שירות התעסוקה: בסוף 2020, חצי מיליון ישראליים בלי עבודה

שירות התעסוקה מזהיר: ללא התערבות מהירה וממוקדת לטובת עידוד תעסוקה ופיתוח הון אנושי – עלול לקום 'דור אבוד' של צעירים – כפי שקרה במשבר ב-2008 • מדיניות הממשלה המתמקדת במרכיב הפיצוי ותשלום קצבאות בלבד, עלולה להזיק למובטלים והעבודה הופכת בעיניהם ל'פחות משתלמת'

לשכת תעסוקה | צילום: דוברות שירות התעסוקה

שירות התעסוקה רואה שחורות בכל הקשור לאבטלה במדינת ישראל. לטענת רשות התעסוקה, שיעור איטי של חזרה לעבודה לצד המשך רישום דורשי עבודה חדשים, מחזקים את ההערכה כי בסוף 2020 כחצי מיליון ישראלים (12% אבטלה) עתידים להישאר בלי מקום עבודה (נתוני הלמ"ס מדברים על מספרים נמוכים בהרבה).

שירות התעסוקה 'מזהיר' את המדינה כי ללא התערבות מהירה וממוקדת לטובת עידוד תעסוקה ופיתוח הון אנושי – כמובן בעזרת התוכניות והפרויקטים הנשענים על יתרונות שירות התעסוקה – עלול לקום כאן 'דור אבוד' של צעירים – כפי שקרה בעקבות המשבר הכלכלי הגלובלי ב-2008 במדינות ספרד ויוון.

בשירות התעסוקה טוענים כי מדיניות הממשלה המתמקדת במרכיב הפיצוי ותשלום קצבאות בלבד, עלולה להזיק למובטלים והעבודה הופכת בעיניהם ל'פחות משתלמת'. מדינות ה-OECD לעומת זאת, מפעילות תוכניות להתמודדות עם משבר הקורונה, המשלבות בין מרכיב הפיצוי לאזרח למרכיב השילוב בעבודה, באמצעות מערך של שירותים מתקדמים.

חוזרים לחתום אבטלה

על פי נתוני שירות התעסוקה כ-62% ממקבלי קצבאות האבטלה בשנים 2019-2018 מיצו את כל תקופת זכאותם (תחת נתוני אבטלה נמוכים יחסית). בשירות התעסוקה מקבילים זאת למשבר הקורונה וטוענים כי כעת צפוי לגדול שיעור הממצים את כלל תקופת הזכאות (לפחות 80%), זאת במיוחד לנוכח הארכת קצבאות האבטלה עד ליוני 2021. בשירות לא מאשימים קבוצה מסוימת אלא מודים כי בכל קבוצות האוכלוסייה, יש נטייה למצות את תקופת הזכאות לאבטלה.

אלא שאת הנתונים ניתן גם לפרשן לפן נוסף. שירות התעסוקה אולי שכח כי האבטלה ירדה בשנתיים האחרונות לשפל היסטורי שלא היה דוגמתו בחיי המדינה. כלומר, מקבלי קצבאות האבטלה לא מיצו את תקופת האבטלה מתוך אי רצון לעבוד, אלא ככל הנראה הם באמת לא יכלו להשתלב שוב בשוק העבודה מסיבות כאלו ואחרות.

גם חזרתם למעגל האבטלה מעידה על קבוצה המתקשה לפרנס את עצמה ואולי לא משפיעה של כלל דורשי העבודה. מניתוח מיוחד שערך שירות התעסוקה עולה, כי מבין כלל תובעי הבטחת ההכנסה בישראל בשנת 2019, 24.3% קיבלו קצבת אבטלה לפחות באחת משלוש השנים שלפני כן (לפרק זמן של חודשיים לפחות). יותר מ-22% מכלל מקבלי קצבאות הבטחת הכנסה בישראל ב-2019 התייצבו לקבלת קצבת אבטלה ב-3 השנים הקודמות.

שנורר נותר שנורר

הטענה הרווחת בשירות התעסוקה טוענת, כי ככל שאנשים נמצאים תקופה ארוכה יותר מחוץ למעגל העבודה, כך פוחת הסיכויים להשתלב מחדש. בנוסף, הזמן המתארך מגדיל את הסיכויים של המובטל להיקלע למסלול ארוך-טווח של קצבה סוציאלית, והרווחת האישית נפגעת. בהמשך, ולאחר תקופת היעדרות ארוכה, השילוב מחדש בעבודה הופך להיות מורכב יותר.

כבר היום דורשי העבודה נמצאים למעלה מחמישה חודשים מחוץ למעגל העבודה. מחקרים רבים קושרים בין היעדר תעסוקה לאורך זמן לתופעות פסיכולוגיות שליליות כמו מצוקה נפשית, דיכאון, חרדה, סימפטומים פסיכוסומטיים וירידה בהערכה העצמית. בקרב אנשים ללא רקע של בעיות נפשיות, חלה הידרדרות במצב הנפשי כתוצאה מתקופת אבטלה של מעל חצי שנה.

לא זו אף זו – ככל שנמשכת תקופת האבטלה, נמצא כי ניכרת ירידה בביטוי של תכונות אישיות בונות (כמו למשל פתיחות), שחיוניות לחיפוש ולמציאת עבודה חדשה והשתלבות מחודשת.

