גמ"חים, צ'יינג'ים והלבנת הון: הדו"ח המלא

הסתיים צירוף ישראל לארגון ה-FATF העולמי • הרשות להלבנת הון – אחת משתי הרשויות האפקטיביות בעולם • עליה נמשכת בשיתופי הפעולה המקומיים והבין-לאומיים • וכיצד רואה הרשות את מהלך חוק הגמ"חים, ומי מספק כשליש ממקורות המידע לרשות? ניחשתם: הצ'יינג'ים 

צ'יינג | צילום אילוסטרציה: נתי שוחט, פלאש 90

הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור במשרד המשפטים, הרשות הלאומית למודיעין פיננסי, מפרסמת דו"ח לשנת 2018 הסוקר את פעילותה והישגיה בשנה החולפת. 

הדו"ח מספק רקע כללי אודות משטר איסור הלבנת הון ומימון טרור בארץ ובעולם, ומתייחס להתפתחויות המשמעותיות בשנה החולפת ובראשן – הובלת הליך צירופה של ישראל לארגון ה-FATF, דירוג הרשות כאחת משתי הרשויות האפקטיביות ביותר בעולם, זכיית הרשות בפרס נציבות שירות המדינה בגין השינוי הארגוני שביצעה, עליה נמשכת בשיתופי הפעולה המקומיים והבין-לאומיים ותרומה משמעותית לחקירות. 

הרשות קידמה בשנה החולפת השלמת שורה ארוכה של חקיקה, שנועדו לעצב ולחזק את המשטר בישראל ולהתאימו לסטנדרטים הבינלאומיים המקובלים בעולם, בשיתוף עם מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים ביניהם: החוק למניעת הפצה ומימון של נשק להשמדה המונית, תיקון חוק המאבק בטרור, חוק צמצום השימוש במזומן שנדון כאן רבות והחוק להסדרת פעילותם של גמ"חים ועוד.

הדו"ח מציג תמונת מצב של הפשיעה הכלכלית בישראל לשנת 2018 כפי שזו משתקפת בעבודת הרשות. תחום הפעילות העבריינית המוביל בביצוע עבירות הלבנת הון ומימון טרור בשנת 2018 הינו הונאה, זיוף ומרמה (24%). בנוסף, תחום השוחד והשחיתות ציבורית מוסיף להוות תחום פעילות משמעותי (כ-16%), לצד עבריינות מסים (12%) ומימון טרור (כ-11%).

כיצד מתבצעת הלבנת ההון? הדו"ח מונה את דפוסי הפעולה הבולטים להלבנת הון: מזומן (כ-16%), העברות בינלאומיות (כ-13%), פעילות באמצעות נותני שירותי מטבע – צ'יינג'ים (כ-10%), פעילות בנדל"ן (כ-6%) ושימוש באנשי קש (כ-5%).

בנושא העברות מידע, חל גידול ניכר של 18% בבקשות גופי האכיפה והביטחון לקבלת מודיעין פיננסי בטווח של חמש שנים חל גידול מצטבר של כ-132% בסך כל בקשות המידע שהתקבלו ברשות. מבחינת אפקטיביות תוצרי הרשות, משתקף נתון מרשים לפיו 84% מהפרפראזות המודיעיניות שהעבירה הרשות למשטרת ישראל שימשו אותן בפועל בחקירות הלבנת הון.

בנוסף, קיים גידול עצום של כ-26% בחילופי המידע של הרשות עם יחידות מודיעין פיננסי מקבילות בעולם (בקשות מידע יוצאות) וגידול מצטבר של 217%  בסך בקשות אלה בטווח של חמש שנים. נתון זה משקף עליה ניכרת ומרשימה בהתחקות גופי האכיפה בישראל, באמצעות הרשות, אחר כספי העבירה בחו"ל. כמו כן, במהלך 2018 קיבלה הרשות מאות בקשות מידע מהרשויות המקבילות לה ב-54 מדינות שונות, נתון המשקף גידול מצטבר של כ-56% בחמש השנים האחרונות.

