סיכום עשור היסטורי בתחבורה

העשור האזרחי שהסתיים השבוע מתאפיין במהפכות היסטוריות של ממש בכל הנוגע לתחבורה הציבורית • דוד שלומוביץ עם סיכום עשור מרתק ל'ביזנעסופ"ש' • וגם: אלו פתרונות עתידיים מציעים במשרד התחבורה למצוקת התחבורה במגזר בחרדי • ביזנעסופ"ש

היסטוריה בתחבורה | צילום: מאגר התמונות של אגד

השנה האזרחית שהסתיימה השבוע, חתמה פרק של עשור חשוב ביותר, בתחום התחבורה בארץ בכלל והתחבורה הציבורית בפרט. עוד בעשור הקודם החל משרד התחבורה להבין, כי הפתרון טמון בתחבורה ציבורית יעילה, זמינה, אמינה ומהירה. חיבור קווים בתחנות ראשיות, פישוט תעריפים והטמעת טכנולוגיות חדשות.

שנת 1997, הייתה נקודת מפנה בתחבורה הציבורית. התקבלה החלטת ממשלה, על ביצוע רפורמה בענף התחבורה הציבורית והחל עידן התחרות. בעקבות מכרז שהוציא משרד התחבורה על כמה מקווי אגד, הוגש בג"צ אגד הידוע. אולם גם כשקבע בית המשפט, שהממשלה יכולה לרוץ קדימה עם התחרות, הדברים התנהלו בעצלתיים.

נסביר: עד לשנים אלה הוציאו המועצות או העיריות, את המכרזים לתחבורה הציבורית. בשנת 2000 החל המהפך, כשיצאו כמה מכרזים של משרד התחבורה ובעקבותיהם החלה לפעול בעיר אלעד, חברת "ביתר תור", מבית הורן את לייבוביץ', שזכתה במכרז לאחר שפעלה לפני כן בעיר ביתר.

במחצית 2004, נכנסה לעיר אלעד 'אגד תעבורה'. היה זה המכרז הראשון שזכתה אגד באמצעות חברת בת. בשנים שלאחר מכן הופעלו מכרזים בערים צפת-נהריה, אשדוד-תל אביב (קונקס-ויאוליה למי שזוכר), טבריה, באר שבע ועוד, המחירים נחתכו ב-50% לפחות ובאוויר התחבורה הציבורית הורגשה היסטוריה.

יאללה תחרות

חברות מתחרות | באדיבות המצלם.

בשנת 2007, נכנסה עיר חרדית נוספת למערך המכרזים. חברת 'עילית' החלה לפעול בביתר עילית, לאחר שהוכחה חוסר היכולת של חברת ביתר תור, להתמודד עם הגידול המהיר של העיר. באותם שנים החלו מכוח מכרזים חדשים, לפעול בעיר בית שמש ובעמנואל, חברות חדשות, סופרבוס ואפיקים בהתאמה. בשנת 2008, הושק כרטיס הרב קו, אולם מרוב בעיות כמעט ולא ראו את הכרטיס והפתרון שהוא נשא בחובו. באופן כללי עדיין לא הורגש הבום הגדול בתחבורה הציבורית.

במקביל, בשנת 2001, החלו לפעול עשרות רבות של "קווי מהדרין" בכל הארץ. הקווים המופרדים הופעלו, לאחר שמשרד התחבורה אימץ את המלצות ועדת לנגנטל ביולי 1997. קווים אלו סומנו בתחילה בשילוט מהדרין ובעקבות מספר תלונות הוגש בג"צ בנושא.

תחילת העשור שהסתיים זה עתה, הביא בכנפיו, בין היתר, את פתרון הזמנת כרטיסים מראש בנסיעה למירון לחגיגות ל"ג בעומר. שלמה רוזנשטיין שהיה יועץ למגזר החרדי במשרד התחבורה כמה שנים קודם לכן (וזכה השבוע במינוי מחודש), הביא אתו רעיונות חדשים.

