רוטמן בתגובה לסעדה: "הפרקליטות מודה לך"

NSO, ריגול, טלפון, פגסוס | צילום: יונתן סינדל, פלאש 90

ברגע האחרון נדחתה ההצבעה על הצעת יו"ר ועדת החוקה לקריאה לממשלת ישראל להקים ועדת חקירה/ בדיקה ממשלתית בראשות שופט בפרשת NSO. ההצבעה נדחתה לאחר שח"כ סעדה לא נעתר לבקשת יו"ר הוועדה להסיר את הצעת התוספת שלו לפיה "הוועדה תחקור את התנהלות היועמ"ש מנדלבליט בכל הנוגע למניעת חקירת מח"ש ואת החלטתו לשבש את החקירה באמצעות מינוי המשנה הכפופה לו, לחקור את כשליו".

היו"ר ח"כ רוטמן התייחס לתוספת המוצעת של ח"כ סעדה: "אמרתי שראוי שוועדת החוקה תשאל שאלות ולא תקבע קביעות וראוי ששאלתו של ח"כ סעדה תיבדק ע"י ועדת החקירה ולא תעלה להצבעה. הנוסח מאפשר לוועדת החקירה להתייחס גם לכך. הצורה שבה בחר ח"כ סעדה להתנהל דיונית מכשילה ועדת חקירה".

בתגובה ביקש ח"כ סעדה דחייה של ההצבעה בשם יו"ר הקואליציה.

היו"ר ח"כ רוטמ אמר לו בתגובה: "לצערי, ההתנהלות הדיונית שלך מונע את קידום ועדת החקירה. בפרקליטות מודים לך"

ועדת החוקה ביקשה היום להצביע על הצעת ההחלטה של יו"ר הוועדה ח"כ שמחה רוטמן שהכילה קריאה לממשלת ישראל להקים ועדת חקירה/ בדיקה ממשלתית בראשות שופט בפרשת NSO. בפתח דיון הוועדה בעקבות משיכת ראיות בידי הפרקליטות בתיק רצח כפול, לאחר שימוש חורג ברוגלות, הקריא היו"ר ח"כ רוטמן את הצעת ההחלטה שהציג בדיון קודם. נוסח הצעת ההחלטה: בדיוני ועדת החוקה, חוק ומשפט בדו"ח ועדת מררי ובמה שכונתה פרשת הפגסוס, שהחלו עוד בזמן כהונת הכנסת ה-24 והמשיכו בכנסת זו, נותרו מספר סימני שאלה גדולים ביותר, שללא חקירת עומק של מי שבידו סמכות חקירה, לא יוכלו לקבל מענה.

לצד החיזוק על ההכרה בתקלות העבר המערכתיות, וחידוד ההנחיות מכאן ולהבא על המותר והאסור בשימוש ברוגלות במסגרת חקירות משטרה והאזנות סתר, אין ספק שבמשך זמן לא קצר, משטרת ישראל עשתה שימוש בכלי ששאב מידע שאוחסן במכשירים סלולריים, ולא רק בהאזנה לתקשורת בין מחשבים או לשיחות טלפון. אפיוני אותו מידע השתנו במהלך השנים, בהתאם להתאמות שבוצעו בכלים הטכנולוגיים.

הנושאים המרכזיים שלשמם נדרשות סמכויות חקירה הינם:
1. שאלת השימוש במידע האסור, בתוך המערך הטכנולוגי של משטרת ישראל ובגופי המודיעין, התביעה והחקירה.
2. המודעות ליכולותיהם של הכלים הללו בשלבי הרכש ובשלבי קבלת האישורים הפרטניים לשימוש בהם מאת בית המשפט.

"אשר על כן אנו קוראים לממשלת ישראל לעשות שימוש בסמכותה על פי חוק ולהקים ועדת חקירה/ועדת בדיקה ממשלתית בראשות שופט שתקבל סמכויות חקירה כפי שדורש החוק, כדי לברר את הטעון בירור.

