משברים כלכליים בעולם והשפעת הקורונה על שוק הקריפטו

סוחרים ממולחים טענו קרוב לעשר שנים לאחר משבר הסאב פריים בארה”ב כי עולם המסחר שלאחריו הוא כבר עולם חדש • מהן הפעולות העיקריות שקובעי המדיניות חייבות לעשות על מנת שלא נפגוש ב’עולם חדש’ שכזה ממחרת משבר הקורונה • וגם: מה היו עושים חסידי המטבעות הוירטואליים “שאינם תלויים בבנקים” אילולא התערבות הבנקים המרכזיים בעולם לבלימת המשבר?

רכשו בניו יורק נדל"ן ללא הון עצמי ובריבית אפסית | צילום: מנדי הכטמן, פלאש 90

הכירו את פרופ’ סטיב קין בן 65 מאוסטרליה. קין עומד בראש בית הספר לכלכלה, היסטוריה ופוליטיקה באוניברסיטת קינגסטון בלונדון. הוא כלכלן מוערך מאוד, שרבים בעולם ‘כורעים ברך’ לתחזיות ולהערכות שלו.

ומדוע אנו נדרשים אל האיש? בשנת 2005 החל פרופ’ קין להזהיר, שמשבר כלכלי עולמי, עומד בפתח. הוא טען בזמנו, כי קריסה מתקרבת אל המגזר הפיננסי בארה”ב. קין הסביר זאת בניתוח מבריק של שוק האשראי, כמו גם בניתוחים מזהירים נוספים. העצוב הוא, שהאיש פשוט צדק.

Box

משבר הסאב-פריים בשנת 2008, היה עצוב וכואב. ההתאוששות ממנו הייתה ארוכה. בראיון ל’דה מרקר’ בשנת 2016, טען צבי סטפק – הבעלים של בית ההשקעות מיטב דש – כי “הכלכלה העולמית לא חזרה למצב הנורמלי שלה מאז 2008”.

הסיבה למשבר החלה, כאשר מדיניות הבנק המרכזי, לתת אשראי כמעט בלתי מוגבל לרכישת נכסים, בריבית נמוכה מאוד ולעתים, אף ללא הון עצמי התחלתי. מיליוני בני אדם רכשו דירות בכספים שלא היה להם, כאשר הבנקים המלווים עצמם, נשענו על קרנות ובנקים נוספים, עד להתמוטטות הבועה הזו, שגרמה לנפילת בנקים רבים ולמשבר כלכלי חמור, בארה”ב ובעולם.

אז נכון. משברים פיננסיים הם מציאות חוזרת ונשנית בכלכלה המודרנית. זאת עובדה שאין להתווכח עליה. לכן, “לכאורה”, קל “לחזות” שיהיה משבר כלכלי. גם הדעה האומרת שהשוק עולה והשוק יורד – אולם בסופו של דבר הוא תמיד עולה, גם היא נכונה מאוד.

אבל, וכאן מגיע האבל הגדול, כאשר משבר כלכלי מגיע – זו תמיד הפתעה. לא יעזרו כל התחזיות וההערכות. כאשר משבר כלכלי תוקף, המשחק כאילו מתחיל מחדש. הזכרנו קודם את סטפק – כלכלן עם ניסיון של 40 שנה בשוק ההון – באותו ראיון בשנת 2016, אמר סטפק (8 שנים לאחר המשבר. ד”ש), כי הוא מרגיש, “כאילו שלקחו אותי למאדים או לכוכב לכת חדש, שבו חוקי הכלכלה אחרים, ואני צריך ללמוד הכל מחדש. זה נראה כאילו הניסיון וההבנה שצברתי בהשקעות, לא שווים הרבה”.

אם בעקבות משבר כלכלי שהתרחש בעיקר בארה”ב, היה צריך הכלכלן ללמוד הכל מחדש, מה הוא יאמר אחרי משבר שתוקף את כל העולם כולו בו זמנית? האם יש כלכלן אחד בעולם שיכול לומר, “צפיתי את המשבר המתרחש כאן”? או אחד שיכול לשלוף עכשיו מכובעו, פתרונות קסם ליום שאחרי המשבר?

מזרימים כסף

אולי כאן ראוי לעצור ולהסביר. אין אנו באים כנביאי זעם, להסביר עד כמה המשבר העכשווי הוא עמוק וקשה. בשבוע שעבר סקרנו משברים עולמיים שהתרחשו בעולם וכיצד המדינות יצאו מהם. מסתבר ש’מה שהיה הוא שיהיה’. הזרמת כסף רב למערכת, הוא הוא הפתרון שיכול להחזיק את השוק לבל יקרוס כולו.

