שילמתם והעסק נסגר לפני שהתשלומים הסתיימו?

אילוסטרציה. צילום: Syda Productions | שאטרסטוק

"תשלומים או תשלום אחד" היא שאלה שכולנו מתחבטים בה ברכישה בסכומים של כמה מאות שקלים. כאשר שמדובר כבר על הוצאה בסך אלפי שקלים, רוב הישראלים יעדיפו "לחלק" את התשלום ולהימנע מהתמודדות חד פעמית.

אך מה קורה אם אנחנו קונים מוצר או שירות בתשלומים והעסק נסגר בטרם עת? האם ניתן לקבל בחזרה את הכסף והאם חייבת חברת האשראי לעצור את העברת הכספים? אלו הן השאלות שהונחו לפתחו של בית המשפט בירושלים, במסגרת תביעה שעסקה בטיפולי שיניים בני כמה מפגשים, כאשר המרפאה נסגרה טרם הושלמה המלאכה. מדובר בפסק דין עם מסר צרכני חשוב אשר מבהיר פעם נוספת שלא תמיד הנהלים של חברות האשראי מתיישבים עם החוק כלשונו וככתבו.

האם התשלום ייעצר רק בהצגת מסמך מפורט?

התובעת במקרה זה ביקשה לעבור טיפולי שיניים שעלותם נקבעה על כ-12,000 שקלים ושהתבססו על שישה מפגשים. התשלום בוצע בפריסה של ארבעה תשלומים, אולם כבר לאחר שני מפגשים בלבד, מרפאת השיניים נסגרה ונכנסה להליכי פירוק.

המטופלת פנתה לחברת האשראי, ביקשה לעצור את התשלומים הנותרים ואף להשיב לה את הכסף ששולם ואשר לא התקבל בעבורו טיפול. "אין שום בעיה", אמרו נציגי חברת האשראי, "נעצור את התשלומים כאשר תציגי לנו מסמך מהמרפאה שמסביר בדיוק כמה תמורה התקבלה בעבור הכסף ששלמת ומה ההפרש".

כלומר, חברת האשראי טענה שלפי הנהלים הנהוגים אצלה היא לא יכולה להשיב כספים אלא לאחר שיוכח בפניה "כישלון תמורה חלקי קצוב". בפועל, גם המטופלת וגם חברת האשראי פנו למפרק שמינה בית המשפט על מנת שזה יוציא מסמך שקוצב את השירות. מסמך שכאמור לא התקבל.

יתרה מזו, לא רק שהמפרק לא מסר את המסמך המבוקש, אלא שהוא אף דרש לא לעצור את התשלומים… ואכן, הסכומים הועברו במלואם לתיק הפירוק. המטופלת, שסבלה מהעדר שיניים בפיה, הסכימה בסופו של דבר להצעת המפרק להשלמת הטיפול במרפאה אחרת (שרכשה את המרפאה הראשונה) אך נאלצה להוסיף כ-7,000 שקלים.

בעקבות השתלשלות העניינים, הגישה המטופלת תביעה בה דרשה להשיב לה את שני התשלומים שהועברו לתיק הפירוק, את ההוצאות שהיא נדרשה להן לטובת עצירת התשלומים, וכן תשלום בגין הנזק שנגרם לה כתוצאה מהיותה ללא שיניים במשך זמן ממושך.

תשלומים בזמן פירוק – המסגרת החוקית

סעיף 10 לחוק כרטיסי חיוב קובע כי חברת אשראי חייבת להפסיק לחייב לקוח בתשלומים אם התקיימו תנאים מצטברים של העדר אספקה וביטול על ידי הלקוח. כמו כן, סעיף 10א לחוק זה, אשר תוקן לפני כעשור, קובע שאם הספק נמצא בהליכי פירוק, חברת האשראי מחויבת להפסיק את העברת התשלומים ולהשיבם ללקוח ללא תנאים.

החוק קובע שאם הומצאה לחברת האשראי בקשה שהוגשה כנגד הספק למתן צו פירוק, צו כינוס נכסים או צו פשיטת רגל, יש להפסיק לזכות את הספק בגין אותה העסקה החל ממועד ההודעה הנ"ל. יודגש כי רק במקרה שחברת האשראי שוכנעה שהנכס סופק או שקבלת הבקשה (למתן צו) לא תפגע בלקוח, היא רשאית להמשיך ולהעביר את התשלומים. דהיינו, בשלב ראשון, יש לעצור את התשלומים לספק, ורק לאחר מכן הספק (או המפרק) או חברת האשראי יכולים לפנות לבית המשפט של הפירוק בכדי לקבל הוראה מתאימה.

ביהמ"ש: החוק קודם לנהלים של חברת האשראי

במקרה שלנו, קבע בית המשפט כי חברת האשראי הפרה חובה חקוקה כאשר לא השיבה למטופלת את שני התשלומים הנותרים לאחר שהתקבלה ההודעה על מתן צו פירוק. על פי החוק, חברת האשראי הייתה צריכה להחזיר את התשלום ולא להתנותו בקבלת מסמך כזה או אחר.

בית המשפט מתח ביקורת על חברת האשראי והזכיר לנציגיה את דרישות המחוקק הברורות: "אין הנתבעת יכולה להיבנות מטענות בדבר נהליה הפנימיים, כאשר החוק קובע סדר קדימויות קוגנטי וברור", נכתב בפסק הדין. בסופו של יום, בית המשפט פסק כי חברת האשראי תשלם למטופלת כ-9,200 שקלים. הן בעבור התחשבנות בין התשלומים שהועברו ובין הטיפול שניתן, והן בגין הכאב והסבל.

מסקנת הדברים: אל תהססו לפנות לחברת האשראי שתעצור את התשלום בשעה שהעסק קרס או שלא מילא אחר התחייבותו! ברוב המקרים ינסו חברות האשראי להתחמק מתשלום, וימצאו סיבות שונות להשארת. יש לעמוד על הזכויות, ולא להסס לגשת לבית משפט בעניין.

עו"ד יוסף ויצמן הוא המשנה לראש לשכת עורכי הדין וחבר הוועדה לבחירת רשמי הוצאה לפועל