עבודת הרשות מתבססת על 'דיווחים רגילים' של פעילות פיננסית לצד 'דיווחים בלתי רגילים' של פעילות פיננסית לא רגילה של הלקוח בעיני המוסד הפיננסי. במהלך 2018 נתקבלו ברשות למעלה מ-1.9 מיליון 'דיווחים רגילים' על פעולות פיננסיות, גידול של 6% ביחס ל-2017. כשני שליש מהפעולות מקורן במערכת הבנקאית.

מספר ה'דיווחים הבלתי רגילים' עמד השנה על למעלה מ-91 אלף דיווחים, גידול של 50% ב-5 השנים האחרונות. מקורם של כ-55% מהדיווחים הבלתי רגילים הינו במערכת הבנקאית.

מקור נוסף לדיווחים פיננסים מקורם בצ'יינג'ים. אלה מהווים כ-30% מכלל הדיווחים הבלתי רגילים לשנת 2018, גידול של כ-6% יחסית לשנת 2017, וגידול של כ-430% יחסית לשנת 2015.

מגמה בצמיחה מתמדת

ברשות אומרים כי לאחר שנה עמוסה בהישגים ופרסים בינלאומיים, מגמת ההתחדשות והצמיחה המשמעותיים שאפיינו את הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור בשנתיים האחרונות צפויה להימשך. "אנו מזהים, גם השנה, עלייה ניכרת בתרומת הרשות לחקירות כלכליות של רשויות האכיפה וגופי הביטחון, כפי שמשתקף בין השאר בממצאי הביקורת שנערכה על ידי ארגון ה- FATF.

"הרשות ניצבת בפני אתגרים רבים בזירה הבינלאומית ובזירה הלאומית, והצורך שלהם הוא להמשיך להתפתח ולצמוח על מנת להתמודד עם האתגרים הרבים בהם: גיבוש רפורמה בחוק איסור הלבנת הון על ידי איחוד הרגולציה על הגופים הכפופים להוראות מניעת הלבנת הון ומתן סמכות לרשות לעיכוב פעולות בגופים פיננסיים.

"הגברת המעורבות בזירה הבינלאומית וההשפעה על עיצוב הכללים הבינ"ל בנושאים אסטרטגיים לאחר קבלת ישראל לארגון ה-FATF, בדגש על מימון טרור. העמקת שיתופי הפעולה עם משטרת ישראל. העמקת שיתוף הפעולה עם רשות המסים. הגברת הסיוע למאבק במימון טרור. שיפור תהליכי העבודה. קידום פרואקטיבי של שיתופי פעולה עם הסקטור הפרטי. העמקת פעילות תורמת בארגונים הבינלאומיים. קידום שיתוף פעולה והסדרה בתחום הטכנולוגיה הפיננסית והמטבעות הווירטואליים. ייזום וקידום תיקוני חקיקה לשיפור משטר איסור הלבנת הון ומימון טרור. 

"בשנים האחרונות, על רקע ההבנה כי ארגון טרור נזקק למקורות מימון על מנת להוציא לפועל את מטרותיו, סיכול ערוצי מימון טרור מהווה כלי משמעותי בארגז הכלים במאבק בטרור.

"אמצעי המימון של מפגעים הפועלים ברחבי העולם מתבססים במידה רבה גם על אמצעי תשלום חדישים ועל טכנולוגית ופלטפורמות חדישות, כגון כרטיסים נטענים, מימון המונים, מטבעות קריפטוגרפים, ושימוש נרחב ברשתות חברתיות, שהביאו לשינו בדפוסי מימון הטרור העולמיים. 

"לצד זאת, נמשך השימוש בדפוסי מימון טרור מוכרים, כגון שימוש בנותני שירותי מטבע, שימוש בארגונים ללא כוונת רווח, שימוש במזומן ובבלדרים. בשנת 2018 התמקדה הרשות במספר מגמות מרכזיות למימון טרור: העברות כספים ממדינות תומכות טרור, באמצעות יחידים השולחים כספים דרך מדינות שבסיכון. גיוס תרומות מעמותות תומכות טרור. פעילות עבריינית, בדומה לפעילות של ארגוני פשיעה. ניטור ישויות חשודות בהקשר של מימון טרור.

