קפטן ג'יהאנום מדבר || "לנו יש נשק, בעזה יש רעיון"

ישראל מדברת בערבית. צילומסך מאחד הסרטונים שהופקו עבור לוחמי חמאס

מתישהו בחודש הראשון ללחימה בעזה, ישראל התחילה לדבר בערבית. כמדינה מערבית לקח לנו זמן לקלוט שהסברה עולמית זה טוב ויפה כלפי שאר מדינות המערב הדמוקרטיות – מהן חשוב לנו לקבל קרדיט ללחימה – אבל אותה הסברה מזיקה לתדמית הצבאית ולכוח ההרתעה שלנו כמדינה מול האויבים. מול העזתים צריך לדבר בשפה אחרת מזו שאנחנו מדברים בשאר העולם, וליצור אפקט הפחדה פסיכולוגי.

קשה לנו בהסברה עולמית, וזה לא רק בגלל העדיפות המספרית שיש למוסלמים ברחבי העולם. הם מדברים בשפות שונות: מתבכיינים על מסכנותם מול כל העולם, בזמן שמולנו הם משתמשים בטקטיקות של הפחדה וזריעת אימה.

לא סתם זו המלחמה הכי מתועדת אי פעם, כשהרוצחים עצמם מספקים את הראיות נגד עצמם ומשדרים את פעולותיהם בלייב. המטרה שלהם היא לא רק לרצוח אלא בעיקר פסיכולוגית: לזרוע פחד וחרדה, לעורר בהלה ולזעזע אותנו מול המעשים הנפשעים שביצעו. וזה עבד להם, לתקופה קצרה. עד שכאמור – התחלנו לדבר ערבית.

אהלן וסהלן יא עזה

הכאב שעטף אותנו בשבועות הראשונים והביא לאחוז גיוס מילואים ששבר שיאים, הזמין אל שדה הקרב אנשים עם יצר נקמה ורצון לפעול. החיילים בחזית התחילו לפעול ובתקשורת חגגו על הביטוי "התחלנו לדבר ערבית" לצד תמונות של גרפיטי אותו ריססו חיילים ברחובות עזה, הריסה של חנויות ועסקים עזתיים שהביעו תמיכה בחמאס או לגלגו על החטופים. דגלי ישראל שנתלו במפקדות חמאס הרוסות בעזה לצד שלטים לועגים עם שמות המחבלים, סרטוני D9 רומסים מכוניות. העם בישראל חגג את הנקמה.

בחזית הדיגיטלית הצטרפו אזרחים ליצירת הרתעה. סרטון מאיים עם קול מסתורי שהבטיח לעזתים נקמת דם תחת דם התפרסם כפתיח לסדרה מצמררת. בכל סרטון איים הקול מה הולך לקרות לחמאס עכשיו, כשישראל מדברת ערבית. שימוש במושגים מעוררי בעתה כמו 'קפטן גיהנום' – מילת קוד פלסטינית לחוקר שב"כ – יצרו תהודה לסרטונים.

את סדרת הסרטונים תכנן ויצר עופר רוזנבאום, יועץ אסטרטגי המספק שירותי מודיעין מבוססי לוחמה פסיכולוגית לארגוני ביון ומדינות ברחבי העולם. הוא, שעד לא מזמן החזיק בדעה מתונה פוליטית הנוטה לשמאל לא האמין שיגיע יום כמו השביעי באוקטובר שיגרום לו לשנות צד. "כולם היו בטוחים שאני שמאלני כי הייתי מתון. לא האמנתי שדבר כזה יכול לקרות. אף אחד מאיתנו לא האמין. היום אין מישהו שלא מבין".

למה לא להשתמש ביכולות שלך להסברה בעולם?

"בהסברה מעבירים את המסר כמה אנחנו מסכנים ומגיע לנו להילחם, מבקשים רשות מהעולם. הסרטונים של אהלן וסהלן הם לא הסברתיים. הם פונים לאויב בשפה שלו, ערבית עזתית, ואומרים לו תראה מה אנחנו הולכים לעשות לך".

האיומים אפקטיביים גם אם הם לא מתממשים במציאות. "לא משנה מה אני יכול לעשות לאויב, משנה מה הוא חשב שאני מסוגל לעשות. זו לוחמה פסיכולוגית", הוא מסביר. "היינו בטוחים שחמאס מפחד מאיתנו. בשביעי לאוקטובר הבנו שזה לא נכון. זה שיעור שעלה לנו בהרבה מאוד דם וכאב והגיע הזמן שנגיב חזרה כי אין לנו את הפריבילגיה לא לפעול. אנחנו צריכים להבין מי האויב, לעבור מהגנה למתקפה ולדבר בערבית".

מה זה אומר, לדבר בערבית?

"כלל האצבע שצריך להיות הוא, כוח יענה בהרבה יותר כוח", עונה רוזנבאום ומבקש להוציא מונחים כמו פרופורציה או הומניטריה מהשיח המלחמתי. "עד השביעי באוקטובר התחרינו בתחרות של מעמד צד אחד ונופפנו בדגל של 'צה"ל הוא הצבא המוסרי בעולם'. מי קבע שצבא צריך להיות מוסרי? צבא צריך להיות קטלני ולהגן על האזרחים. צה"ל חייב לשנות דיסקט מצבא ההגנה לצבא ההתקפה".