לפתע המגזר החרדי נכנס גם הוא לתנופת העשייה של משרד התחבורה. תנאי השירות החלו לקבל אפיונים חדשים. במכרזים החדשים שיצאו לדרך באזורים עם ציבור חרדי, הוקדש פרק נרחב ביותר על זמני השירות של המגזר.

הנה מקבץ קצר של תובנות משרד התחבורה כלפי המגזר החרדי: "לציבור החרדי דפוסי נסיעה ייחודיים כגון: שעת שיא בוקר מאוחרת בחצי שעה עד שעה, בהשוואה לזו של כלל האוכלוסייה; שעות הפעילות מתמשכות, לאורך כל היום עד שעות הלילה המאוחרות; שעות שיא בנסיעות עירונית בימי שישי בבוקר ובצהריים (במגזר הכללי שקט. ד"ש); שעות שיא בנסיעות בינעירוניות בימי שישי, כ-3 שעות לפני כניסת השבת או החג ובמוצאי שבתות וחגים, כשעתיים לאחר צאת השבת או החג (כנ"ל); משפחות ברוכות ילדים הנוסעות יחד, לעומת יחידים בכלל האוכלוסייה. וישנם כ-165 ימים בשנה, ימי חג ומועד, חופשות ואירועים מיוחדים, בהם כמות הנוסעים החרדיים בתח"צ גבוהה משמעותית".

ברוך שפטרנו

מירון | צילום: פלאש 90

בשנת 2011 מוזגה חברת 'עילית' שפעלה בביתר, לחברת קווים וכשנתיים מאוחר יותר, החלה חברת קווים להפעיל את אשכול חשמונאים (מודיעין עילית). לראשונה בישראל הופעל אשכול ענק של כ-500 אוטובוסים, שמאגד למעשה כמה אשכולות ישנים מתחילת הרפורמה, שעברו מכרז שני. בנוסף לכך, החלה גם העברת שירות מאגד או מדן, שחתמו עם המדינה על הסכמי תחרות.

כעת אנחנו עמוק באמצע העשור, עדיין מאיימים על עם ישראל ב'אם כל הקריסות' בחגיגת ל"ג בעומר, אולם ברור שתהליך הוצאת החברות הפרטיות, לטובת התחבורה הציבורית, הוא המהלך הנכון. עוד חניונים הוכשרו וכבר החלו לדבר על הרכבת העתידית. נזכיר כי רק בשנתיים האחרונות החלו לפעול הקווים לכרמיאל, אך בל נקדים את המאוחר.

שנת 2015 הייתה בשורה עבור אשדוד החרדית. חברת אפיקים זכתה במכרז לקווי אשדוד-בני ברק. וכמו בכל מקום, בבת אחת נשמעו אלפי אנחות רווחה ו'ברוך שפטרנו' מעולה של חברת אגד, על שלל בעיותיה, איחוריה ובעיקר תירוציה. המחיר גם הוא נחתך בעשרות אחוזים ועל ראש משרד התחבורה הונחתו עשרות ברכות. הפרק של המגזר החרדי במכרז, היה מפורט ביותר וכלל פירוט מדויק של הימים והשעות בהן המגזר החרדי נוסע בכמויות ואף מונה איש קשר מטעם החברה למגזר החרדי כחלק מתנאי המכרז.

הרכבת הקלה לצד המעטה הלבן בחורף 2013 | צילום: מרים אלסטר, פלאש 90

אגב, בשנת 2011 החלה לפעול בירושלים הרכבת הקלה, אולם יעבור עוד זמן עד שהחרדים יאמצו אותה. בשנים הראשונות סבלה הרכבה הקלה מבעיות כרטוס רבות והקנסות על התלונות הגיעו עד לב השמים.

נקודת ציון נוספת, אנחנו מוצאים בשנת 2013. אז משחרר משרד התחבורה את המידע בזמן אמת לתחבורה הציבורית ואנחנו התחלנו לצאת לתחנה עם הטלפון באוזן. גם כאן יעברו עוד כמה שנים טובות, עד שלכל האוטובוסים יהיה מכשיר GPS אמין והמידע יהיה מדויק וזורם יותר. היעד במשרד התחבורה בעשור הבא, הוא לדייק עוד יותר את המידע ולהוריד את רמת הטעויות למינימום ובנוסף להכניס למערכת המידע קבלנים חיצונים, שמצטרפים לחברות הרגילות בזמני לחץ.

