ועדת הכספים החלה בהקראת החוק לעידוד ההשקעות בהייטק בישראל, במסגרת הכנתו לקריאה שנייה ושלישית | שר המדע אופיר אקוניס: "מאז מחצית 2022, אנחנו עדים למגמה מדאיגה בזירה הבינלאומית, של ירידה בגובה ההשקעות בהייטק, ירידה בסטרטאפים בישראל, דבר שלצערי ממשיך – אישור החוק הזה יהווה בשורה ענקית לענף ההייטק וחזרה של הענף הזה לצמיחה ושגשוג"
שי קליין 28.06.2023
משרדי הייטק בהרצליה פיתוח | צילום אילוסטרציה: נתי שוחט, פלאש 90ועדת הכספים בראשות ח"כ משה גפני, החלה בהקראת הצעת החוק לעידוד תעשייה עתירת ידע (הוראת שעה), התשפ"ב-2022. במסגרת הצעת החוק, אותה מכינה הוועדה לקריאה שנייה ושלישית, מוצע לקבוע הטבות למשקיעים בחברות היי־טק ישראליות וכן הטבות לחברות בגין רכישת חברות אחרות או מיזוג עם חברות אחרות, שהקניין הרוחני שלהן רשום בישראל ומרכז פעילותן בישראל.
שר המדע, החדשנות והטכנולוגיה, אופיר אקוניס אמר בישיבה, כי "הצעה זו עברה במהלך השנים גלגולים שונים. אנחנו דנים בחוק שאין לי ספק שיתמכו בו כל חברי האופוזיציה והקואליציה. ממחצית 2022, אנחנו עדים למגמה מדאיגה בזירה הבינלאומית, של ירידה בגובה ההשקעות בהייטק, ירידה בסטרטאפים בישראל, דבר שלצערי ממשיך ויורד. צריך לשים את הדברים על השולחן הזה, זו מגמה שהחלה במחצית 2022, גם כתוצאה מגורמים בתעשייה הבינ"ל. אני מאמין שככל שממשלות מטילות פחות מיסים על האזרח, הציבור וחברות, כך התגבולים עולים. כך הצ"ח הזו מטרתה להסיר חסמים, ולעודד הקמה וצמיחה של חברות הייטק ישראליות, שהקניין הרוחני שלהן רשום בישראל, ומרכז פעילותן בישראל, החוק הזה שמטרתו גם להרחיב ולגוון את היצע המימון של החברות האלו, נועד בראש ובראשונה לתמוך בהמשך השגשוג והמובילות של תעשיית החדשנות הישראלית".
"ב-2015 שנכנסתי לתפקידי כשר המדע והטכנולוגיה, נפגשתי במשך 5 שנים עם עשרות מקבילים בעולם, וכולם כאיש אחד הייתה להם שאלה אחת, איך אנחנו לומדים מכם להיות אומות סטרטאפ, וחלק מהארצות שסייענו להן, גם במחקרים משותפים וגם בהסכמים בינ"ל משותפים, פשוט עשו את זה, וזה גרם להם לעלות במדד החדשנות הבינ"ל, וישראל לדאבון הלב קצת ירדה בו. 2 מגמות צריכות להתהפך: 1 מגמת הירידה בגובה גיוס השקעות, והשנייה עלייה מחודשת במדד ההשקעות הבינ"ל. אנחנו יכולים וצריכים לעשות את זה, זו חובה שלנו, שלי כשר, של יו"ר ועדת הכספים, של שר האוצר, של כל מי שנוגע בדבר, גם בתעשיות".
"זו הצעת חוק מורכבת, אתם מובילים את החוק הזה, זו הצעה שעברה בהחלת רציפות בהסכמה בין אופוזיציה לקואליציה, אני מאמין ומקווה שההקראה תהייה מהירה, יש לנו אינטרס לאומי בחוק הזה, אני מבין שהביטוי הזה נשחק, אבל אצלי הוא עוד קיים. בסוף יש עם אחד, חברה אחת, בעזרת ה' ובעזרתכם, אני מקווה שנספיק להעביר את החוק המורכב הזה עד תום הקיץ, זו תהייה בשורה ענקית לענף ההייטק וחזרה של הענף הזה לצמיחה ושגשוג, בעצם היפוך של המגמה בשנה וחצי האחרונה".
יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני ציין במענה לדברים כי הוועדה רואה חשיבות גדולה באישור החוק, ותפעל לקדמו במהירות האפשרית, אך תקפיד על דיון מקצועי, ממצה ומקיף ככל שיידרש".