"עד כה הנחת העבודה הייתה שהיה כשל משמעותי ביותר ברכש ובהפעלה של תכנת הפגסוס, הרוגלות, שהיה כשל בשימוש, בידיעה של גורמים שונים אולי במשטרה, הפרקליטות, בבימ"ש או גם וגם, ביכולות הכלים, היו גורמים שידעו על היכולות אך זה לא טיפס למעלה. היו שידעו על היכולות אך גידרו את המידע בחטיבת הסייבר והנחת העבודה הייתה שהגידור הנוהלי לא היה מספק אך לא נעשה שימוש במידע העודף כלל. כלומר, לקחנו מידע שאסור היה לנו לקחת אך שמנו אותו בכספת. זה לא בסדר שלקחנו או ששמנו בכספת אך לא נעשה זאת להבא.

אך מה שנחשף בשבוע שעבר הוא שנעשה שימוש, כלומר שהגדר הנוהלית לא עבדה וייתכן שלא רק במקרה הזה. מתחדדת עוד יותר השאלה אם הבדיקה שנעשתה היא מהסוג המתאים, האם היו כלים מתאימים לבדיקה והאם צריך לאור התגלית לפתוח מחדש את האירוע ולעשות בדיקה פרטנית. הייתי מניח שמאוד קל לדעת האם נעשתה גישה למידע מסוים. לשבת על הלוגים של המידע ולומר האם נעשתה גישה למידע העודף, צריכה להיות תשובה בינארית שקל לבצע, שלא צריך לעשות זאת בהנדסה לאחור כמו במקרה עליו מדברים, ומתברר שכל דרכי הבדיקה בהן נעשה שימוש בצוות מררי לא הביאו לתוצאה הזו וזה התגלה באקראי בתיק. זה מחדד את השאלה האם אנחנו בכלל באירוע הנכון. אני מקווה שוועדת החקירה תיתן גם לתגלית האחרונה מענה נרחב יותר. הממשלה סוברנית גם בלי ההמלצה שלנו. ההחלטה שלנו לא כובלת את הממשלה מלחקור כל מה שדרוש לחקירה".

יו"ר הוועדה אמר עוד בדיון כי "במבחן התוצאה ללא קשר לשאלת המניע, המסלול בו המדינה וגופי האכיפה הלכו עד היום לא הניב תוצאות רצויות. שנה וחצי אחרי האירוע, אין מישהו שיכול לומר שאין אדם חף מפשע היושב בכלא על בסיס מידע שלא הושג כדין ע"י המערכת הזו, שאין תיק המתנהל על בסיס מידע זה ושמי שאחראי לכשלים הללו טופל במישור המשמעתי או הפלילי. אזרחי ישראל לא יכולים להיות בשקט נפשי בשאלות הבסיסיות הללו ולכן ועדת חקירה עם סמכויות חקירה חייבת לקום"

ראש מחלקת הסייבר בפרקליטות, עו"ד חיים ויסמונסקי: כתוצאה מכך שגילינו לראשונה שנה וחצי מפרוץ הפרשה את השימוש, החליט פרקליט המדינה בתיאום עם מ"מ ראש אח"מ להרחיב את בדיקת הפרקליטות לכל התיקים שהגיעו לתביעה, היקף התיקים ואופן הבדיקה ייסגרו בקרוב מאוד.

ברגע האחרון נדחתה ההצבעה על הצעת היו"ר ח"כ רוטמן לקריאה לממשלה להקים ועדת חקירה/ בדיקה ממשלתית בראשות שופט. זאת לאחר שח"כ סעדה לא נעתר לבקשת היו"ר להסיר את הצעתו לפיה בהחלטת הוועדה ייכתב כי "הוועדה תחקור את התנהלות היועמ"ש מנדלבליט בכל הנוגע למניעת חקירת מח"ש ואת החלטתו לשבש את החקירה באמצעות מינוי המשנה הכפופה לו, לחקור את כשליו".

היו"ר ח"כ רוטמן האשים כאמור את ח"כ סעדה בהכשלת קידום ועדת החקירה: "בפרקליטות מודים לך".

סנ"צ גלעד בהט, ראש מדור יועמ"ש באח"מ/ טכנולוגיות במשטרה טען כי "המשטרה מפעילה היום הרבה פחות כלים מבעבר לצערי. אותו שוטר שיש עליו עשרות בדיקות ועכשיו עוד בדיקה נשלח ע"י המדינה להילחם בפשיעה בתיק רצח כפול. הוא רוצה שיגידו לו שהמשימה שלו חשובה ושהוא הולך ביוזמה וגיבוי של המדינה".

כתיבת תגובה