גם קווי מירון-צפת-בני ברק-ירושלים קיבלו עדנה באמצע העשור הקודם. חברת 'נתיב אקספרס' זכתה במכרז על אשכול גדול, הכולל קווים אלו והאוטובוסים הכתומים החליפו באחת את הירוקים. מדורי ה'מכתבים למערכת' בעיתונים החרדיים השונים, התפוצצו עד אז ממכתבים ותלונות, עם כל הפעלת מכרז חדש, חלה נסיגה בכמות התלונות. אולם אלו החלו לחזור אט אט בשנים האחרונות.

היסטוריה לא רק באוטובוסים

חשוב להדגיש שלאורך העשור, השינויים והתחדשות לא היו רק בהפעלת מכרזים. כל מערך התחבורה הציבורית קיבל פנים חדשות: הוכנס 'ערך צבור' ובוטלו הכרטיסיות; הופעלו כרטיסי חופשי חודשי/יומי בעשרות ערים ברחבי הארץ; הוכנס לשירות כרטיס חופשי ל-30 יום, ללא תלות בתאריך החודש; הופעל סנכרון בין האוטובוסים ורכבת ישראל.

עמוק בתוך העשור בשנת 2015, עם הפעלת רפורמות נוספות בתחבורה הציבורית, כגון, תוכנית המטרפולינים ורפורמת התעריפים, הופעלו כרטיסים יומיים או חודשיים, המאפשרים מעבר קל וחלק בין האוטובוסים והרכבות, בתוך המטרפולינים או מחוצה להם. בתחילת שנת 2016 בוצעה הפחתה של כ- 14.5% בתעריפי הנסיעה, בעקבות 'חוק דרעי' שדרש הוזלה בתחבורה הציבורית. עלות ההפחתה מוערכת בכ-600 מיליון שקל. שיטת הערך הצבור שהונהגה בתהליך זוחל בכל הארץ, החלה את אופציית המעבר בין המפעילים השונים בארץ בקלות וביעילות (בימים אלה נכנס הערך הצבור לאזור האחרון בארץ, קווי השומרון. ד"ש).

טיסות לואו קוסט | צילום: ryanair

אם נרחיב עוד מעט את היריעה, מעבר לשינויים הספציפיים למגזר החרדי, נוכל לספר על הרכבת הכבדה למשל, שפתחה במשך העשור האחרון, לא פחות מ-22 תחנות חדשות. בהן כרמיאל ואחיהוד הסמוכות למירון (שאפשרו את הרחבת השירות בל"ג בעומר). כמות הנוסעים הוכפלה מכ-35 מיליון בתחילת העשור ל-70 מיליון בסופו. הרכבת הקלה בתל אביב יצאה לדרך, גשר מעריב פוצץ בטקס רב רושם והחלה חפירת הפירים והקמת התחנות התת קרקעיות, שפקקה את כל תל אביב בצורה קטסטרופלית.

מדיניות 'שמיים פתוחים', שחררה עשרות אלפי ישראלים, שהיו 'כלואים' בארץ, עם מחירי טיסה יקרים. טיסות הלואו-קוסט, גם העבירו הרבה מהקניות של הישראלים לחו"ל. נפתחו נתצ"ים – נתיבי תחבורה ציבורית בכל הארץ, נחנך שדה התעופה רמון בנגב ואוטובוסים המופעלים על ידי גז וחשמל, החלו להיכנס לשירות בכמה מקומות בארץ. בתל אביב ובמקומות נוספים החלו לפעול, שירותי נסיעה במסלול מוגדר מראש, באמצעות הזמנה מראש באפליקציה וכן הוכשרה אפשרות הנסיעה ב'קאר-פול' דרך אפליקציות בתנאים מסויימים.

