רק אגדל ממך: מגדלים בארץ ובעולם • סקירה מקיפה

מגדל ה-120 | הדמיה: באדיבות דוברות עיריית רמת גן

כשמדברים על המגדל הראשון הגבוה ביותר באזור, כולם יודעים להצביע על מגדל שלום בתל אביב, שהחזיק בתואר 'גורד השחקים הגבוה במזרח התיכון' במשך 14 שנים. אולם רבים שוכחים שהמגדל הראשון באזור נבנה בכלל בעיראק או בבל בשמה המקורי. "הבה נבנה לנו עיר ומגדל וראשו בשמים", אומר הפסוק בבראשית ופותח בכך את ההיסטוריה של גורדי שחקים.

אולם בניגוד למגדל ההוא בו נפוצו כל בוניו על פני תבל והוא נשרף וחלקו נבלע בקרקע, במדינת ישראל – קיבוץ הגלויות הגדול בעולם – הולכים ונבנים שורה ארוכה מאוד של גורדי שחקים, המתווספים למגדלי משרדים ומגורים רבים המסתירים את קו השמים בערי המרכז.

כשנחפש בגוגל 'מגדל' נמצא ראשית, את 'מגדל דוד'. אבל, אם נחפש 'גורד שחקים', או אפילו 'רב קומות', נגלה שלראשונה, מגדל שלום על 36 קומותיו ו-120 המטרים שלו, החזיק בתואר המגדל הגבוה בישראל 34 שנים. הוא נחנך בשנת 1965, כשנתיים לפני מלחמת ששת הימים, ועד שנת 1999 הוא הביט על כולם מלמעלה.

סמוך לסוף המילניום נחנך מגדל עזריאלי העגול, עם 49 קומות ו-187 מטרים. גבוה ב-67 מטרים ממגדל שלום הוותיק. המסעדה שבראש המגדל הפכה לאטרקציה אטרקטיבית וניתן היה לקבל שם הדרכה קולית המספרת על הנופים והבניינים שמסביב.

לאחר פגיעת המטוסים במרכז הסחר העולמי בני יורק (בנייני התאומים) בשנת 2001, סועדים שישבו במסעדה בראש מגדל עזריאלי, הביעו חשש ופחד מהמטוסים שחלפו סמוך לבניין, בדרך לנחיתה בשדה התעופה בן גוריון.

שנתיים בלבד החזיק המגדל בתואר הנכסף, כשמגדל משה אביב ברמת גן, שנחנך בשנת ,2001 גנב לו את הבכורה. 68 קומות יש במגדל והוא צמח בצומת עלית מול הבורסה לגובה של 235 מטר.

עשור וחצי המשיכה הבנייה בארץ במלא התנופה. מגדלי מגורים הלכו ונבנו, מגדלי משרדים העפילו לגבהים, אולם אף אחד לא איים על תוארו השמימי של משה אביב, עד לבואו של מגדל עזריאלי-שרונה שהוסיף בסך הכל שלושה וחצי מטרים כדי לקטוף את התואר הנחשק.

הגדרות הגובה בגבהים הגבוהים

כדאי לדעת שישנן הגדרות רבות וסיווגים שונים למגדלים. חוק התכנון והבנייה במדינת ישראל מכניס להגדרת 'רב קומות', כל בניין שגובה הכניסה לקומתו המאוכלסת העליונה ביותר הוא לפחות 27 מטרים מקומת הכניסה. גובה שנותן לנו כבר בנין של כ-10 קומות בגובה כ-30 מטרים. לבניין שגובהו מעל 100 מטרים אין הגדרה מיוחדת בחוק בישראל, למרות שאכן מקובל להתייחס אליו כאל 'גורד שחקים'.

יחד עם זאת, ההגדרה הרשמית של 'המועצה העולמית לגורדי שחקים ובניה עירונית' ה-CTBUH קבעה, כי רק בניין של 300 מטר ומעלה, יוכל להיכלל כ'גורד שחקים'. בישראל עדיין לא נחנכו מגדלים בגובה כזה, אך כבר מתוכננים ונבנים כאלו.

גורד השחקים האחרון שאושר ויעמוד בקריטריון, הוא 'מגדל 120', על שם 120 הקומות שאושרו לו. הוא יטפס לגובה מדהים של יותר מחצי קילומטר וגובהו יגיע ל- 520 מטר. במקור הוא היה מתוכנן לגובה של 440 מטר עם 111 קומות. ראש עיריית רמת גן כרמל שאמה-הכהן, החליט על תוספת של 80 מטרים, והוועדה בראשותו אישרה פה אחד את ההצעה.

המגדל שייבנה בשטח הבורסה ברמת גן, ישולב בחלקו בבורסה וחלקו יושכר לעסקים בתחומים אחרים. התוכנית המורחבת שהגיש משרד ישר אדריכלים לאזור הבורסה ברמת גן, מיועדת לחבר מרחב גדול למתחם עסקים מודרני רציף, שיתחיל מתחנת רכבת ארלוזורוב, יעבור בקו הרכבת הקלה ויכלול את ציר ז'בוטינסקי ושדרות אבא הלל.

