רעידת אדמה תעלה למשק הישראלי 150 מיליארד שקל

ועדת הכספים בעת הדיון, הבוקר | צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

על רקע רעידות האדמה בטורקיה ובסוריה, קיימה היום (ב') ועדת הכספים בראשות ח"כ משה גפני, דיון בנושא 'המוכנות הכלכלית של מדינת ישראל לרעידות אדמה'. במקביל התקיים דיון בנושא בוועדת הפנים והגנת הסביבה בראשות ח"כ יעקב אשר (- ראה להלן).

יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני, פתח את הדיון: "כולנו מתפללים שזה לא יקרה, אבל צריך להיות מוכנים לדבר הנורא הזה, אנחנו רואים מה קורה בטורקיה וסוריה. מדובר באסון בסדר גודל מאוד משמעותי, אני מבין שהממשלה הקימה את ועדת השרים למוכנות העורף, הקציבה לזה כסף. נרצה לדעת האם יש תקציב לנושא והאם יש תהליך שאמור להתקיים".

במשרד האוצר הצביעו בפתח הדיון על תמיכתם בהתחדשות העירונית, "שזה הפתרון היסודי והמרכזי של הנושא הזה" ציין אסף וקסלר מטעם המשרד, והוסיף כי "בנושא ההתחדשות העירונית, ב-7 השנים האחרונות הוקצו כ-2 מיליארד ₪ להתחדשות עירונית, מניעת קריסת מבנים. ב-22 הוקצו 300-400 מיליון ₪ לכל העולם של התחדשות עירונית, היו הסכמי גג לעידוד התחדשות ב-12 רשויות, יש כ-50 מיליון ₪ לחיזוק מבנים מסוכנים במשרד הבינוי והשיכון, תוקצבו גם הליכים של תכנון, בכ-200 מיליון ₪ תוקצבו בשנים האחרונות מנהלות ברשויות המקומיות המייעצות לציבור כדאי לקדם התחדשות עירונית".

יו"ר הוועדה העיר על הדברים: "אני שואל אם יש תקצוב מיוחד לנושא של רעידות אדמה, התחדשות עירונית קיימת בלי קשר. מה יעשה אותו אדם שלא בתוך התוכניות האלה? מה עושים עם אותם אנשים שמעבדים את דירתם, את כל רכושם?".

וקסלר: "לטובת חיזוק מבנים במשרד השיכון יש בערך 50 מיליון ₪ לנושא, כל משרד משקיע תקציב נוסף לחיזוק מבנים שבבעלותו. זה משתנה משנה לשנה, מדובר בעשרות מיליוני שקלים על כל משרדי הממשלה שמוקצים לנושא בשנה".

בהמשך לשאלת היו"ר לעניין תכלול תרחיש של רעידת אדמה, הוסיף נציג האוצר כי "הממשלה נערכת, גם כל משרד בפני עצמו, וגם במספר אירועים מתכללים. במשרד הביטחון יש מי שמתכלל את הראייה האסטרטגית, מלבד זה יש מספר צוותים במשרד רה"מ שקמו מתוקף מס' החלטות ממשלה, שמבצעים הערכות בסוגיות שונות בהן ביטוח וחיזוק מבנים, מעבר לזה יש את ההתחדשות העירונית, במשרד השיכון יש חיזוק מבנים אזרחי, ולצד זה אנחנו נמצאים לקראת תקציב מדינה".

יו"ר הוועדה מתח ביקורת על דברי נציג האוצר: "מתרחשת רעידת אדמה, יש הרבה מאוד משפחות שנפגעות כלכלית, אין להן קורת גג, אין להן כלום, בחוסר כל. מדינה מתוקנת לוקחת פיקוד על הדבר הזה. בסה"כ מדובר על זה שיצטרכו תקציב מיוחד, ואתה מוביל אותי לכל מיני החלטות שלא נוגעות לדיון, זה שכל משרד אמור לתת חלק זה אנחנו יודעים, זה לא פוטר את הבעיה, אלה סכומים מזעריים. מה עושים עם עשרות ומאות אלפים שנותרים ללא קורת גג? יש כסף לנושא הזה?

