תביעה נגד משפחת ברלנד: כביכול נטלו כספים לצרכיהם האישיים

למרות שהמשטרה כבר חקרה וסגרה את התיקים בנושא, המפרק של עמותות קהילת שובו בנים הגיש תביעה בסך 50 מיליון שקל נגד אשתו של הרב, בנו ונכדו • על פי התביעה, בני המשפחה השתמשו בעשרות מיליוני שקלים מכספי תרומות שניתנו לטובת העמותה לצרכיהם האישיים • הרב עצמו לא מעורב בחשדות ובתביעה

מוסדות שובו בנים | צילום: מפות גוגל

אבישי גרינצייג חושף ב'גלובס' כי לבית המשפט המחוזי בירושלים הוגשה תביעה בסך 50 מיליון שקל נגד משפחתו של מנהיג קהילת 'שובו בנים', הרב אליעזר ברלנד. זאת, בטענה כי המשפחה לקחה לצרכיה האישיים, תרומות שנועדו לקהילת שובו בנים ולתמיכה בגופים של מוסדות הקהילה.

על פי גרינצייג, התביעה הוגשה באמצעות עו"ד יששכר בר הלל, שמונה כמפרק שש עמותות של קהילת שובו בנים לאחר שהן נקלעו לחובות של מיליונים, והיא מופנית נגד תהילה ברלנד, נחמן ברלנד ונתן ברלנד. מדובר באשתו, בנו ונכדו של הרב ברלנד

המפרק בר הלל לא תבע את הרב ברלנד עצמו, בשל העובדה שאין ראיות לכך שהוציא בעצמו את הכספים או נתן הוראות למשיכת הכספים. מהתביעה עולה כי הרב היה הדמות שהניעה את קבלת התרומות, ואילו בני משפחתו הקרובה, היו אמונים על משיכת כספי העתק לצרכיה הפרטיים של המשפחה, תוך שהם מבודדים אותו מסביבתו במשך 15 שנה.

בגלובס מוזכר, כי בשנת 2013 פתחה המשטרה בחקירה מצומצמת, על הברחת כספים של משפחת ברלנד לחשבונות של מקורבים. המשטרה הוציאה צווי איסור דיספוזיציה בנכסים ובחשבונות שהוקפאו על-ידי בית המשפט.

אולם בסופו של דבר, בשנת 2018, פרקליטות מחוז ירושלים החליטה שלא להעמיד לדין את החשודים וסגרה את התיק.

על פי הפרסום בגלובס, למרות שסירב לשתף פעולה באופן גורף עם חקירת המפרק, בתצהיר משנת 2016 כתב נחמן ברלנד כי הכספים בחשבונות נועדו לשרת את קהילת שובו בנים, וכי הנתבעים לא עשו בכספים כל שימוש אישי. בתצהיר משנת 2017 טען נחמן ברלנד כי "לא הייתי מעורב בפעילות הכספית של הישיבה… כל סכומי הכסף שעברו תחת אבי מו"ר שליט"א חולקו לנזקקי הקהילה או לפעילות המוסדות".

למרות זאת, מפרק עמותות שובו בנים, ניהל הליכים משפטיים בשנים האחרונות, כדי לקבל צווים למתן חשבונות ולהקפיא את השימוש בחשבונות והעברות הכספים, כדי שיוכל להוכיח את הברחת הכספים ולהשיב את הכספים למטרה עבורה הם נתרמו.

על-פי התביעה, המתפרסת על למעלה מ-350 עמודים, לפני כעשור נכנסו לתוך החשבונות שבשליטת הנתבעים, סכומי עתק של כ-5 מיליון שקל מדי חודש, באמצעות הוראות קבע של אלפים רבים של תורמים אשר ביקשו לתרום למוסדות שובו בנים.

בין השנים 2009-2013 נכנסו לחשבונות בדרך זו כ-200 מיליון שקל, לא כולל סכומי עתק נוספים שהגיעו בדרך של "פדיונות" במזומן עבור "הצדיק" ללא כל רישום ותיעוד.

על-פי הנטען בכתב התביעה כפי שהובא בגלובס, הדרך של משפחת ברלנד להוציא ולהלבין את הכסף מהעמותות, הייתה מתוחכמת ושיטתית. בעלי החשבון ושליחים מטעמם חתמו בסיטונאות על צ'קים בסכומי כסף משתנים, והמירו באמצעות חלפנים את הצ'קים לכסף מזומן, ומשם הכסף חולק ללא כל רישום, על-פי ראות משפחת ברלנד. משפחת ברלנד אף רשמה צ'קים לפקודת אנשים פרטיים ועמותות שונות, וקיבלה בתמורה כסף מזומן תמורת דמי עמלה.