מכירים את המונח 'תקיעא'? תשעים ותשע אחוז מהישראלים לא שמעו עליו, אבל הוא אחד ממושגי היסוד של האסלאם שקובע שמותר לשקר, לרמות ולהונות את האויב. "ערפאת חתם על אוסלו מתוך ידיעה שהוא יפר אותם, הרי האסלאם מתיר לו לשקר. נלך מעט אחורה? הסכמי השלום עם מצרים נחתמו לאחר שבית הדין העליון האסלאמי נתן פתווה (פסק דין הלכתי) להסכמי שלום עם ישראל כדי להפר ולקבל את האדמות. כך איראן, בכל פעם שהם חותמים על הסכמים בקשר לגרעין. זה האסלאם, הבסיס הוא לשקר את האויב. אנחנו מאוד מתאמצים לעצום עיניים למרות שהם מראים לנו פעם אחרי פעם מי הם".

אתה יודע שהעולם לא יסכים לזה.

מבחינת רוזנבאום ישראל לא צריכה לבקש רשות מהעולם. "אנחנו מאוד רוצים להמשיך לרצות את העולם אבל לעולם לא נוכל לעשות זאת ואנחנו גם לא צריכים. כיום אנחנו חיים במצב שמכתיב לנו כללים אחרים, ומתקשים להסתגל". הוא מביא כדוגמה את עמנואל מקרון, נשיא צרפת שהגיע לארץ שבוע אחרי התקיפה והביע תמיכה בישראל. "מה קרה אחרי שבועיים-שלושה? קיבלנו את נאום הדה-פקטו – בו הוא אמר שישראל פוגעת באזרחים עזתיים וקרא להפסקת אש.

"ארצות הברית שלחה נושאת מטוסים וחיילים וזה חשוב מאוד בעניין של נראות. בעיקר לעוד גורמים עויינים הנמצאים על הגדרות שלנו. "אנחנו חייבים להבין ולהראות לכל הזאבים שעל הגדר שישראל היא לא הסבתא ולא כיפה אדומה. אל מול הזאבים על הגדר, ישראל חייבת להיות הצייד". הוא נחרץ.

"אם יש משהו אחד שלמדנו בשביעי באוקטובר זה שמדינת ישראל ורק מדינת ישראל אחראית לגורלה. תראי מה קרה עם אוקראינה כשרוסיה פלשה אליה וביצעה פשעי מלחמה. אוקראינה התחננה, דפקה בדלתות של כולם. מי עזר לה? מי הסתכל עליהם? אנחנו לא שונים".

מה שהמדינאים לא הבינו

מה מונע מישראל לפעול בצורה תקיפה?

"מי שמוביל את האירוע מאוד מתייחס למה יגידו בחוץ. יש פער בין האינטרס הציבורי שלנו כעם שרוצה להרוס את עז, לבין מה שקורה בצמרת, האחראים על המערכה, על הצבא או לפחות באלו שמתעסקים בנראות. הנתק בין הציבור הישראלי שחוגג ומפיץ תמונות של גרפיטי בעזה אותו ריססו חיילים, למול אלו שמנהלים את המערכה ושולחים לוחמי צה"ל למחוק את הגרפיטי שהם ריססו. מטריף אותי ששולחים לוחמים לסכן את עצמם בשביל לצבוע קירות! הבעיה היחידה שלי בסיפור הזה הוא שעדיין יש בעזה קירות עומדים שאפשר לצבוע. צריך להוריד הכל, לעשות ריסטרט לעזה".

לדבריו, האינטרס שלנו כציבור, הוא הכי אמיתי, רק שיותר מדי גורמים בכנסת ובממשלה עסוקים בדברים אחרים. "אתן לך משהו שלא סיפרתי בשום ראיון, וזה מזוויע. סדרת הסרטונים של 'אהלן וסהלן יא עזה' זכתה למאות מיליוני צפיות ברחבי העולם, נתונים מדהימים. בזמן שיא הלחימה פנו אלי גורמים פוליטיים וביקשו להשתתף בסרט הבא ולהזכיר אותם שם. העפתי אותם מכל המדרגות. בזמן שאנחנו, כעם, קברנו והתאבלנו על הנרצחים, אלו שאוחזים בהגה ואמורים לעסוק בדברים הכי חשובים בעולם – עסוקים בעצמם ובנראות שלהם".

והציבור?

"לציבור הישראלי מגיעה תעודת כבוד. עברנו תהליך ארוך וכואב אבל מדהים של התבגרות. הבנו מי האויב שלנו. ושאנחנו לא יכולים  לשחק לידיים שלו, בכללים שלו.

"התגובות לסרטוני החטופים אותם שחררו החמאס לא יצרו את אותה בהלה כמו שיצר הסרטון של גלעד שליט כחייל חטוף לפני מספר שנים. אם התקשורת והציבור היו משתפים את הסרטונים שהעביר החמאס וגורמים סערה ציבורית ברחובות – השווי של עסקת השבויים היה גבוה בהרבה. זה מראה על החוסן שלנו כחברה".