בדוחות אחדים מהחודשים האחרונים נטען, כי עקב משבר הקורונה, אנשים רבים יותר ייאלצו להיכנס לעבודה בתנאי תת-תעסוקה. לפחות בטווח קצר הם יקבלו משרות שלא הולמות את כישוריהם ובשכר נמוך יותר. אולם גם במצבים כאלה ניתן למצוא סיפוק מסוים ע"י מציאת עבודה שעונה על תנאים אנושיים בסיסים כמו משמעות וכבוד עצמי, וכן באמצעות סיוע פסיכולוגים תעסוקתיים. החזרת מספר כה גדול של עובדים לשוק העבודה מחייבת בנקיטת צעדים משמעותיים כבר בשלבים הראשונים של המשבר.

סיוע אפקטיבי

כדי לטפל באבטלה, שירות התעסוקה ממליץ לעשות כמובן שימוש במידע ובנתונים שלהם ולנקוט במדיניות של שני צעדים מקבילים: מחד, עידוד חזרה מהירה לשוק לעבודה ושמירה על קרבה לשוק העבודה בשונה מהמצב היום שמעודד אנשים להישאר בבית ולקבל דמי אבטלה. מאידך, השירות מדגיש את חשיבותו של פיתוח ההון אנושי של דורשי העבודה, קרי, שיפור המיומנויות והכישורים שלהם ובכך לחזק את חזרתם לשוק העבודה ואף להגדיל את הפריון. בשירות ממליצים להתמקד בקבוצות הבאות: מרוויחי שכר נמוך, נשים, צעירים, מבוגרים, חרדים, ערבים, עצמאיים, מעמד בינוני, ונפגעי ענפים שלא חוזרים לפעילות מלאה.

לסיכום, לדברי רשות התעסוקה, בניהול המשבר, יש לשלב ולאזן בין 3 מרכיבים:

א. רשת ביטחון סוציאלית – כלים המעודדים שימור עובדים כתחליף לפיטורים (לדוגמא תשלום למעסיקים עבור אחזקת העובד בעבודה).

ב. מאמצים לעידוד שילוב בתעסוקה – גם אם המחיר עבור חלק מהאנשים יהיה כניסה זמנית למצב של תת-תעסוקה.

ג. חיזוק ההון האנושי לשוק העתידי.

שר הכלכלה והתעשייה עמיר פרץ: "עם פרוץ המשבר אמרתי שהדרך היעילה ביותר להשבת עובדים היא דרך חל"ת גמיש, או בשמו המוכר יותר, 'המודל הגרמני'. מודל, אותו גיבשתי יחד עם בכירי משרדי והצגתי אותו בוועדת הכלכלה. על פי המודל, המעסיק יוכל להעסיק עובדים בחלקי משרה בהתאם לצרכיו, ואילו המדינה תשלים לעובד את שכרו, דרך תשלום החל"ת שהוא ממילא מקבל. זו לא העת להטיל דופי במעסיקים הקורסים תחת הנטל והעובדים המשוועים לחזור למעגל העבודה, אלא לעשות כל שניתן על מנת להחזיר בפרק זמן קצר, כמה שיותר עובדים למעגל העבודה . לאחר המשבר, מעסיק שניצל זאת לטובתו, שלא בתום לב, ישלם על כך".

מנכ"ל שירות התעסוקה רמי גראור: "על מנת לסייע באופן אפקטיבי למאות אלפי דורשי העבודה בישראל יש צורך להפעיל תוכנית אסטרטגית מקיפה. במסמך זה, הצגנו את עיקרי המאפיינים, התוכניות והפרויקטים שלדעתנו יש לנקוט תוך התבססות על יתרונותיו של שירות התעסוקה. לאור המדיניות הקיימת, שמתמקדת בפיצוי על פני תמרוץ לתעסוקה, חיוני להקטין את ההשפעות השליליות שעלולות להיווצר ברמת הפרט. לכן, יש צורך ביישום תוכנית סדורה לעידוד ושילוב דורשי עבודה בשוק התעסוקה לטווח המיידי ואף לשנים הבאות.

"שירות התעסוקה ממליץ למצוא את האיזון בין שני מסלולים משלימים: מצד אחד חיזוק רמת המיומנות של דורשי העבודה ומצד שני תמרוץ אפקטיבי לשילובם בשוק העבודה. כמו כן, אין מנוס מהגדלת הביקוש באופן ישיר על ידי הממשלה, בין היתר בפרויקטים ממשלתיים לאומיים שישפיעו גם על הפריון בעבודה".

תגובה אחת ל: "שירות התעסוקה: בסוף 2020, חצי מיליון ישראליים בלי עבודה"

  1. ברגע שיתחילו לחייב להיתייצב בשירות התעסוקה, רשימת הצובטלים תימחק, עשרות אלפי עובדים מקבלים דמי אבטלה למרות שחזרו לעבודה, המעסיקים דיווחו למוסד לביטוח לאומי על חזרה לעבודה וקיבלו מענק על חזרה לעבודה, וגם העובדים הודיעו בעצמם על חזרה לעבודה. אבל במוסד לביטוח לאומי ממשיכים לשלוח להם דמי אבטלה עד היום

כתיבת תגובה