בדרך זו, נטען, הולבנו כאמור עשרות מיליוני שקלים תוך מספר שנים. מהתביעה עולה כי משפחת ברלנד השתמשה בכ-10,000 צ'קים שונים בתקופת הזמן הזו, ללא כל רישום של העמותות שבניהול משפחת ברלנד לאן נותבו הכספים.

על-פי התביעה, משפחת הרב ברלנד פעלה כביכול בשמו, לצורך ניצול הכספים הרבים שזרמו לחשבונות השונים, על-מנת להפיק רווחים אישיים. בתביעה נטען, כי "הנתבע נחמן ברלנד שלט שלא כדין ללא מצרים בקהילה ובכספיה, זאת למרות שלא היה רשום כאחד מבעלי החשבונות נשוא תביעה זו. הוא אשר נתן הוראות ופעל יחד עם אמו ובנו נתן, שהיו בעלי החשבונות ובאמצעות עושי דברו, בכל החשבונות של העמותות וגם ב'פדיונות' שנמסרו לרב אליעזר ברלנד, ובכל ענייניהם הכספיים".

על-פי הנטען בתביעה, הוראות הקבע כלל לא הגיעו לחשבונות של עמותות 'שובו בנים', שסבלו מחובות של מיליוני שקלים, בזמן שלחשבונות הפרטיים נכנסו סכומי עתק, שהיה בהם די והותר כדי לסגור את חובות העמותות.

על-פי התביעה, "התורמים לא ידעו שהכספים לא נכנסו לחשבונות בנק הרשומים על-שם העמותות, לא ידעו שהכסף לא שימש את מוסדות שובו בנים, ושהכספים נכנסו לחשבונות פרטיים של משפחת ברלנד, בהם עשו בכספים כרצונם, ללא כל פיקוח ושליטה וללא כל רישום כדין".

לפי גלובס, עו"ד בר הלל החליט להתמקד בהעברות הכספיות שבוצעו באמצעות צ'קים בלבד, מ-4 חשבונות בלבד ובשנים בודדות, כדי לדרוש חזרה עבור העמותות שלשמן נתרם הכסף, סכום של כ-50 מיליון שקל, ובכך לשלם את כל החובות הנדרשים על-ידי נושי העמותות.

עו"ד יששכר בר הלל מסר לגלובס בתגובה, כי "למשטרה היו מספיק כלים כדי לחקור ולהעמיד לדין את כל האחראיים להברחת הכספים ולהלבנת ההון. אם אני, כעורך דין פרטי על-פי מינוי של בית המשפט, הצלחתי להגיע לחומרי הראיות, משטרת ישראל והפרקליטות בוודאי ובוודאי שהיו יכולות להגיע לחומרים אלה ולחומרים נוספים, שעל בסיסם היה אפשר בהחלט להגיש כתבי אישום. בהחלט היה עניין ציבורי בהעמדת אנשים אלה לדין.

עו"ד יוספי מזר, המייצג את תהילה ונחמן ברלנד, מסר לגלובס בתגובה, כי "המדובר בתביעת-סרק, שנועדה להלך אימים על הנתבעים. האירוע מושא התביעה נבדק ונחקר על-ידי משטרת ישראל, אשר לאחר חקירות רבות החליטה על סגירת התיק, עניין המעיד כי לא נפל בהתנהלות מרשנו כל רבב. מרשנו פעלו כל חייהם לטובת קהילת 'שובו בנים', והטענות המופנות אליהם כעת יוכחו בבית המשפט כמופרכות וחסרות בסיס".

עורכי הדין גלעד ברון ומעיין מכאני ממשרד ברון ושות', המייצגים את נתן ברלנד, מסרו לגלובס בתגובה: "מרשנו, מר נתן ברלנד, דוחה את הטענות המועלות בענינו במסגרת כתב התביעה, תביעה שמוגשת בשיהוי אדיר, אם לא התיישנות, ונעדרת את התשתית הראייתית והעובדתית, המתבקשת להוכחת הטענות הנטענות בה, לבטח בכל הנוגע למרשינו מר נתן ברלנד. להיעדר הראיות כאמור התייחס כבר בעבר בית המשפט, אבל לצערנו, נידרש לחזור ולעסוק בכך".

תגובה אחת ל: "תביעה נגד משפחת ברלנד: כביכול נטלו כספים לצרכיהם האישיים"

  1. אסור לזלזל ברב ברלנד

כתיבת תגובה