כלכלה בקלקלה: היועמ”ש בפניה לממשלה “לנהוג בריסון”

כלכלה משותקת • השבוע (א’) פנה היועמ”ש אל הממשלה והשרים במכתב בו נאמר כי בעקבות מערכת הבחירות עליהם “לנהוג בריסון ובאיפוק בכל הנוגע להחלטות המתקבלות, הקצאת המשאבים ויוזמות החקיקה” • במכתבו הוא מתריע “יש להיזהר מפני שימוש לרעה בכוח השלטוני ובמשאבי המדינה לתעמולה או להשגת יתרון לא הוגן למפלגה או למועמד” • נראה שפירוש הדבר שיתוק חלקי של התקדמות והתפתחות השוק והמשק

מנדלבליט עם נתניהו בישיבת ממשלה. | צילום אילוסטרציה: יונתן סינדל, פלאש 90

בשבוע שעבר פרסמנו על המחיר הגבוה שמשלמים המשק ומשלמי המיסים בגין הבחירות המיותרות. כעת מתברר כי זהו רק נתח מהנזק הכלכלי. השבוע (יום א’) פנה היועמ”ש ד”ר אביחי מנדלבליט במכתב אותו מיען אל “היועצים המשפטיים למשרדי הממשלה וליחידות הסמך”, ובו הוא מבהיר כי: “על רקע השתלשלות הדברים החריגה האמורה, שמשמעותה דחייה נוספת של מספר חודשים עד לכינון ממשלה חדשה, אבקש להבהיר כי ההנחיות במכתבו של היועץ המשפטי לממשלה אל מזכיר הממשלה מיום 27 בדצמבר 2018, כמו גם ההנחיות במכתבי אליכם מאותו המועד שכותרתו “היערכות משפטית לתקופת בחירות 2019”, יעמדו בתוקפן גם במהלך החודשים הקרובים עד לכינון ממשלה חדשה . בהתאם לאמור במכתבים אלו, ועל פי הפסיקה והנחיות היועץ בנושא, שומה על הממשלה היוצאת, השרים המכהנים בה ומשרדי הממשלה השונים לנהוג בריסון ובאיפוק בכל הנוגע להחלטות המתקבלות, הקצאת המשאבים ויוזמות החקיקה. אזכיר, כי הטעם לכך הוא כפול: ראשית, על הממשלה היוצאת להימנע, כשהדבר לא נדרש, מהכרעות בלתי הפיכות שיקשו על הממשלה החדשה שתכהן מכוח אמון הכנסת ה-22 לממש את מדיניותה לפי רצון הבוחר; שנית, יש להיזהר מפני שימוש לרעה בכוח השלטוני ובמשאבי המדינה לתעמולה או להשגת יתרון לא הוגן למפלגה או למועמד”.

מובן מאליו כי ‘ריסון’ שכזה, אף אם הוא מוכרח וראוי, יוצר כמעט כאוס בכל הנוגע לתפקודה של הממשלה והמשרדים השונים. אמנם הדברים נכונים לגבי כל מערכת בחירות, אך בהצטברות של זמן כה רב שבו מכהנת ממשלת מעבר בלבד מעולם לא הייתה. פירוש הדבר הוא כי הקצאת המשאבים וקידום יוזמות ‘חיוביות מדי’ שעלולות להתפרש כתעמולת בחירות (“שימוש לרעה בכוח השלטוני ובמשאבי המדינה לתעמולה או להשגת יתרון לא הוגן למפלגה או למועמד”, כלשון היועמ”ש) יושבתו או יתעכבו במידה ניכרת, והמדינה והמשק ייאלצו לקפוא במצבם הנוכחי במקרה הטוב, או להתדרדר למצב של אי משילות עמוקה והעדר כמעט מוחלט של יוזמות וכלים לביצועם במקרה היותר גרוע.

250

וזה עוד לפני שעסקנו בכך שהשרים עסוקים עד למעלה ראש בלבצר את קיומו של כסאם בעתיד, מה שפוגע קשות ביכולתם לבצע את מלאכתם נאמנה. כל זה פוגע בכל מערכת הממשל, אבל בעוד שהמערכות החיוניות כגון: צבא, משטרה, מערכת הבריאות, וכדו’ ימשיכו את תפקודם ברמה סבירה, הרי שלשוק הכלכלי הכה דינאמי ורגיש ישנה את יכולת ההיפגעות הגבוהה ביותר, שכן לגביו יוזמות, פיתוח ושינויי חקיקה הם לעיתים לא רק צורך אלא חמצן של ממש.

Inner article

 

את הדוגמא הבולטת ביותר, ניתן אולי לייחס לתחום התיירות אותו סיקרנו אמש בהרחבה. משרד התיירות, בראשות השר יריב לוין, פיתח את תיירות החוץ בישראל באופן ראוי להערכה, כשמדובר על עליה של למעלה מ-10% בשנה האחרונה – אך עם זאת נצפתה ירידה של 4%-3% בשלושת החודשים האחרונים. קשה להסביר את העובדה, מבלי להתעלם מכך שמדובר בתקופת מעבר.

חשוב להדגיש, כי היועמ”ש לא התעלם מכך, ובפניתו הוא מוסיף ומבהיר: “בצד האמור אדגיש, כי אין מניעה להמשיך בביצוע הפעילות הרגילה והשוטפת שמבטיחה את המשכיות עבודת הרשות המבצעת, ובהתאם אין הכרח לבדוק כל פעולה ופעולה שאינה מעוררת על פניה חשש בקשר לשתי התכליות האמורות”.

ולא זו בלבד, אלא שהיועמ”ש אף מסייג את דבריו יותר כשהוא מוסיף וכותב: “מבלי לגרוע מכלליות האמור אבקש להבהיר, כי לא חל שינוי באמות המידה העקרוניות המפורטות בפסקה ג’ למכתבי הקודם לעניין הצורך בהבטחת האיזון הנדרש בין חובת האיפוק לצורך בעשייה ובשמירה על רציפות הפעילות הממשלתית; עם זאת, משך הזמו הרב בו מכהנת הממשלה הנוכחית – כממשלה יוצאת בתחילה וכממשלת מעבר מאז מועד הבחירות, ולאור הנסיבות הייחודיות שנוצרו, על כלל ההשלכות הכרוכות בכך מבחינת היכולת לשמור על רציפות פעילות הממשלה כאמור, עשוי להשפיע על אופן יישומן של אמות מידה אלו. בהתאם לכך, במקרים המתאימים עשוי להינתן משקל רב יותר לצורך להבטיח את הצורך בעשייה שלטונית וברציפות והמשכיות עבודת הרשות המבצעת במסגרת בחינה פרטנית של החלטה או פעולה נתונה. זאת, תוך עריכת האיזון בין כלל השיקולים הנוגעים בדבר, והכל בהתאם לנסיבות הקונקרטיות של כל מקרה ומקרה” .

לא נותר אלא לקוות כי סאגת נדנדת השלטון תסתיים במהרה לרווחתנו, לרווחת המשק, ולרווחת השפיות כולה.

מומלץ עבורך

כתיבת תגובה