נציג האוצר וקסלר השיב לדברים כי "יום אחרי רעידת אדמה קיימים תקציבים שיופנו לנושא הזה במידת הצורך, בשיטה של תקציב המדינה, המדינה אינה שומרת כסף בצד, כספים מוקצים היום לצורך הערכות לרעידת אדמה".

ח"כ גפני: "כמה כסף מקצה מדינת ישראל לאסון כזה של רעידת אדמה, ואיפה הוא נמצא?"

וקסלר: "אין לי תשובה לדבר הזה. תקציב המדינה מנוהל כך שאנחנו מנהלים  סיכונים, הרבה פעמים פוגשים אותנו אירועים ואנחנו מוצאים את התקציב, אין תקציב שחונה, כמו שהקורונה פגשה אותנו ופתחנו קופסאות קורונה".

ח"כ גפני: "קורונה לא ידענו שזה לא הולך לקרות, וזה לא שלא היו בעיות ולא היו חריקות, אבל זה לא רעידת אדמה, זה נושא שמדברים עליו כל הזמן, וצריך לדעת איך המדינה נערכת כלכלית. איפה הכסף הזה, ואל תתלו את זה באיזה דבר שקורה וצריך להוציא כסף מתקציב המדינה. במיוחד עכשיו אחרי טורקיה הממשלה נדרשה לנושא  הזה, אני רוצה לדעת האם הממשלה הקצתה סכום מסוים לנושא, ואם כן כמה ובאיזה מקום".

ביטוחי מבנה – חיוניים

אוהד מעודי, סגן יו"ר רשות שוק ההון: "בנוגע להיקף הכיסוי של האוכלוסייה, מצבה של מדינת ישראל יחסית למדינות ה-oecd, הוא טוב, באזור 65 אחוז ממשקי הבית זה שיעור הביטוח בארץ.

ח"כ חמד עמאר: "אתה מדבר על כלל האוכלוסייה? כי במגזר הערבי השיעור לדעתי הרבה יותר נמוך".

על רקע הדברים קרא יו"ר הוועדה להגדלת המודעות בקרב כלל המגזרים.

נציג הרשות ציין בתגובה כי "להגביר את המודעות זה לא רק עניין של הרשות, זה גם עניין של תקציבים", ובהמשך הוסיף כי הרשות סורבה כאשר ביקשה מימון להגדלת המודעות.

עוד ציין כי דו"ח ועדה משנת 2012 שעסק בהמלצות בנושא רעידות אדמה, יושם ברשות בנושא הביטוחים, אך כלל ההמלצות לא עלו להחלטת ממשלה, "ולא יושמו על ידי הרבה מאוד משרדים", והוסיף כי לא כל הרשויות מבוטחות לרעידת אדמה. במשרד הפנים ציינו כי הפרמיות מאוד גבוהות לכן חלק מהרשויות לא מבוטחות. נציגי השלטון המקומי ציינו כי הרשויות רוצות בביטוח, אך בשל כשל ביטוחי, חברות הביטוח מסרבות לבטח רשויות. ברשות שוק ההון הסבירו כי הקושי נובע מחשש של תביעות אחריות נגד הרשויות, בגין פגיעות פיזיות באזרחים, ולא קושי בגין אסונות טבע.

על רק הדברים ביקש יו"ר הוועדה כדי שמשרד הפנים ירכז את הנושא, ויבין מדוע ברשויות המקומיות לא רוכשים ביטוחים, ויציג בפני הוועדה בתוך חודש דו"ח בנושא, שיכלול גם את היקף הבעיה וסיבותיה.

שי שדה מלשכת סוכני הביטוח ציין כי בישראל אחוז ביטוח דירה יחסית גבוה, בעקבות כך שהבנקים מחייבים את לוקחי המשכנתאות בפוליסת ביטוח, אך ציין כי הפוליסה לא מושלמת, שעה שחברות הביטוח מחייבות את המבוטחים לתקן את הדירה בתוך שנה מקרות אסון, אחרת התשלום שמקבל המבוטח נמוך משמעותית.