הבנק הפדרלי כמו גם בנק ישראל ובנקים מרכזיים אחרים בעולם, החלו להזרים לשוק מיליארדים. התוכנית הכלכלית בארה”ב, מדברת על 2 טריליון דולר, שיחולקו לאזרחים. במילים אחרות הם מתחננים לאזרחים: המשיכו לרכוש, המשיכו להחזיר הלוואות, המשיכו לחיות והמשיכו את גלגל הכלכלה. הכל כדי שביום שננצח את הנגיף, יהיה כאו עולם כלכלי להמשיך לפתח.

השבוע נסקור מעט את התפתחות המשברים בעולם, נסביר על קצה המקלדת את תהליכי הנפילות הכלכליות ונקנח בסקירה של שוק מטבעות הקריפטו, שאכזב בגדול במשבר הנוכחי.

התפתחות משברים בעולם, נוצרים על פי רוב, כאשר מתרחש איזשהו זעזוע, שפוגע ביכולתם של חלק מהאנשים, להמשיך לרכוש מוצרים, לשלם מיסים ולא פחות חשוב, להמשיך לעמוד בהחזרי הלוואות ומשכנתא.

כאשר אנשים לא רוכשים מוצרים, מפעלים לא יכולים לייצר. קווי הייצור שנבנו בהשקעה בנקאית – על פי רוב – מושבתים, ולמפעלים אין כסף להחזיר לבנקים שהלוו להם לפיתוח המפעל. כאשר מפעלים מושבתים או כאשר כל השוק מושבת, אין לאזרחים כסף להמשיך את תהליכי הייצור של התעשייה וגם אין להם כסף לשלם את מיסי הממשלה. הגירעון גדל ויחס חוב-תוצר עולה.

משכנתא תחילה

הנקודה השלישית כואבת לא פחות. כאשר חלק מהאנשים לא מצליחים לעמוד יותר בתשלומי החובות ובהחזרי המשכנתא, מתחילה תגובת שרשרת, שמביאה להפסדים גדולים לבנקים ולבסוף למיתון. “ברגע שרמות החוב עוברות את המידה שאנשים יכולים לעמוד בה, אנשים פושטים את הרגל, ויש קריסה באשראי ואז קריסה בכלכלה. וזה בדיוק מה שקרה ב-2008”. אומר פרופ’ סטיב בראיון ליונתן קירשנבאום בשנת 2018, באתר ‘דבר העובדים בארץ ישראל’, של הסתדרות העובדים הכללית החדשה.

שימו לב, ההקלה כמעט הראשונה של בנק ישראל, הייתה דחיית תשלומי המשכנתא לשלושה חודשים לכל דורש. אתם יודעים כמה אזרחי המדינה חייבים לבנקים בסעיף המשכנתא? למעלה מ-371 מיליארד שקל בכ-894 אלף הלוואות, חלקם במינוף בינוני עד גבוה עם החזרים של 4-5 אלפי שקלים ויותר בחודש, דבר המהווה סיכון גבוה למערכת הבנקאות בישראל.

Inner

עכשיו נעשה חשבון קצר. עד כה פנו לשירות התעסוקה, מעל ל-700 אלף דורשי עבודה חדשים, המבקשים כסף לקנות בחודש הבא מצרכי מזון ולשלם על חיים בסיסיים. אם רק ל-30% מהם יש משכנתא בבנק, מדובר על כ-20% מהלוואות בבנק שנמצאות בסיכון גבוה.

לדברי קין, באותו ראיון, שוק הנדל”ן האמריקאי, שקרס בקול רעש גדול בשנת 2008, התפתח לכדי בועה כל כך גדולה, שהפיצוץ שלה הוביל לקריסה מוחלטת של המגזר הפיננסי האמריקאי. זאת מסיבה פשוטה, באותה התקופה חילקו הבנקים הלוואות ומשכנתאות בהיקפים עצומים, גם למי שלא היה יכול להרשות לעצמו להחזיר את המשכנתא.

מלווים כסף שאינו קיים

המצב בישראל טוב בהרבה. זה בדיוק מה שבנק ישראל מנסה לומר בכל ההודעות שלו לתקשורת. הסברנו זאת בידיעה שסקרה את מסיבת העיתונאים של בנק ישראל עם הנגיד וכל הצוות המורחב של בנק ישראל.