דחיפה אזרחית

אתה לא תומך בעסקת השבויים?

"אנחנו צריכים לעשות הכל כדי להחזיר את החטופים הביתה, באמצעים צבאיים בלבד. צריך להבין, לתמונות המרגשות שכל המדינה יושבת מארבע בצהרים עד עשר בלילה לראות – יש מחיר. המחיר הוא זמן התארגנות שאנחנו מאפשרים לאויב. זמן להתחמש, לקבל אספקה, לתכנן את המהלך הבא.

"הדרך היחידה של ראשי חמאס שיהיה להם איזשהו סיכוי להמשיך לחיות זה להשאיר אצלם את החטופים.  כציבור חייבים להיות עם דרישה להחזיר את האהובים שלנו הביתה, אני רק אומר שחייבים לעצור בזמן ולא לשכוח את המטרה הגדולה".

והיא?

"לחימה עד הסוף ועכשיו. אין להם זכות קיום. הם אבדו אותה, ואנחנו הרווחנו את החובה לחסל אותם. אם אנחנו מסיימים את המערכה הזו כשיש בעזה אדם אחד עם רצון שאנחנו לא נהיה לא פה יותר – נקבל את שוב אירועי השביעי באוקטובר עוד שנתיים, חמש, עשר שנים.

"המטרה הגדולה היא לא לחסל את חמאס או הפעילים שלו, המטרה היא לחסל את הרעיון. אם היית בשביעי באוקטובר בכיכר בחאן יונס – אכלת כנאפה, וצהלת, אם היית חלק מהמסיבה הזאת – אתה בן מוות. גם אם אתה לא פקיד בדרג המדיני של חמאס.

"אני לא קונה את הטיעון הזה של 'לא כולם חמאס'. תושבי עזה הם אלו שהכניסו את חמאס לעזה. התמונות שאנחנו ראינו כשהגיעו הטנדרים מהעוטף לתוך עזה, זה רבבות של אנשים צוהלים, שמחים מתעללים ומכים את החטופים. כל אדם כזה הוא בן מוות לא רק אם הוא מחזיק נשק, גם אם הוא מחזיק רעיון. רעיון הרבה פעמים מסוכן יותר מנשק".

איך גורמים לזה לקרות?

"בסוף, פוליטיקאים עוסקים במה שמייצר שיח ומביא קולות. בגלל זה הם פוליטיקאים. מלחמה היא נושא הרבה יותר מורכב מהצעת חוק כזו או אחרת. מערכת השיקולים שלהם מונעת מעבר רק לקולות בקלפי: הם חושבים על ועדת חקירה, על התגובה הבינלאומית, על היום שאחרי. אירוע גלובלי סוחף בהכרח יביא אותם לחשוב כך. גם המלחמה כיום, אם לא היה קונצנזוס ציבורי על החובה לבצע בצורה חזקה – יכול להיות שלא היינו שם עכשיו.

"קיבלתי פניות מגורמים בכירים בצבא שאמרו שהם צריכים דחיפה של אזרחים. הם רוצים לבצע והדרג המדיני עוצר אותם. אם ניצור שיח ולחץ ציבורי בנושא, הדרג המדיני יהיה מוכרח ללחוץ על הכפתור הירוק.

"כרגע הם מפחדים ממה יגידו ומה יחשבו עלינו בעולם, אבל זה לא רלוונטי. החטופים מספרים מה שעבר עליהם, ככל שיעבור הזמן נחשף יותר ויותר לזוועות האמיתיות. אנחנו חייבים לעשות הכל, הכל! כדי שזה לא יקרה לעולם. זו החובה שלנו היום".

כך פועלים נכון

איזה אפקט פסיכולוגי יש לסיפורי החטופים?

"יש הבדל עצום מבחינת השפעה פסיכולוגית. מסרטוני חטופים שהופקו על ידי חמאס צריך להתעלם. לא לצפות, ובטח שלא לשתף. אלו סרטונים שבוימו במטרה לזרוע פחד ואימה.

"לעומת זאת, חייבים לתת את הבמה הגדולה ביותר לחטופים שחזרו ומספרים את שעבר עליהם. כשילד חטוף מספר שבזמן שנחטף הקרינו לו תמונות זוועה מהטבח – זה הדלק שאנחנו צריכים כדי להבין מי האויב שלנו ושאסור לנו לתת לו להמשיך לחיות".

או אם נסכם את שיטת רוזנבאום בכמה עשרות מילים, אלה יהיו המשפטים שירכיבו אותן: לוחמה פסיכולוגית מתחילה קודם כל ברעיון. לנו, כאזרחי ישראל יש עוד עבודה לעשות. לעזתים יש רעיון, אידאה, להשמיד אותנו. הגיע הזמן לדבר ערבית: נכון, יש לנו נשק, ויש לנו גם יותר מזה – רעיון. והרעיון הוא השמדה, עד הסוף.