ברשות שוק ההון ציינו כי בעבר התקופה הייתה בת חצי שנה בלבד וב-2015 היא הוארכה לשנה, עוד ציינו ברשות כי הדברים לא מדויקים, וכי במידה והאשמה בעיכוב אינה של בעל הפוליסה, אינה פגיעה בהיקף הפיצוי, והוא יהיה זכאי לפיצוי מלא. עוד ציינו ברשות כי הם בוחנים הרבה מאוד שינויים רלוונטיים, בהם גם נושא זה, כאשר הארכת התקופה תביא לייקור הפרימה, לכן הרצון הוא למצוא את האיזון המתאים.

בעניין מערכת הבריאות, ציין סמנכ"ל משרד הבריאות אורי גולדשטיין כי כלל בפינוי בתי חולים החוצה בעת רעידת אדמה הפער הכלכלי קטן יחסית, ועומד על כ-10 מיליון ₪. גם בנושא של חיזוק מערכות לא סטרוקטורליות, דוגמת צינורי גז וגנרטורים, מדובר גם כן בסכומים "לא גבוהים", אך בכל הנוגע למבנים עצמם "מדובר במאות מיליונים עד מיליארדים" כדי לחזקם בפני רעידות אדמה.

אמיר יהב, מנהל ועדת ההיגוי להיערכות לרעידות אדמה, ממשרד הביטחון ציין כי "יש עבודה שעשה משרד האוצר של הערכה של כמה יעלה לנו הנזק של רעידת אדמה, ומדובר על 150 מיליארד ₪. מניעה תהייה הרבה יותר זולה. בטורקיה מדברים על הערכה של 85 מיליארד דולר, וזה רק עכשיו. לפי המחקר כל השקעה של דולר בהערכות תחסוך בין 6 ל -10 דולר אח"כ".

בהמשך הציג יהב כי ישנם ישובים באזורים עם סיכון סיסמי גבוה לפגיעה, וכי לצד מאפיינים נוספים שהוגדרו, סומנו 10 ישובים באזורי הסיכון הגבוה ביותר. חברי הכנסת מהמגזר הערבי ציינו כי אין אף ישוב ערבי ברשימה, שעה שיש מהישובים הערבים שממוקמים בדיוק באזורים שהוגדרו כמסוכנים, ועונים על המאפיינים שהוגדרו. נוכח הדברים קרא יו"ר הוועדה ליהב לשלוח לוועדה את רשימת הישובים שיש בהם סיכון, ולציין האם ישנם גם ישובים ערבים בקבוצה זו.

יו"ר הוועדה סיכם את הדיון: "אני מבקש מרשות שוק ההון לעשות עבודה לגבי הביטוח, הן לגבי פרטי הביטוח במסגרת המשכנתא כפי שעלה פה בדיון שמצריכים תיקון, בנוסף אני מבקש לדעת האם הולכים לפרויקט פרסומי, שכל אדם ידע שכדאי לו לעשות ביטוח.

"משרד האוצר – אני מבקש לדעת כמה כסף יש במדינה לנושא של רעידת אדמה, ואיפה הכסף הזה נמצא. יגיע תקציב המדינה, ואז זה יהיה אירוע כירורגי. תגידו שאין כסף, תגידו שכל אחד מהמשרדים יעשה את חלקו, משרדים זה הדבר הכי נוח לברוח אליו, המדינה צריכה לשים כסף, ואני יודע שיש דיבור כזה, אני רוצה לדעת כמה ואיפה הכסף נמצא.

"משרד הפנים – כל נושא הביטוח, למה אין ביטוח ברשויות המקומיות, האם זה כי משרד הפנים אינו משפה את הרשויות, אנחנו מבקשים גם ניתוח של הרשויות בעניין זה.