שינוי נוסף שעשה שאמה-הכהן בתוכנית הרחבת מתחם הבורסה, הוא הוספת מגדל נוסף על השניים שהיו כלולים בו. מדובר בפרויקט המקודם על ידי העירייה, בעלות מוערכת של שלושה מיליארד שקל, לבניית המרחב כולו עם שלושה מגדלים חדשים – בני 120, 88 ו-77 קומות. והוא ייצא למכרז לבחירת יזם לאחר קבלת כל האישורים.

ישראל שואפת למעלה ולמטה

מגדל נוסף שאושר ואמור להיות הגבוה בישראל עד שתושלם בנייתו של 'מגדל 120', הוא 'מגדל בין ערים' העתיד לקום במשולש הגבולות של תל אביב, רמת גן וגבעתיים. המגדל עתיד להתנשא לגובה של 400 מטר ולכלול 100 קומות.

המגדל מהווה חלק משדרה עירונית היקפית, שתוקם מעל קירוי איילון, עם ביצועה של התוכנית הכוללת למתחם 2000, סמוך למסוף ארלוזורוב. בתוכנית יושם דגש על פיתוח המרחב הציבורי, בין המבנים ועל תנועת הולכי רגל במפלסי הרחובות השונים, לרבות מפלס השדרה העירונית סביב האזור המיועד לקירוי.

עד שתושלם בנייתו של 'מגדל בין ערים', הבניין הגבוה בישראל יהיה 'מגדל ספירלה', הצפוי לקום במתחם שבו שכן בית 'ידיעות אחרונות' בתל אביב, בצד הצפוני של מגדלי עזריאלי הוותיקים. על פי התכנון הוא יכלול 90 קומות ויתנשא לגובה של כ-350 מטר.

הפרויקט הכללי מכונה הרחבת קניון עזריאלי והוא שאפתני מאוד, בעלות כוללת של 2.5 מיליארד ₪. הוא מתוכנן לקום על שטח של כ-150,000 מ"ר, שיכלול, בין היתר, שטחי מסחר, משרדים, מגורים ומלון.

פסגת המגדל תכלול לתצפית של 360 מעלות על תל אביב והסביבה והמקום ישמש כמרחב לכנסים, למפגשים, ולבילוי. ובתחתיתו אף מתוכננת קומת מסחר שתתחבר ישירות לרכבת הקלה שישתלבו עם 6 מפלסי חניה תת-קרקעיים אשר ישתרעו על פני שטח של כ-45 אלף מ"ר.

גרים גבוה, במחיר גבוה

אם נרחיב מעט את ההגדרה של גורדי שחקים, נגלה כי בישראל קיימים כיום קרוב ל-800 גורדי שחקים, בעלי 20 קומות ומעלה, כולל כאלו שנמצאים בתהליך בנייה בפועל. התופעה שהחלה בארץ באמצע שנות ה-90, כשהתברר שביקוש הדירות בערים הגדולות הולך וגדל וזמינות הקרקעות לא ענתה על הצרכים, הלכה וצברה תאוצה בתחילת העשור הראשון של המאה ה-21, אז החלו בנייתם של גורדי שחקים יוקרתיים למטרות מגורים בלבד.

בתחילת הדרך נבנו מגדלים אלו, בעיקר באזור תל אביב ורמת גן, ונועדו לאוכלוסייה האמידה בישראל, כתחליף לווילות בפרוורים. אולם בהמשך, כאשר מחירי הדירות טיפסו עוד ועוד, התרחבה בניית המגדלים למקומות נוספים בארץ. כך למשל נכנסו מגדלי K שבעיר אשדוד בשנת 2015, לראשונה, לרשימת 20 גורדי השחקים הגבוהים בישראל.

בין הפרויקטים רבי קומות המיועדים למגורים ההולכים ומוקמים, ניתן למנות את 'פארק בבלי' עם 44 קומות והוא כולל כ-1,000 יחידות דיור בשישה מגדלי מגורים; 'מידטאון תל אביב' עם 50 קומות, כאשר מדובר בשני תאומים לא זהים, שבין שניהם מחבר 'כפר קניות' של 19 אלף מ"ר, עם מבנים מסחריים נמוכים, ואיך אפשר בלי, חיבור לתחנת הרכבת הקלה שצפויה להיפתח במקום סמוך; מגדל 'רום' בפארק צמרת עם 50 קומות. מדובר במגדל המגורים ה-12 והאחרון שמשלים את תצרף המגדלים של פארק צמרת והוא הגבוה ביותר במתחם.