פעילות נוספת בתחום התחבורה, כללה השקעה רבה בכל כבישי הארץ, מהצפון ועד לדרום. אי אפשר לשכוח את הפרויקט הגרנדיוזי, של חידוש ושיפוץ הדרך לירושלים, כולל הפרידה המרגשת מהעלייה בקסטל, לצד מנהרות וגשרים שקיצרו את זמן הנסיעה והפכו אותה לנעימה ובטוחה יותר. משרד התחבורה גם הנהיג רפורמה בנמלי הים. באשדוד ובחיפה הולכים ומושלמים הנמלים החדשים שיכניסו תחרות רבה לתחום.

מה צופן לנו העתיד?

העשור הקרוב יאופיין במספר בשורות. ראשית הרכבות הקלות. השירות בתל אביב יופעל ויורחב מאוד בשנים הבאות. גם בירושלים יורחב השירות של הרכבת הקלה למקומות נוספים. במגזר הרכבות הכבדות, נוכל לראות את פתיחת המסילה המזרחית, שתשחרר את צוואר הבקבוק של מסילות איילון ואולי, אולי תתווסף שם מסילה נוספת. עוד תחנות יחוברו לחשמל ולירושלים, השירות ישודרג ובמקביל יוכשרו מאות ק"מ נוספים של נת"צים.

מכשיר תיקוף חדש לרב קו שהחל לפעול השבוע בירושלים | צילום: מאיר נאור

גם תחום הכרטוס יעבור מוטציה. טרם ידוע כיצד ישלם המגזר החרדי, ששר התחבורה אמר לנו בראיון מיוחד ל'ביזנעסוכות', שבודקים אפשרות של ייצור צמיד מיוחד עבור נוסעים שאין להם סמארטפון, אולם ללא כל ספק, שכרטיס הרב קו יעלם עד תחילת העשור הבא, לטובת אופציות אחרות. המכרזים התקועים בשנתיים האחרונות בגלל נושא רכש הגומלין, ישדרגו שוב את השירות במקומות רבים בארץ, ביניהם בתוך ירושלים ואפילו בקווי הכותל. נזכיר גם את הרכבל המתוכנן במקום שקיבל כבר את כל האישורים וכבר מכינים את הקרקע לעבודות.

לגבי כלל הקווים החרדים. עם הריבוי הטבעי ב"ה והגידול בנסיעות, הולך ונהיה בלתי אפשרי לתת שירות מדלת לדלת כבעבר. "הציבור החרדי יהיה חייב להבין זאת". אומר ל'ביזנעסופ"ש' בכיר במשרד התחבורה ששוחח אתנו כרקע לכתבה. הציבור החרדי כצרכן המרכזי של התחבורה הציבורית בישראל, נדרש לכמויות אוטובוסים גבוהות שיעמדו לרשותו".

בשיחה הוא מציג נתונים עמם מתמודדים במשרד התחבורה. המגזר החרדי מונה כיום קצת יותר ממיליון נפש כ"י ועל פי הצפי ימנה ב-2030 כשני מיליון נפש. רמת המינוע נמוכה מאוד, לכ-60% מהמגזר החרדי, אין רכב ו-30% מהנוער לומד מחוץ ליישוב.

"עיר חרדית של 70,000 נפש, מייצרת נסיעות נוסע בתחבורה הציבורית, בהיקף של עיר חילונית עם 240,000 נפש. הדבר מחייב חשיבה אחרת ומציאת פתרונות אחרים".

הפתרונות מורכבים

"משרד התחבורה עמל על תכנית אב למגזר החרדי, שתכלול בין היתר המלצות של הגדלת קיבולת שירות התח"צ, באמצעות תשתיות תומכות תח"צ והקמת מסופים".

הנושא החם במשרד התחבורה כעת, הוא 'תשתיות תומכות'. מרכז תחבורה משולב המאפשר מעבר נוסעים בקיבולת גדולה בין הקווים; תחנות מרכזיות; תחנות תפעוליות; חניון לילה קרוב; חניון יום למחסנית של אוטובוסים למקרי עומס והעדפה ברמזורים לתחבורה הציבורית.

