תהיו רציונאליים: איך מקבלים החלטה עסקית?

מה מוביל אותנו לפני שאנחנו מקבלים החלטה עסקית? האם אנו צועדים לאורו האורקל מאוקלהומה שקבע כי האינטואיציה חשובה לא פחות מהרציונל או שמא עלינו לנתח את המציאות באופן אחר, שיניב תוצאות טובות יותר, מדוייקות יותר ומניבות יותר • מה בכל זאת עלינו לעשות? עופר נחשון מציג: תובנות לקבלת החלטות עסקיות

עסקים | מקור צילום: Pexels.com

היכולת לקבל החלטות רציונאליות בעולם העסקים היא  קריטית להצלחה. אולם כשבאים לקבל החלטה עסקית, תמיד מעורבים בה גורמים שונים, רגשיים ותרבותיים, המקשים על היכול להחליט באופן קר והגיוני. היות ואי אפשר להימלט מקבלת החלטה, שכן גם הימנעות ממנה היא למעשה החלטה שלא להכריע, שיש לה תוצאות, לכן, חרף רצונו של הפרט להיות רציונאלי, ולקבל החלטות עסקיות באופן הגיוני בלבד, בשל טבענו האנושי – הדבר הוא בלתי אפשרי. אשר על כן, יש לדבוק בשיטות ובתהליכים קבועים מראש לקבלת החלטות, בכדי שהן תהיינה מושכלות ככל האפשר.

יש  הבחנה ברורה בין החלטות עסקיות המונעות מסיבה או מתכלית. אם ההחלטה העסקית מונעת מסיבה (מניע. מה שמושך לאחור…), הכיוון איננו תמיד ברור, וההחלטה לא תהיה מושכלת. לרוב יש להחליט לאור התכלית (מה שמושך מלפנים…). יש לבחון לאן רוצים להגיע, לברר מהו היעד הריאלי, ולגזור ממנו לאחור פעולות מעשיות להגשמתו.

נקודה נוספת בעניין זה: עסקים המונעים מסיבה לרוב מגיעים לרוויה מהר יותר מאלה המונעים מתכלית, ובכך הם מקטינים את סיכויי הצלחתם.

אמצעי לניטור רעשי הרקע האי-רציונאליים הוא בחינת החלופות לעסקה לפני היציאה לקראתה.  ברם, יש להקפיד  שמספרן  לא יהיה רב מידי, שכן במקרה כזה לא תהיה אפשרות לקבל החלטה. מומלץ לבדוק שתיים-שלוש חלופות ריאליות, ולאחר בחינתן לקבל החלטה.

כדי שההחלטה תהיה מושכלת, יש  לעשות "סיעור מוחות" לפני קבלתה. אולם, מחקרים הוכיחו שרק כ-20% מהנוכחים בדיון משתתפים בו. בכדי להימנע ממכשול זה, מומלץ להתחיל מהקטן שישמיע את דעתו, ולעבור לגדול ממנו, וכן הלאה. הדבר נלמד מהדרך שבה הסנהדרין הייתה מקבלת את הכרעותיה. שיטה זו מאפשרת לכל הנוכחים להשמיע את דעותיהם ללא היסוס. בנוסף, בשלב התחקור, שיש לעשותו לאחר כישלונות והצלחות כאחד, יש לבחון את הדרך שבה התקבלה ההחלטה, ולא רק את איכות הביצוע. תחקיר מעיין זה ישפר  את שיטת הקבלה של ההחלטות, ויהפוך אותן למושכלות יותר.

לאחר קבלת ההחלטה והדרכים ליישומה, יש להתנהל באופן עיקש ונחוש להגשמתה. אין לדון בה מחדש, ולא להטיל בה ספקות, אלא אם כן השתנתה המציאות.

פרופ' דן אריאלי טוען במסקנת ספרו "לא רציונאלי ולא במקרה" שאין לנו באמת יכולת לקבל החלטות באופן מושכל.  לדבריו, "אם הייתי מצמצם את כל לקחי המחקרים שתיארתי בספר למוסר השכל אחד ויחיד…  יש לנו הרגשה שאנו יושבים במושב הנהג, ושיש לנו שליטה בהחלטות שאנו מקבלים ובכיוון שאנו מתקדמים. למרבה הצער, תפיסה זו משקפת יותר את האופן שבו אנחנו רוצים לראות את עצמנו, ופחות את המציאות".

במובנים רבים חייבים להסכים לדבריו, וגם וורן באפט (האורים ותומים של עולם ההשקעות) טען שרוב החלטותיו נובעות מאינטואיציה, שהיא שילוב של ניסיון, של הכרת הנושא על בוריו, ושל ניתוח מהיר ולא שיטתי. אך עם זאת אין להימנע מניסיון להכריע באופן רציונאלי. המציאות הוכיחה, שככל שאיש העסקים יצליח לנטרל את "הפגמים" שבאישיותו, ולבחון את הדברים בקור רוח תוך היצמדות לתבניות מוגדרות של קבלת החלטות, כך יעלו סיכוייו להצליח.

בעסקים, פעולה רציונאלית היא הדבר ההגיוני ביותר!

הכותב הוא מנכ”ל ‘מלאכת מחשבת’ ומחבר הספר: “להבקיע מאה שערים, איך לעשות עסקים עם הציבור החרדי”

כתיבת תגובה