הרשעה נוספת בפרשיית ה’צ’ק ליסט’ בבורסת היהלומים

מורשע נוסף מצטרף ל-28 הרשעות קודמות בפרשית הבנק המחתרתי שהסעירה את בורסת היהלומים בשנת 2012 • יהלומן והחברה שבניהולו הורשעו בבית משפט השלום בתל אביב בשורת עברות מס בפרשה • ההרשעה כוללת קבלת חשבוניות כוזבות בסך של כמיליון דולר, מכירת יהלומים ללא חשבוניות בסך של כמיליון דולרים, שימוש במרמה, עורמה ותחבולה, במטרה להתחמק ממס ועוד

בורסת היהלומים | צילום: מרים אלסטר, פלאש 90

השופטת דנה אמיר מבית משפט השלום בתל אביב, הרשיעה יהלומן ואת החברה בניהולו ובשליטתו, בשורה של עבירות מס ועבירות רישום כוזב בספרי תאגיד.

מדובר בכתב אישום שהוגש במסגרת ‘פרשת הבנק המחתרתי’ בבורסה ליהלומים, שזכתה גם לכינוי ‘צ’ק ליסט’, מהפרשות הגדולות ביותר שנחשפו בישראל בתחום המס והלבנת ההון. במרכז הפרשה ניצב עסק למתן שירותי מטבע, שהיה רשום כחברה למסחר ביהלומים. העסק נוהל בתוך הבורסה ליהלומים – כאשר הוא רשום כעסק ליהלומים ומשמש בפועל כבנק לא רשמי – במשך כשני עשורים, עד לשנת 2011.

250/200 סייד בר + קובייה בכתבה

בשנת 2012 עברה הבורסה ליהלומים זעזוע עמוק בחשיפת הבנק המחתרתי שפעל בבורסה. דרך הבנק הועברו לחו”ל מיליוני שקלים, ללא דיווח לרשויות. בנוסף, התברר כי המעורבים בניהול הבנק המחתרתי, הוציאו חשבוניות פיקטיביות, ככסות לביצוע עסקאות יהלומים, שלא היו ולא נבראו. כמו כן, בוצעו באמצעות ה’בנק’, עבירות יבוא פיקטיבי של יהלומים, בשיתוף פעולה עם מספר יהלומנים בבורסה.

עד כה כללה הפרשה, 28 כתבי אישום, שהוגשו על ידי פרקליטות מיסוי וכלכלה, נגד מפעילי ומנהלי הבנק המחתרתי ונגד יהלומנים רבים, אשר קיבלו שירותים מהבנק המחתרתי. כל כתבי האישום הסתיימו בהרשעות והרשעה זו מצטרפת אליהם. המדינה גם היא הרוויחה מהתיקים שטופלו גם במישור המיסויי האזרחי. מישור זה הניב מעל מאה מיליון שקל לקופת המדינה.

יהלומים בשוק שחור

למעשה, סיפק הצ’יינג’ ליהלומנים בבורסה וגורמים מחוצה לה, שירותי מטבע שונים ובהם ניכיון שיקים והעמדות כספים בחו”ל. בנוסף ניתנו בצ’יינג’ חשבוניות כוזבות, לפיהן נעשו כביכול עסקאות יהלומים בין הצדדים לחשבונית.

היהלומן הורשע ביחד עם החברה שלו, בכך שקיבלו בשנים 2010-2011, חשבוניות כוזבות של יהלומנים שונים, בסך של כמיליון דולר (כ-3.7 מיליון שקל), לפיהן ביצעו כביכול עסקאות יהלומים עם אותם יהלומים, הגם שבפועל לא ביצעו עסקאות עם אותם יהלומנים כמתואר בחשבוניות, והחשבוניות ניתנו להם, כחלק משירותי המטבע שקיבלו.

870/135 ליינר ארטקל

בנוסף, היהלומן והחברה הורשעו בכך, שביצעו מכירת יהלומים בסכום העולה על מיליון דולר (כ-3.8 מיליון ש”ח) ולא הוציאו תיעוד חשבונאי כנדרש (‘מכירה בשחור’), זאת במטרה להקטין במרמה, את ההכנסה החייבת של החברה.

קנסות ועונשי מאסר בפועל

בגין כלל המעשים, הורשעו היהלומן והחברה שבבעלותו ובניהולו, בעבירות של ניהול פנקסי חשבונות כוזבים ושימוש במרמה, עורמה ותחבולה, במטרה להתחמק ממס וכן בעבירות של רישום כוזב בספרי תאגיד בכוונה לרמות.

במסגרת הכרעת הדין, נדחו על ידי בית המשפט שורה ארוכה של טענות הגנה, שנטענו על ידי הנאשמים ובהן טענות הגנה מו הצדק, טענות לאכיפה בררנית, טענות הנוגעות להתנהלות רשות המיסים, ביחס לענף היהלומים וטענות כלפי רשויות החקירה והפרקליטות.

התיק נחקר על ידי יחידת יהלום ברשות המיסים. ושאר התיקים בפרשה נוהלו על ידי עוה”ד אלון גילדין, טפת מויאל רוטשילד, אורנה גלבשטיין, לירן חיים ורוי גורדון, מפרקליטות מיסוי וכלכלה.

בהרשעות קודמות, בית המשפט המחוזי הטיל על אחד מהמעורבים, 10 שנות מאסר בפועל, שנתיים מאסר על-תנאי, קנס של מיליון שקל וחילוט של 5.5 מיליון שקל. לאחר מכן המתיק בית המשפט העליון את עונשו, במסגרת ערעור וזאת לאחר שהחל בריצוי עונשו, והעמידו על 7.5 שנים בסך-הכול. מורשע אחר קיבל במסגרת הסדר טיעון – לאחר שהודה במיוחס לו – 4 שנות מאסר וקנס של 125 אלף שקל.

מומלץ עבורך

כתיבת תגובה