עוד ניתן לראות בין מגדלי המגורים, את 'גינדי TLV', עם 48 קומות. מגדל זה מצטרף אל 11 בנייני המגורים במתחם גינדי TLV; מגדל דה וינצ'י עם 42 קומות; מגדלי 'ויתניה', עם 40 קומות. מדובר על שלושה מגדלים בגבהים דומים, המיועדים לשימושים שונים, משטחי מחסן, משרדים ומלונאות ועד למגורים ושטחי ציבור; מגדל 'השחר' עם 57 קומות, הממוקם במתחם הבורסה. באופן מפתיע  לובי המגורים שלו מתחיל בקומה ה-38; מגדל 'לייטהאוס' בבת ים עם 41 קומות.

ויש גם את 'עזריאלי טאון' ומגדלי 'אלון' שמחזיקים ב-40 קומות כל אחד, ואאילו ה'טיים טאוור' מחזיק 'רק' ב-38 קומות.

מגדל הוא סוג של מפעל

חשוב לדעת שרכישת דירה במגדל, מחייבת בעלויות תחזוקה גבוהות המגיעות לעתים לאלפי שקלים בחודש. שלב התכנון לוקח בחשבון 30 ו-40 שנים קדימה של תחזוקת המבנה ומחייב חברות ניהול המתמחות באחזקת מגדלי מגורים.

לכן, באופן כללי מגדלי מגורים אינם הפתרון המומלץ למצוקת הדיור בישראל. אדריכלים ומתכננים טוענים, שהסתמכות על פתרון זה יכול להוות בעיה כמה עשרות שנים קדימה ויוכל להוביל למגדלי מגורים מתפוררים, כתוצאה מהזנחה עתידית של התחזוקה.

המגזר החרדי הגביל את עצמו בעבר עד לגובה של 4-5 קומות בגלל הקפדה משימוש במעלית שבת, אולם עכשיו, הוא כבר מתחיל להתרגל למגדלים גבוהים, כיום, בעיקר בירושלים, תוך יצירת פתרונות הלכתיים לבעיית המשאבות בשבת והמעלית.

התחרות הבינלאומית נמדדת בתורן

התחרותיות בין יזמי הפרויקטים עזריאלי שרונה ומשה אביב, איזה מגדל באמת גבוה יותר, כאשר יש ביניהם הפרש של שלושה וחצי מטרים בלבד, מלווה באמוציות רבות, אך מדובר רק בבבואה של התחרות בעולם כולו.

הפרשנויות השונות להגדרת גורד שחקים, כמו גם אופן מדידת גובהו של בניין, מהווה פתח למלחמת גבהים רחבה, כשכל גורד שחקים מוסיף על עצמו תורן או אנטנה גבוהה, שתוסיף לו מטרים נוספים לתחרות.

השאלה אם מודדים בניין לפי גובה התקרה העליונה, ללא האלמנטים שמעליה או שמגדירים את גובה הבניין לפי גובהו האדריכלי. כאשר כל מה שישולב מעל הבניין ייחשב לסך גובהו הסופי.

אנטנת בניין ה'אמפייר סטייט' בילדינג בניו יורק (שחלקה תוכנן בזמנו לשמש לעגינת ספינות אוויר) נחשבת לחלק מגובה הבניין, 443 מטר. אך האנטנה על ראש מגדל 'סירס' אינה מוגדרת ככזו. אילו נמדד מגדל סירס מהמדרכה שבכניסה הראשית עד לראש האנטנה, היה גובהו 520 מטרים. למרות זאת, 'טאיפיי 101' בטאיפיי שבטייוואן, החזיק בזמנו בתואר המגדל הגבוה בעולם כשגובהו הגיע ל-509 מטרים.

אלא שהיום המספרים כבר ברחו לגמרי למעלה. המגדל הגבוה ביותר בעולם היום הוא בורג' ח'ליפה בדובאי, עם 828 מטר עד לקצהו העליון. אך גם בתחום זה טרם נאמרה המילה האחרונה.

סין, שנכנסה לתחרות באיחור ניכר, מתחילה לתפוס גובה על כל המשתמע מכך. כבר בשנת 2010 היו בסין שישה מתוך 15 הבניינים הגבוהים בעולם.

עם התפתחות עולם הבנייה והטכנולוגיות הרבות בתחום, עוד ועוד מדינות נכנסות לתחרות הזאת, כאשר לא תאמינו היכן מתוכננת בנייתו הבאה של המגדל הגבוה בעולם.

בשנת 2015 החל להיבנות במחוז בצרה בעיראק, הבניין שייקרא 'כלת המפרץ'. הוא יתנוסס לגובה של 1,152 מטרים, ויכלול 604 קומות.

גורד השחקים הגבוה ביותר שמתוכנן כיום בעולם, הוא בגובה 1,700 מטר, כמעט פי 2 מבורג' ח'ליפה בדובאי. שמו של המגדל הוא 'סקיי-מייל', ועתיד לאכלס 55 אלף דיירים.

ובשורה התחתונה, הרצון העתיק לכבוש את קו הרקיע מספר בראשית, עדיין לא עומעם.