אבל האמת צריכה להיאמר, גם כאשר הנגף ימוגר – לדברי אסכולה אחת – או נלמד לחיות אתו לדברי מומחים אחרים, החזרה לשגרה תהיה איטית וקשה. לאזרחים עדיין לא יהיה כסף לרכוש מוצרים, המפעלים לא ימהרו לפתוח קווי ייצור. מקומות העבודה יעשו שיקול מחודש לכל עובד. אנשים מבוגרים ששרדו את הנגיף, עלולים למצוא את משרתם נתפסת בידי איש צעיר ורענן. פעולה שהמנהל שלהם חלם לעשות, כבר כמה שנים קודם לכן.

לא ניכנס פנימה לכל ההסברים העמוקים של קין. רובם גם לא ממש קשורים לכאן. בקצרה הוא מסביר כי “הבנק רושם לעצמו את ההלוואה שהוא נותן, שהיא נכס בפני עצמו, ומכניס את כמות הכסף הנדרש בחשבון הבנק של הלווה. וככה נוצר כסף”. אולם בעצם זה כסף שאינו קיים וכשהוא מגיע למספרים גרנדיוזיים מתרחש משבר.

קין מתייחס גם להלוואות בשוק האשראי החוץ בנקאי וגם להלוואות הבנקאיות, הן לשוק הפרטי והן לשוק העסקי. עו”ד תומר רבינוביץ טען בראיון ל’ביזנעס’, כי “שוק האשראי הצרכני, הוא שוק שעבר את ה-200 מיליארד שקל הלוואות למשקי בית, בשנה”. לדבריו מדובר בבועה הכי גדולה במשק הישראלי. ועתה, מהיכן יחזירו אזרחי ישראל את חובותיהם, אם הם מסוגרים בביתם ולא יוצאים לעבוד?

שמיטת כספים

פרופ’ סטיב קין טוען – בראיון הנ”ל לקירשנבאום – לפתרון מרתק: “משהו כזה, שאני קורא לו ‘שנת יובל מודרנית’, כמו שהיה נהוג בחברות היהודיות הקדומות והרומיות לפני האימפריה, ובמזרח התיכון בכלל”.

הוא מציע לבצע את המהלך, באחד משתי דרכים: או שמיטת חובות ישירה, שתמומן על ידי המדינה, או באופן עקיף דרך הגדלת ההוצאה הציבורית. “הבנק המרכזי יכול לומר “אנחנו מכניסים טריליון דולר לחשבונות שלכם, וכל החובות הקיימים יכוסו” אומר קין, ומוסיף ” אני אומר את זה, אבל אני חושב שיש אפס סיכוי שזה יקרה. הכוח הפוליטי שיש למגזר הפיננסי הוא עצום, והם לא יסכימו לזה”.

הרעיון של קין, תקף גם היום. הצעת הבית הלבן שהובאה לקונגרס להצבעה, אומרת את אותם דברים במילים אחרות. מהדיווחים בתקשורת עולה, כי במסגרת התוכנית, יקבל כל אמריקני בוגר, תמיכה ישירה של 1,200 דולר, ו-500 דולר יועברו לכל ילד. זה לא מחיקת חובות, אלא חלוקת כספים, שתמשיך להניע את הכלכלה.

צריך גם לזכור, שהמשק הישראלי נשען על ייצוא. אם הנגיף תוקף את כל העולם, הייצוא יהיה בירידה, בשל ההאטה בכלכלה של כל מדינות העולם, אליהם מייצאים היצרנים הישראלים את סחורתם. קיטון של הייצוא והאטה בפעילות המשק, מביאה לירידה בביקוש לעובדים, כך שהאבטלה תמשיך לחגוג כאן, עד שגם כלכלות העולם יחזרו להתאושש.

מה נותר לנו לעשות? ראשית להתפלל. בורא עולם שומע תפילת כל פה ממתין לתפילות שלנו. הוא יודע מה הכי טוב עבורנו בעת הזאת ועליו צריך להיסמך. מעבר לכך, לצמצם הוצאות ככל שניתן, להעביר את הזמן בקריאת חומר מקצועי ולנסות לשרוד את התקופה בשלום. בראיון שהזכרנו קודם, מסביר עו”ד תומר רבינוביץ, מייסד ומנכ”ל עמותת ‘דף חדש’, איך לא ליפול עמוק יותר עם החובות (מה שעלול להפיל את הבנקים… ד”ש).