אוטובוס חשמלי | צילום: מאגר התמונות של אגד

במישור המעשי החלו במשרד התחבורה, בתכנון של מסופים במקומות שונים: ירושלים, מודיעין עילית, בני ברק, בית שמש. "אין כל היגיון שכל אוטובוס יעשה את כל המסלול בעיר ויאסוף מעט נוסעים בכל תחנה". אומר הבכיר ל'ביזנעסופ"ש'. "האוטובוסים עומדים בפקקים יחד עם הרכבים הפרטיים, כשהתוצאה היא נחש אחד ארוך שלא זז ולא נגמר".

במקרה של מסוף בכניסה לבני ברק, לדוגמה, אם יבנו את זה טוב, זה יכול לעבוד נהדר, בעיקר אם יהיו קווים ישירים לתוככי השכונות. קווים ישירים ונפרדים לכל שכונה, כך לא יצטרכו לעבור את כל העיר. מאידך, האוטובוסים שייצאו מהעיר במהירות יחזרו לעיר במהירות גדולה יותר והשירות כולו ישתפר.

משרד התחבורה מודע לקושי של היטלטלות עם ילדים ומזוודות בין אוטובוסים ומסופים. מוקדי היציאה הישירה בערבי שבתות כמו גם בחגים, לימדו את משרד התחבורה מה קורה כאשר אין ברירה ויש מוקד אחד בכל העיר. בראייה עתידית, פשוט אין אופציה אחרת! ואין ספק שכאשר הציבור יבין כי אין ברירה אחרת, הפתרונות יהיו כאלו שיאלצו אמנם את המשפחות לנסוע בכמה אוטובוסים, אבל יביאו אותם במהירות וביעילות ליעדם.

מעבר לכך, גם לח"כינו היקרים, יש עבודה רבה בתחום תוספות השירות. זאת נקודה כואבת שכתבנו עליה בעבר ובפתחו של העשור האזרחי הנוכחי, הדבר מתבקש ביתר שאת. כל זמן שהנציגים שלנו לא יצבעו כסף ייעודי (כסף שאי אפשר לגעת בו ואי אפשר להעביר מסעיף לסעיף) לתוספות שירות בימי שגרה וכן לתגבורים בימים מיוחדים המצב לא ישתפר.

בתקציב משרד התחבורה, יש סעיף 'תוספות שירות', שעמד בשנת 2019 על 180 מיליון שקלים, כאשר 100 מיליון מתוכם זה 'כסף צבוע' למגזר הערבי, ללא אפשרות שינוי. עכשיו נשארו 80 מיליון לכל הארץ, איך אפשר לחלק את זה? רק הבקשות של המגזר החרדי מכל הארץ, מגיעות בערך ל-150 מיליון מינימום, אלו הצרכים הכי דחופים.

אין מספיק אוטובוסים | צילום: זאק ווגסגראס, פלאש 90

אכלוס שכונות כמו אחיסמך או השכונות החדשות בבית שמש, מחייבות תקציב רחב. אולם 80 המיליון הנותרים, אמורים גם להספיק לשורה ארוכה של איכלוסים בכל רחבי הארץ, לתוספות שירות בקווי סרדין בתל אביב, בירושלים, בני ברק, ומה עם סתם שיפור שירות בעפולה או בראשון לציון. אולי זה המקום לקרוא לח"כים החרדים להתברג במשרד התחבורה, אלא אם כן, שר התחבורה בצלאל סמוטריץ', ימשיך בתפקידו ויתמיד באוזניו הקשובות לרחשי הציבור.

בכתבה נעזרנו רבות בפוסט הסיכום של הבלוג 'הרוכב לאוטובוסים' המתחזק 'ציר זמן' בתחום התחבורה הציבורית והכללית בארץ, החל מהאירוע הראשון המתועד בארץ, סלילת הכביש הראשון בארץ בין יפו לירושלים בשנת 1869.

תגובה אחת ל: "סיכום עשור היסטורי בתחבורה"

  1. יפה מאוד

כתיבת תגובה