בדברי ההסבר להצעת החוק מצוין כי "ענף ההיי־טק הישראלי שמר בשנים האחרונות, ועד לפני כמה חודשים, על נתוני פעילות טובים יחסית, הן ברמת ההשקעות והן ברמת השכר, למרות המשבר הכלכלי שפקד את המדינה בשל התפשטות נגיף הקורונה. על אף הנתונים המעודדים כאמור, התחרות בין מדינות על מיקום פעילותן של פירמות, בעיקר בתחום הטכנולוגיה, ועל מיקום רישום הכנסותיהן, מצריכה הקצאת משאבים לשימור ישראל כיעד אטרקטיבי להשקעות".
כך מצוין כי לשם כך, ובהמשך לתיקון מס' 73 לחוק לעידוד השקעות הון, שנועד להשגת מטרה דומה "מוצע לקבוע בחוק זה הטבות למשקיעים בחברות היי־טק ישראליות וכן הטבות לחברות בגין רכישת חברות אחרות או מיזוג עם חברות אחרות, שהקניין הרוחני שלהן רשום בישראל ומרכז פעילותן בישראל".
בדברי ההסבר להצעה, מצוין כי מטרת שני ההסדרים הראשונים בחוק, הינה עידוד השקעות של גורמים בעלי הון עצמי, לרבות איגוד של מחזיקים כאמור, בחברות טכנולוגיות בשלבים התחלתיים של פעילותן – חברות הזנק. משקיעים אלה הם פעמים רבות גם משקיעים אסטרטגיים אשר להם ניסיון בשוק הטכנולוגי, והחברות שבהן מבוצעות ההשקעות נהנות גם מהניסיון שהמשקיעים מביאים יחד עם השקעתם.
ההסדר הראשון, מקנה זיכוי ממס למשקיעים פרטיים אשר מבצעים השקעות בחברות הזנק בגובה של סכום ההשקעה המוכפל בשיעור מס רווח ההון שחל על המשקיע, ובכך מוזיל את עלות ההשקעה בחברות אלה.
ההסדר השני, מאפשר את דחיית תשלום המס על רווח ההון במכירה של חברה טכנולוגית, לבעל מניות אשר משתמש בחלק מהתמורה מהמכירה לצורך השקעה בחברת הזנק. בפועל, ההטבה הניתנת למשקיע אשר עומד בתנאים למתן ההטבה, היא דחיית מס לתקופה ארוכה – אם חברת ההזנק מצליחה, והשתתפות המדינה בהפסד – אם חברת ההזנק נסגרת בלא הגעה למימוש רווחים.
ההסדר השלישי, מאפשר התרת השקעה במניות כהוצאה לצורכי מס, לחברה טכנולוגית גדולה אשר רוכשת שליטה בחברה טכנולוגית אחרת – זרה או מקומית. ככלל, לפי דיני המס, השקעה במניות אינה ניתנת לניכוי באופן מידי, ותבוא לידי ביטוי לצורכי מס רק בעת מכירת המניות, בדרך של הקטנת רווח ההון שעליו משולם מס. על פי ההצעה, בשונה מהכלל הרגיל, ברכישה העומדת בתנאים המפורטים בסעיף, יהיה ניתן לנכות את עלות ההשקעה בשיעורים שנתיים שווים, במשך 5 שנות מס לאחר השגת השליטה, כנגד הכנסתה הפירותית של החברה הרוכשת. מאחר שתיקון זה עשוי לאפשר הטבת מס בהיקף משמעותי למספר לא גדול של עסקאות, מוצע לקבוע כי ההטבה תהיה מותנית בכמה תנאים, שיגדילו את הסיכוי לכך שתתקבל תועלת המצדיקה את מתן ההטבה.
עוד מוצע לתת פטור ממס למוסד פיננסי זר על הכנסותיו מריבית, דמי ניכיון או הפרשי הצמדה, שבהם נושאת חברה טכנולוגית ישראלית כחלק מההחזר על ההלוואה שנתן לה המוסד הפיננסי הזר. קביעת הפטור המוצע עשויה לסייע בהורדת העלויות המושתות על חברות טכנולוגיה ישראליות בגיוס אשראי ממוסדות פיננסיים זרים המתמחים במתן אשראי לחברות טכנולוגיות.
כדי לעודד את השימוש בחוק ובהטבה המוענקת בו, מוצע לקבוע כי מסלולי ההטבה הקבועים יופעלו כהוראות שעה מיום תחילתו של חוק זה ועד לסוף שנת 2026. לקראת תום תקופה זו, הממשלה תקיים הערכה של אופן יישום החוק המוצע ומידת הגשמתו את המטרות העומדות בבסיסו, ועל פי זאת תבחן את הצורך בהארכתה לתקופה נוספת.
לצד אלה, מוצע לקבוע כי יוארך תוקף סעיף 92א לפקודת מס הכנסה, אשר מקנה הטבה דומה להטבות הניתנות בחוק זה, בשל השקעות בחברות מחקר ופיתוח אשר מונפקות בבורסה, ואשר נקבע כהוראת שעה ל־5 שנים.