נשאר וירטואלי

והבטחנו גם מילה על שוק הקריפטו שאיכזב את המשקיעים. בכמה מילים נסביר כי הביטקוין ושאר מטבעות הקריפטו נוסדו בתגובה למשבר הכלכלי של 2008 שסקרנו קודם לכן. מטרת העל של שוק הקריפטו היה להגן על המחזיקים במטבעות אלו ממשברים כאלו ואחרים המאיימים על העולם.

חסידי הקריפטו טענו כל העת כי הגיע הזמן לסדר כלכלי חדש בלי בנקים ובלי בנק מרכזי התלוי לעיתים בהתפתחויות פוליטיות. הקריאה המרכזית הייתה הבו לנו מטבע המשוחרר מכבלי הרגולציה המעיקים. הבו לנו מטבע שהשוק בו יאמר את דברו.

בתקופות אלו כאשר הבורסות קורסות כתוצאה ממשבר כלכלי המתפתח ממשבר בריאותי, זהו עת מבחנו הגדול של השוק הדיגיטלי החדש. לכאורה, בדיוק כמו שהמשקיעים בורחים אל הזהב היציב יחסית שאינו מושפע מהמשברים, היו אמורים המשקיעים לברוח אל שוק הקריפטו. המטבעות הדיגיטליים שאינם תלויים בייצור, בבנקים, במניות וכד’ היו אמורים לפרוח בימים אלה.

מסתבר שאין הדבר כך. ויקי אוסלנדר מדווחת ב’כלכליסט’, כי שוק המטבעות הווירטואליים, קרס בשבוע שעבר, בכמעט 30% ומחק לא פחות מ־65 מיליארד דולר. כל אחד מ־20 המטבעות הגדולים, נפלו לפחות ב־25%, בנפח המסחר הגדול ביותר, שנרשם מאז פברואר 2018. ביטקוין, המטבע הדומיננטי והוותיק מכולם, נפל ב־28% למחיר של 5,890 דולר ורשם את היום הגרוע ביותר שלו בשבע השנים האחרונות. בהמשך, טרם נודע כי נשיא ארה”ב דונלד טראמפ, צפוי להכריז על מצב חירום לאומי, המטבע המשיך לצלול עד ל־3,950 דולר.

היא מסבירה כי עד כה, הנפילות של שוק הקריפטו, היו בעיקר מסיבות פנימיות, הקשורות לאופן פעולת השוק. פעם היה זה קרע בין שחקנים דומיננטיים, בשאלה איך יש להתגבר על בעיות כוח מחשוב, פעם השתת חסמים רגולטוריים על שוקי קריפטו פורחים, ומאוחר יותר פריצת פלטפורמת מסחר או שוד מטבעות מארנקים, שהיו לכאורה מוצפנים.

הפעם שוק הקריפטו, לא רק קרס ביחד עם כל שוק ההון, אלא ביותר מפי שניים מכל אחד משוקי המניות הגדולים בעולם. לדברי אוסלנדר, “בשעת מבחן מתגלה, כי המחזיקים במטבעות, רואים בהם סחורה, ועוד סחורה מסוכנת, ושבורחים ממנה כמו מכל דבר אחר בעת חרדה. המטבע שנוצר כמחאה מול המשבר העולמי, התגלה כשותף מלא למשבר החדש. לא אלטרנטיבה, פשוט סוג של סחורה חדשה”.

אסא ששון ב’דה מרקר’, תוקף עמוק יותר. “משבר הקורונה מחזיר את פנטזיות המטבעות הדיגיטליים, לקרקע המציאות. תארו לעצמכם כיצד היה נראה המשבר, ללא בנק מרכזי – כזה שמסוגל לתפור חבילת חילוץ במיליארדי שקלים; להעניק נזילות לבנקים, כדי לרסן את שער הדולר; ולרכוש אג״ח, כדי לספק נזילות לגופי הפנסיה והגמל”.

אין ספק שהנגיף, שהדביק מאות אלפי אנשים מכל העולם, מצליח להשפיע על כל הכלכלה העולמית, על שוקי ההון ועל הכיס של כל אחד ואחת מאיתנו. הנגיף הזעיר הצליח להדביק, אפילו את שוק הקריפטו על כל הגאונים הדיגיטליים שקמו בעולם בשנים האחרונות.

Inner

כתיבת תגובה