"הרשות תמשיך במאמציה לטיפוח מנגנוני איתור וחסימת המקורות המזינים את מימון הטרור, באמצעות בלימת הערוצים הכספיים המשמשים לכך, וסיוע בתפיסה מהירה של כספי טרור. כמו כן, הרשות תפעל להידוק שיתופי הפעולה וחילופי מידע מודיעיני עם גופי הביטחון בישראל, תוך שימוש בכלים המקצועיים והטכנולוגיים המפותחים ברשות ובניסיונה הרב בתחום זה לאורך שנות פעילותה.

"הרשות תגביר את הסיוע הניתן למדינות השונות במסגרת מאבקן במימון טרור תוך חיזוק שיתוף הפעולה הבינלאומי והשיח הגלובלי בתחום זה.

"בשנה החולפת, הרשות יזמה והשתתפה במספר פרויקטים ומפגשים שנועדו לקדם הבנה ושיח עם חברות מתחום הטכנולוגיה הפיננסיות (פינטק) והמטבעות הווירטואליים, במטרה להגביר את שיתוף הפעולה בין הסקטור הציבורי לפרטי ולגבש את הרגולציה בתחום זה, לרבות קיום מפגש שולחן עגול עם חברות הנותנות שירות במטבעות וירטואליים והשתתפות בדיוני הצוות הבין-משרדי להקמתה של סביבת ניסוי רגולטורית (sandbox regulatory) לחברות פינטק".

2/3 מהמדינות מתמודדות עם מימון טרור

שר המשפטים, ח"כ אמיר אוחנה: "ההישג הלאומי האסטרטגי שהובילה השנה הרשות בהליך קבלת מדינת ישראל לארגון ה-FATF תורם לכלכלת המדינה והשקעות בה, לחוסן הסקטור הפיננסי הישראלי ופעילותו הבינלאומית. חשוב לא פחות, ישראל יכולה כעת לקחת חלק בקביעת הכללים העולמיים המחייבים את כל מדינות העולם בתחום, בייחוד בנושאים בעלי חשיבות אסטרטגית לישראל ובראשם – המאבק במימון טרור.

"לאחרונה זיהה הארגון שכ-2/3 ממדינות העולם אינן מתמודדות עם מימון טרור באופן אפקטיבי ולישראל אינטרס רב לפעול לשיפור המצב העולמי בנושא, ולמאבק אפקטיבי לזיהוי וסיכול ערוצי מימון טרור".

מנכ"לית משרד המשפטים, עו"ד אמי פלמור: "בשנה זו הפגינה הרשות הצלחה מרובה בשתי משימות  מורכבות, אשר די היה בכל אחת מהן כדי להוות הישג מקצועי יוצא דופן: הובלת תהליך לאומי פורץ דרך של הצטרפות ישראל לארגון ה-FATF, אשר חולל קפיצת מדרגה לאומית וזכה להצלחה בינלאומית באופן בלתי רגיל בקנה מידה עולמי, לצד השלמת הליך שינוי ארגוני פנימי שהוביל לשיפור אפקטיביות מרשים אשר הפך את הרשות לאחת משתי היחידות המצטיינות בעולם".

ראש הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, ד"ר שלומית ווגמן-רטנר: "שנת 2018 הייתה שנה משמעותית ביותר עבור מדינת ישראל ועבור הרשות. במהלך השנה הובילה הרשות את ההיערכות לקבלת מדינת ישראל לארגון ה-FATF היוקרתי, שהוביל להישג לאומי אסטרטגי נכבד. כמו כן זכתה הרשות בשנה זו בציון הגבוה ביותר בעולם בגין אפקטיביות פעילותה, אחת משתי רשויות בלבד בעולם כולו אשר זכו בציון יוצא דופן זה וכן קיבלה את אות ההוקרה מטעם נציבות שירות המדינה להתייעלות וצמצום הבירוקרטיה בגין השלמת הליך השינוי הארגוני המקיף שהובלתי ברשות".

כתיבת תגובה