"משרד הבריאות – אנחנו מבקשים לראות תוכניות של שילוב האירגונים באירועים, לדברי איחוד הצלה הם לא נמצאים בתקצוב, כמה תקצוב יש להם ולמה הם לא בתרגולת והמערך של משרד הבריאות, אבקש את זה בתוך שבועיים.

"לצערי הרב מדינת ישראל לא ערוכה לרעידת אדמה, אני מקווה שלומדים מזה לקח אצלנו. הממשלה הקימה ועדת שרים ,זה לא מספיק, אני מבקש לקבל תשובות".

מי מוכן לרעידה?

במקביל התכנסה ועדת הפנים והגנת הסביבה, לישיבה שהוקדשה הבוקר להיערכות מדינת ישראל להתמודדות עם רעידות אדמה. בפתח הדיון אמר יו"ר הוועדה ח"כ יעקב אשר, כי ההיתכנות לרעידת האדמה באזורינו היא אחד האיומים הגדולים על מדינת ישראל: "אני רואה באיום הזה אחד האיומים המרכזיים על מדינת ישראל, לא פחות מאיומים אחרים – לא פחות מהקורונה, איראן ואיומים בטחוניים אחרים, ולכן הדברים הם מאוד חשובים. הוועדה הזאת אחראית מטעם הכנסת לפיקוח בין היתר על משרדי הממשלה בכל הקשור להיערכות המדינה לרעידות אדמה.

"היום נקיים דיון מקיף ומפורט שבו נבחן את פעילות כלל משרדי הממשלה וגופי החירום, זאת בהמשך לדיון שקיימנו על מצב המבנים המסוכנים עוד לפני רעידת האדמה הקטלנית בטורקיה. מהדיון היום ייגזרו מספר דיונים נוספים, שבסופם נפרסם מסמך מקצועי של המלצות ומסקנות ולאחריו נקים ועדת משנה שתעקוב אחר ביצוע המסקנות.

"התחדשות עירונית היא הפתרון המרכזי, אבל כידוע הבעיה היא שדווקא באזורים שעל קו השבר הסורי אפריקני אין רווחיות לפרויקטים כאלו ודרושה התערבות מדינה, גם בתקצוב וגם בהקלת רגולציה על יזמים.

"משרד האוצר אוהב לבדוק כמה יעלה לנו שיקום וחיזוק מבנים, אבל הבדיקה הנכונה שצריכה להיות היא כמה תעלה לנו רעידת אדמה. חכם שעיניו בראשו ישקיע היום כדי שמחר יהיו לנו פחות נזקים ופחות הוצאות".

ומה קורה בשטח?

"אם תהיה אצלנו רעידת אדמה כמו שהתרחשה בטורקיה נראה מראות דומים", אמר הבוקר אמיר יהב, מנהל ועדת ההיגוי הבין-משרדית להיערכות לרעידות אדמה, בישיבה מיוחדת בוועדת הפנים בראשות ח"כ יעקב אשר, שהוקדשה להיערכות המדינה לרעידות אדמה.

עוד אמר כי "מדינת ישראל נערכת להתמודדות עם רעידות אדמה ואנחנו במקום לא רע לעומת מדינות בעולם, אבל ההתקדמות היא מאוד איטית. אני מקווה שהמדינה תתעורר ותשקיע יותר בנושא הזה. ב-2015 נעשתה עבודה על ידי ועדת ההיגוי ואותרו ישובים שהקריטריונים שלהם אובייקטיבים ובסוף זוקקו 10 ישובים שנמצאים בסיכון במצב של רעידת אדמה.

"עשינו בשבוע האחרון עבודה נוספת ומדובר בהרבה יותר מ10 ישובים שנמצאים בסיכון, וביניהם חיפה והקריות וגם אזורים אחרים בדרום ובירושלים, מעבר למה שהכרנו".

במענה לשאלת יו"ר הוועדה ח"כ יעקב אשר, מתי התכנסה לאחרונה ועדת שרים לעניין רעידות אדמה. ענה יהב שהוועדה התכנסה בפעם האחרונה ב-2016.